אמצעי מניעה
השפעת חיי היום-יום: מנבאי שכחה לנטילת גלולות למניעת היריון בקרב סטודנטיות
פרופ' דניאל זיידמן
יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית; מנהל יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר; אוניברסיטת תל אביב
מטרה
מטרת המחקר הייתה להבין את הקשר בין גורמים הקשורים בחיי היום-יום ובין התמדה בנטילת גלולות בקרב סטודנטיות.
שיטות
נתונים על התמדה בנטילת גלולות, על דמוגרפיה, על חיי היום-יום ועל תופעות לוואי נאספו כחלק ממחקר אקראי שהשווה בין ההיענות לשימוש בנובה-רינג ובין שימוש בגלולות. כמו כן נעשה ניסיון לבנות מודל סטטיסטי שיסביר את חוסר ההתמדה בנטילת גלולות (שכחה ליטול גלולה אחת לפחות במשך שלושה חודשי שימוש).
תוצאות
במודל ניבוי רב-משתני נמצא כי שכחה של נטילת גלולה הייתה קשורה באופן חיובי בתחושת לחץ גבוה (יחס סיכוי 3.16, 0.007>P), בעבודה בתשלום של יותר מעשר שעות שבועיות (יחס סיכוי 2.14, 0.075>P) ובמגורים עם בן זוג (יחס סיכוי 9.92, 0.04>P).
מסקנות
אורח חיים לחוץ ופעיל מביא להיענות נמוכה לנטילת גלולות. כשרופאים מייעצים לנשים על אמצעים למניעת היריון, עליהם לקחת בחשבון את השפעת אורח החיים שלהן על ההתמדה בשימוש באמצעים למניעת היריון.
דיון
בישראל קיים מגוון גדול וזמין מאוד של אמצעי מניעה בטוחים. גלולות למניעת היריון הן אמצעי המניעה הנפוץ ביותר בקרב נשים צעירות בישראל.
בסקר שנערך לאחרונה דיווחו 23% מהנשים בנות 25-19, 41% מהנשים בנות 30-26 ו-24% מהנשים בנות 35-31 שהן נוטלות גלולות. למרות זאת, ב-2010 כעשרים אלף נשים בישראל עברו הפסקת היריון יזומה, ובמרבית המקרים היה צורך לבצעה עקב היריון לא מתוכנן. חוסר התמדה בשימוש באמצעי מניעה הוא הסיבה המרכזית לשיעור הגבוה של הריונות לא מתוכננים, זאת מאחר שכמחצית מהריונות אלו מתרחשים בחודש שבו השתמשו לכאורה באמצעי מניעה. אף שהיריון יכול להתרחש גם בשימוש מלא ונכון באמצעי מניעה, הרי מעריכים שעל כל היריון שנגרם למרות שימוש נכון באמצעי מניעה, ניתן למנות תשעה הריונות עקב שימוש לא נכון או לא עקבי. חוסר התאמה זה, בין היעילות התאורטית (מניעת היריון באמצעות שימוש נכון) והיעילות בפועל (הריונות שנמנעים עקב שימוש רגיל) של שיטות שונות למניעת היריון מחייב הבנה של הגורמים המשפיעים על מידת ההתמדה בשימוש באמצעי המניעה.
כמה גורמים נמצאו קשורים בחוסר התמדה בנטילת גלולות, והם כוללים: גורמים דמוגרפיים (גיל, מצב סוציו-אקונומי, מוצא); גורמים הקשורים לתרופה (תופעות לוואי, שביעות רצון מהשיטה); גורמים הקשורים לאיכות השירות הרפואי (שביעות רצון מהקשר עם הרופא המטפל, ידע בריאותי); וגורמים פסיכו-סוציאליים (השפעת בן הזוג, התפישה העצמית על הבריאות, מידת החשש מפני היריון). עד כה פורסמו מעט מחקרים שבדקו את הקשר בין אירועים בחיי היום-יום ובין התמדה בנטילת גלולות. נמצא כי נשים שאינן מקפידות על שגרה מסודרת של נטילת גלולות נוטות יותר לשכוח ליטול אותן. לחצים בעבודה ובבית הספר נמצאו קשורים בשכחה ליטול גלולות.
במחקר שבדק את השימוש בחפיסות גלולות אלקטרוניות כדי לשפר את ההתמדה בנטילת גלולות, נמצא כי נשים המנהלות אורח חיים יום-יומי מסודר פחות התקשו יותר להתמיד ליטול גלולות. המחקר החדש ניסה לבדוק כיצד אירועים בחיי היום-יום של סטודנטיות משפיעים על נטילתן גלולות. מדובר באוכלוסייה הומוגנית למדי, בעלת גישה טובה לטכנולוגיה ומתאימה לסקר מבוסס אינטרנט. נוסף על כך, לסטודנטיות אורח חיים לחוץ המתאפיין בשעות עבודה ארוכות, באירועים מלחיצים ובשינה לא סדירה; כל אלה עלולים להפריע ליכולתן לדבוק בשגרת יום סדורה.
באופן אידיאלי מחקרים שבודקים את ההתמדה בנטילת גלולות היו צריכים לזהות את הגורמים המשפיעים על שיעור ההריונות הלא מתוכננים בקרב נשים שנוטלות גלולות. אולם מאחר ששיעור ההריונות הלא מתוכננים נמוך יחסית, הרי שמחקר מסוג זה יצריך קבוצה גדולה מאוד של נשים ומעקב ממושך. לכן, חוקרים רבים בודקים בפועל את שיעורי הנטילה ה"לא יעילה" של גלולות, כזו שמעלה את הסיכון להיריון לא מתוכנן. במחקר הנוכחי השתמשו במדד הפשוט ביותר לבדוק נטילה "לא יעילה" – שכחה ליטול גלולה אחת. השערת המחקר הייתה שסטודנטיות עסוקות יותר, והמנהלות אורח חיים נמרץ
(Hectic Life), ייטו פחות להתמיד ליטול גלולות בהשוואה לסטודנטיות עסוקות פחות.
ואכן, אחד הממצאים המעניינים של המחקר החדש היה שהנטייה לשכוח ליטול גלולות קשורה יותר בעובדה שהסטודנטיות עבדו בעבודה נוספת בתשלום, מאשר בעובדה שהיה להן עומס בלימודים, שהן לא הקפידו על זמני שינה או שהן עסקו בפעילות מחוץ ללימודים. הממצא נמצא במתאם עם מחקר קודם שהראה גם הוא שללחצים בעבודה השפעה רבה יותר על אי-סדירות בנטילת גלולות מאשר ללחצים בלימודים. במחקר הנוכחי נמצא גם שנשים שדיווחו על רמות דחק גבוהות נטו יותר לשכוח לקחת גלולות. קשר בין לחץ נפשי ובין חוסר התמדה בנטילת תרופות מוכר אף הוא בספרות.
מסקנת החוקרים הייתה שאורח חיים עמוס ולחוץ משפיע יותר על ההתמדה בנטילת גלולות מאשר אירועי היום-יום השונים. עם זאת, התמדה בנטילת גלולות הנה נושא מורכב, והבנה טובה יותר של נושא זה חייבת להביא בחשבון גורמים שמעבר למשתנים דמוגרפיים, לרמת השכלה ולתופעות לוואי.
למחקר הנוכחי כמה מגבלות: בין היתר, הוא מתבסס על דיווחים עצמאיים של הסטודנטיות באשר לאורח חייהן. כמו כן, עצם ההשתתפות במחקר עשויה הייתה להעלות את רמת המודעות של המשתתפות בהתמדה בנטילת גלולות. עם זאת, שיעור ההתמדה ה"מושלמת" במחקר הנוכחי (45%) היה דומה למחקרים אחרים (53%-42%), שבהם לא השתמשו בתזכורות יום-יומית.
הרצון להגביר את ההתמדה בנטילת גלולות למניעת היריון ברור. מחקר שנערך לאחרונה בישראל מצא שאחוז גבוה מהנשים, כ-65% מקרב 1,802 נשים, טענו שקל לשכוח ליטול גלולה מידי יום (מחקר Choice, א. ישעיה, 2010). המחקר הנוכחי מראה כי נשים צעירות המנהלות אורח חיים לחוץ ועמוס (כפי שמאופיין במחקר כ"תעסוקה נוספת מעבר למטלות הלימודים") עלולות להתקשות להתמיד ליטול גלולות באופן יום-יומי. ייתכן שסטודנטיות כאלו יהנו מהיתרונות של אמצעי מניעה שאינם מחייבים נטילה יום-יומית, כמו טבעת לדנית (נובה-רינג), מדבקה (אוורה) או זריקת פרוגסטין (סיאנה). כשרופאים מייעצים לנשים על האפשרויות הקיימות לנטילת אמצעי מניעה, עליהם לקחת בחשבון לא רק את הרקע הדמוגרפי של האישה ואת תופעות הלוואי של התכשירים, אלא גם את אורח החיים של האישה. לדוגמה, ברור שלדיילת אוויר או למתמחה בבית חולים קשה יותר להקפיד ליטול גלולות בשעה קבועה בכל יום. בעבור נשים רבות, הבחירה באמצעי מניעה שאינו מחייב נטילה יום-יומית עשויה לשפר את ההתמדה בשימוש באמצעי המניעה.
קבצים מצורפים:
|