חלק II תפקיד הנפש
רפואה שירתית: השימוש בשירה להעמקת הקשר בין העצמי והאחרים
ג'והן פוקס John Fox C.P.T
אנו, בני אנוש נמצאים במיטבנו כאשר אנו נהנים משירה.
לפעמים, כל מה שאתם צריכים זה להרהר בשיר אחד שאומר,
"אני יכול להתגבר"
מאיה אנג'לו
התמיכה היא נושא מרכזי כאשר מתמודדים עם מחלת הסרטן או עם כל מחלה שדורשת התערבות רפואית אינטנסיבית וזמן. רק הדרישות הלוגיסטיות הכרוכות בביקורים אצל הרופא והליכה לטיפולים בבית החולים יכולות לגרום לעייפות גדולה. אכן, כאשר אתם חולים, קשה לעבור את היום ללא עזרה של חבר או בן משפחה שיהיה יועץ ובן לוויה, ללא תמיכה של צוות רפואי מקצועי שעושה את הטיפולים או עזרה של יועץ מקצועי או רב. תמיכה יכולה להיות בצורה של מידע מעשי שיעזור להקטין את הלחץ, ייעוץ וחברות. אבל יש סוג מסוים של תמיכה שמציע לטפח את הניצוץ היצירתי שבכם. יש לנו גישה לניצוץ זה גם כאשר אנו חולים. אנו עשויים לחוש משיכה להתבטאות דמיונית כצורה של ריפוי אבל כאשר עוסקים בדרישות המחלה שלכם, מתייחסים לקול היצירתי שלכם בזלזול.
הפרק הקודם עסק בתפקיד של השירה והסיפורת בבריאות. אם תקבלו עידוד לכתוב על מה שאתם מרגישים זה יטפח את היצירתיות שלכם. איך תוכלו למצות יותר את הביטוי היצירתי שלכם ואת אמנות הריפוי של יצירת שירה?
אם תשימו לב לאותו ניצוץ יצירתי זה יכול לתמוך ברצון שלכם לחיות חיים מלאים עד כמה שזה ניתן. אנשים נוכחים לדעת שכאשר הם מבטאים את רגשותיהם, את הדימויים ואת המטאפורות זה עונה על כמה מהצרכים שלהם כבני אדם בעודם מתמודדים עם מחלת הסרטן ובו בזמן מתחבר לכוח הרוחני שלהם, לעליצות שבהם ולחיפוש אחר משמעות. הביטוי היצירתי עוזר לכם להיאחז בליבה של העצמי שלכם בעודכם מתמודדים עם הדרישות של מחלה כמו הסרטן. השירה מזכירה לכם שאתם יותר מאשר מחלה.
איך מתחילים? אתם יכולים להתחיל בכך שתשימו את העט על הנייר! אין צורך לשתף אחרים בכתיבה שלכם. אולם אם תעשו זאת תראו שזה מקור מפתיע של השראה ותמיכה.
בקשו מחבר או חברים או בן משפחה שקרוב אליכם שישתתפו עמכם בכתיבת שירה או בקריאה. בקשו ממישהו שישתף אתכם בשיר האהוב עליו ביותר. אתם יכולים לבקש מאחות, מטפל, או רופא אם הם מספיק פתוחים להקשיב לשירים שלכם ואולי לתת לכם להקשיב לשירים שלהם. רופאים ואחיות מגלים עניין שהולך וגובר בשירה. קורסים מסוג זה הם מאוד פופולריים בבתי הספר לרפואה. כתב העת של האגודה הרפואית האמריקאית מפרסם שירים בקביעות.
ההזדמנות לשתף אחרים בשירה שלכם, לקרוא את השירים שכתבתם ולהקשיב לקריאת שירים של אחרים יכולה להעמיק את הקשר עם מה שחשוב לכם.
השירה שלכם יכולה לדבר על צער, תובנה ובלבול, כאב ועונג, פחד ואהבה, מה שאתם עושים ומה שאינכם יודעים, ההנאה שלכם מהטבע והמודעות הפרימיטיבית שלכם. ליאורה היא חברה של קטי, אישה שיש לה סרטן השחלות. ליאורה ליוותה את קטי במחלתה ובטיפולים. נוצר ביניהן קשר מיוחד כי הן שיתפו אחת את השנייה בשירה שהן כותבות.
כאשר קטי נאלצה לעזוב את קבוצת הכתיבה בשל מחלתה, היא המשיכה להיפגש עם ליאורה ולשתף אותה בכתיבה ובקריאה של שירה. ליאורה סיפרה: "ההזדמנות לעבוד על השירה ביחד מונעת מקטי ללכת לאיבוד במציאות הרפואית. אני יודעת שבשבילה פירושו חזרה לשלמות שלה וזה עוזר לי לראות את השלמות שלה. לעמוד לצידו של אדם שחולה במחלה קשה יכול להיות ניסיון קשה ומלחיץ אבל בגלל שאנו משתפות אחת את השנייה ביצירה שלנו, זה מעמיק את החברות בינינו שהשירה מטפחת. השירה גורמת לנו לקלוט את רגעי השמחה, החיבור והחמלה.
הכתיבה גורמת לנו להיות מודעות למקום שיש בו משמעות עמוקה יותר מאשר המציאות הרפואית. היא מאפשרת זמן ומרחב במקום שבו המחלה איננה בשליטה מלאה. ההקשבה לקול של השירה משחררת. זו ההזדמנות לשתינו להיות עצמנו".
כאשר משתמשים בכתיבה כדרך ריפוי חשוב שזה ייעשה בסביבה בטוחה. האמון, האמפטיה, הפתיחות והיושר. אלה הם החוטים שמהם נארגת היריעה של מערכת היחסים שלנו. תכונות אלה הופכות להיות חשובות יותר במערכת יחסים כאשר אנו חולים. הטיפוח של התכונות הללו יעזור בהוצאה אל הפועל של הביטוי היצירתי שלנו כאשר, בלחץ המחלה יש איום על הביטחון שלנו. המחלה מכריחה אותנו להיכנס אל הבלתי נודע. אובדן הזהות, למשל, יכול להפחיד ביותר. השירה יכולה להיות בת לוויה במסע קשה זה ולהציע דרכים כיצד לנווט בחשכה.
קטי מעירה על הכתיבה שלה ועל כך שהיא מתחלקת בשירה שלה עם אחרים: "כתיבת שירה עוזרת לי לזכור מי אני. מה אני אוהבת. הכתיבה מחזירה אותי לחיים. היא מחזירה לי את האהבה שלי ליצור דברים שנהניתי מהם לפני שחליתי. אני מרגישה שיש לי יותר ערך - הן בכתיבה והן בשיתוף. יש משהו בכתיבה שאין לו כל קשר למחלה".
קבצים מצורפים:
|