אורו-גינקולוגיה
הזרקה של Bulking Agents דרך השפכה לאחר כשל ניתוחי של ניתוחי מתלה
ד"ר אילן זיו
מנהל המכון לאורו-גינקולוגיה, בית החולים אסותא ומכבי שירותי בריאות, תל אביב
ניתוחי מתלה מתחת למרכז השפכה, בגישות השונות, הם השיטה הכירורגית הנפוצה ביותר בימים אלו לטפל בדליפת שתן במאמץ בנשים. ניתוחים אלו מוגדרים כבעלי הצלחה גבוהה יחסית, אך כ-15% מהמנותחות חוות הישנות של התופעה, בין אם במידה נמוכה יותר מאשר קודם לכן ובין אם ככישלון מוחלט של ההליך הניתוחי. האפשרויות הטיפוליות הקיימות היום במקרי כשל כאלו הן: חזרה על אותו ניתוח; ביצוע ניתוח שונה מאותה קבוצה של ניתוחי מתלה; הזרקת חומרי עיבוי (Bulking Agents) מסביב לשפכה ובמקרים קשים – השתלת סוגר מלאכותי.
שיעור הצלחתו של ניתוח שני נמוך תמיד משיעור ההצלחה של ניתוח ראשון, ובמחקרים שונים הוא עומד על 93%-62%. לכן חשוב להגדיר אפשרות טיפול שאינה כירורגית לפני שמחליטים על ניתוח נוסף.
שיטה
23 נשים שעברו ניתוח מתלה לטיפול בדליפת שתן במאמץ, ושבהן כישלון ניתוחי הודגם תוך שישה שבועות מן הניתוח (Persistent SUI) או לאחר פרק זמן ארוך מן הניתוח (Recurrent SUI). המחברים השתמשו בשני סוגים של חומרים להזרקה – Macroplastique ו-Durasphere. בהרדמה מקומית ובהזרקה אורטרוסקופות הוזרק החומר ב-4-3 מקומות שונים.
עיבוד התוצאות נעשה תוך התייחסות להבראה סובייקטיבית של המטופלת באמצעות שימוש בשאלון Sandvik Incontinence Score, והיעדר דליפת שתן במהלך שבעת הימים האחרונים נחשב להבראה סובייקטיבית. חומרת SUI נבדקה באמצעות שימוש ב-VAS, ונוסף על כך נבדקו פרמטרים בשאלוני I-QOL (Benefit, Satisfaction, and Willingness to Continue).
תוצאות
הגיל הממוצע של המטופלות היה 52, והזמן הממוצע של הטיפול מן הניתוח היה 12 חודשים (תחום: 65-3 חודשים). ממוצע נפח ההזרקה היה 2.6 מ"ל (תחום: 5.5-1.5). שיעור ההבראה הסובייקטיבית במעקב ממוצע של עשרה חודשים (תחום: 34-6) היה 34%. עם זאת, שיעור השיפור בפרמטרים סובייקטיבים נוספים היה גבוה יותר – IQOL השתנה מ-63 ל-82,
ו- Subjective Symptoms VASירד מ-8.5 לכדי 1.8. 92% מן המטופלות דיווחו כי מצבן השתפר עקב הטיפול, ו-50% מן המטופלות מסרו כי הן מרוצות מאוד. כל החולות טענו שהיו עוברות שוב את ההליך, ו-77% אמרו כי היו ממליצות עליו לחברה שחוותה כישלון ניתוחי.
ארבע מטופלות נזקקו לצנתור עצמי לסירוגין במהלך שלושה ימים מההזרקה, וכל החולות היו מסוגלות לרוקן לחלוטין את שלפוחית השתן בתום שבוע מן הפעולה. לא הודגמו סיבוכים מפעולת ההזרקה עצמה.
דיון
בעבודה הנוכחית ההצלחה הטיפולית, כפי שהגדירו אותה החוקרים לפני המחקר, הייתה נמוכה מאוד, ועל פניה לא הצדיקה טיפול שכזה כלל. עם זאת, בבדיקת פרמטרים של איכות חיים התוצאה שונה לחלוטין, והמטופלות הצהירו על שביעות רצונן ועל שיפור באיכות חייהן.
חשוב לזכור כי דליפת שתן במאמץ הנה קודם כל בעיית איכות חיים, וההחלטה על טיפול בכלל או על הצורך בטיפול נוסף, הנה פועל יוצא של איך המטופלת מגדירה את הירידה באיכות חייה ושל רצונה בשיפור. דהיינו, אם ביצוע פעולה זעיר פולשנית, כמו הזרקת חומרי עיבוי, יכולה לשנות את איכות חייה של המטופלת, יש לשקול זאת ברצינות ולא למהר לבצע ניתוח חוזר.
עם זאת, חשוב לציין כי תוצאות כמו אלו שהובאו כאן תלויות מאוד בזמן. רצוי מאוד היה, למען שלמותו של המחקר, לתשאל שוב את המטופלות כשנה או שנתיים מאוחר יותר, ולבחון אם הן עדיין שבעות רצון. כלל ידוע בתחום הוא כי הרצון להימנע מניתוח נוסף מביא לשביעות רצון בסמוך לפעולה המתקנת, אולם עם הזמן עלולות תוצאות אלו להיראות שונה
קבצים מצורפים:
|