ראומטולוגיה - מן הספרות

Cardiovascular Outcome with Etoricoxib and Diclofenac in Patients with Osteoarthritis and Rheumatoid Arthritis in the Multinational Etoricoxib and Diclofenac Arthritis Long-Term (MEDAL) Programme: A Randomized Comparison
CP Canon et al
Lancet published online November 13, 2006

תוצאות מחקר ה־MEDAL Multinational Etoricoxib vs Diclofenac Arthritis Long-term study) שפורסמו בו זמנית בעיתון היוקרתי לנצט ובכנס השנתי של האיגוד הראומטולוגי האמריקאי שנערך בשבוע השני של חודש נובמבר 2006 הראו כי אין שוני בשכיחות הסיבוכים התרומבוטיים הקרדיווסקולרים לאחר שימוש ממושך של 18 חודש בממוצע בין וולטרן (Diclofenac) ובין ארקוקסיה (Etoricoxib) .כידוע כל התרופות מקבוצת
ה־Cox 2 Inhibitors יכולות לגרום לתופעות תרומבו-אמבוליות קרדיווסקולריות כגון התקפי לב, תסמונת תעוקתית,החמרת אי ספיקת לב, בצקת, אירועים מוחיים ווסקולריים, קבועים או חולפים, פקקת ורידית ועורקית תסחיף ריאתי ועוד. עקב סיבוכים אלו החליטה חברת מרק ביוזמתה להפסיק את שיווק הוויוקס ונאסר שימוש בתרופות אחרות מקבוצה זאת (שטרם הוכנסו לשימוש בארץ) תצפיות רבות הוכיחו כי גם התרופות מהדור הישן של ה־NSAIDS (למעט אולי נקסין),גורמות גם הן לסיבוכים תרומבותיים קרדיווסקולרים דומים לאלו הנגרמים על־ידי ה־Cox 2 Inhibitors.מחקר ה־MEDAL - הוא המחקר הפרוספקטיבי הראשון והגדול ביותר מסוגו שבדק והשווה את שכיחות הופעתם של סיבוכים אלו בין הוולטרן השייכת בידוע לתרופות ה־MEDAL של הדור הישן ובין הארקוקסיה השייכת לדור החדש של ה־Cox 2 Inhibitors אצל חולים הסובלים
מ־Osteoarthritis או Rheumatoid arthritis.מחקר זה גם אפשר הכללת חולים שעברו אוטם שריר הלב (באם התרחש ששה חודשים לפחות לפני תחילת השתתפותם) וכן חולים שקבלו אספירין במינון מניעתי עקב קיום גורמי סיכון למחלות לב המצדיקים מתן תרופה זאת.
במחקר זה שהתבסס גם על סיכום של עוד שני מחקרים קליניים (EDGE EDGE 2) השתתפו 34701 חולים מהם 24913 חולים שסבלו מ־OA ו־9787 חולים שסבלו מ־RA .17412 טופלו עם ארקוקסיה ו־17289 עם וולטרן.משך הטיפול הממוצע היה 18 חודש והיו חולים שקבלו את התרופות אפילו עד שלש שנים. כל החולים שטופלו בוולטרן קבלו מינון של 150 מ"ג
ליום. החולים שטופלו עם ארקוקסיה ואשר סבלו מ־RA קבלו מינון של 90 מ"ג ליום ואילו החולים שסבלו מ־OA קבלו מינון של 60 או90 מ"ג לפי חומרת מצבם. הסיבוכים הקרדיווסקולרים שנחשבו כ־endpoints כללו: אוטם שריר הלב שגרם או לא גרם למוות,תסמונת תעוקתית,היווצרות קריש תוך־לבבי, חולים שהזדקקו להחייאה עקב דום לב,אירוע מוחי, תרומבותי, קבוע או חולף, פקקת ורידית היקפית, תסחיף ריאתי, פקקת עורקית היקפית, ומוות פתאומי מסיבה לא ברורה.
320 חולים שטופלו עם ארקוקסיה ו־323 חולים שטופלו עם וולטרן פתחו סיבוכים קרדיווסקולרים הסבוך השכיח ביותר היה אוטם שריר הלב.לא היה כל שוני בהיארעות הסיבוכים האלו בין שתי הקבוצות וכן לא היה כל שוני באחוזי התמותה (43 מקרים בכל קבוצה).
1. כצפוי הפרופיל הבטיחותי של ארקוקסיה לגבי סיבוכים גסטרואינטסטינלים היה טוב יותר ובעיקר לגבי דימומים ממערכת העיכול העליונה והתחתונה.לעומת זאת ובאופן מפתיע למדי לא נצפה שינוי משמעותי בין שתי התרופות באחוזי הסיבוכים הרציניים יותר כגון: היתנקבות המעי, חסימת מעי או הופעת כיבים שהוכחו בגסטרוסקופיה ואשר גרמו לדמם משמעותי.
כצפוי שתי התרופות נמצאו כיעילות במידה שווה כטיפול נגד תסמיני הדלקת של חולי ה־RA או OA.

לסיכום:
אין כל הבדל בפרופיל הבטיחותי הקרדיווסקולרי בין שתי התרופות. בכל מקרה של שימוש בתרופות מקבוצת ה־NSAIDS
או מקבוצת ה־Cox2 Inhibitors יש צורך להעריך את הסיכונים במתן התרופה לנמנע ממתן במקרים שבהם הסיכון גבוה ולעקוב באופן קפדני ורציף אחרי החולים שמטופלים עם תרופות אלו.

שאול סוקניק