חלק II תפקיד הנפש
תפקיד השירה והסיפורת בשמירה על הבריאות
ארנסט ה. רוזנבאום Ernest H. Rosenbaum M.D
איזדורה ר. רוזנבאום Isadora R. Rosenbaum M.A
מאז ההתפתחות של השפה הכתובה, בני אנוש ניסו לשמר את חייהם ואת ההיסטוריה שלהם דרך הכתיבה. האדם הקדמון השתמש בסימנים ובציורים כדי לתעד את החיים ואת המחשבות שלו. במהלך המאות הבאות זה התפתח להיסטוריה כתובה וספרות. כמו האמנות והמוסיקה, הספרות - בין אם מדובר בסיפורת או בשירה - היא דרך נוספת לתמוך במטופל ולשפר את הרווחה שלו ואת הטיפול בו. כמו אמנות ומוסיקה, הספרות יכולה להיות "התרופה הטובה ביותר" ודרך היתרונות של הביטוי העצמי יש לה כוחות ריפוי.
קריאה או כתיבה של שירה או סיפורת יכולים להפחית מהשעמום ולהקל על הדיכאון. זה יכול להסיח את הדעת מהמצב הרפואי, לספק גירוי יצירתי ולעזור לכם לתקשר עם הרגשות שלכם, עם בני המשפחה, חברים והצוות הרפואי. כאשר אתם נהנים מהשימוש ברוח היצירתית שלכם ומהאינטליגנציה שלכם זה יכול לספק לכם כוח חיוני כדי לשפר את הרווחה, חיי היומיום, ואת איכות החיים שלכם.
ייתכן שתרגישו לא בטוחים ביכולת שלכם ליצור ספרות, אבל אל תהיו יותר מדי ביקורתיים על המאמצים הראשונים שלכם כי זה לוקח זמן ללמוד את הטכניקות לגילוי ה"קול" הייחודי שלכם. הכישרון שלכם יתפתח אם תתנו לו הזדמנות. אנשים רבים מאמינים, שאם הם יצטרפו לחוג של כתיבה יוצרת זה יעזור להם ויפחית מהתסכולים הראשונים.
כאשר אנשים חולים במחלה חמורה יש להם נטייה להיות חסרי תקווה ומדוכאים. קבלת חדשות רעות על מצבם או על התקדמות המחלה יכולה להעצים רגשות אלה. אפילו בתהליך ההחלמה אנשים יכולים להרגיש עצבות ולב כבד. קריאת ספרות טובה, בין אם זה שירה או סיפורת וניסיון להעלות את הרגשות שיש לכם על הכתב, יכול לשפר את מצב הרוח, לספק הרפיה ולגרום לכם לסיפוק יצירתי. עבודה עם אחרים בחוג או בקבוצה יכולה למנוע בידוד.
מטופלת אחת שהיא משוררת תיארה את ההשפעה של כתבי פושקין, לרמונטוב ופסטרנק עליה ועל מצב רוחה. היא אמרה, "לפעמים כאשר יש לי יום קשה או עצוב, אני יוצרת שירה בעצמי. השירה והכוח הקסום שבה 'מציתה אור בלבי'. כאשר אנשים קוראים את השירה שלי זה נותן לי סיפוק שבשבילי הוא בבחינת 'הודאה לירית'. הם מעריכים את ההודאה הלירית שלי כאשר הם מבינים את נקודת המבט שלי וזה מגרה אותי ליצור עוד ועוד שירה."
משוררת זו היא גם עיתונאית וכותבת מאמרים וביקורת על אמנות, ריקוד ומוסיקה. היא אומרת, "נהניתי מההכרה שקיבלתי. זה הוביל אותי לרגעים חשובים בחיי במשך השנתיים וחצי האחרונות, כאשר, לדוגמה, העיתון בן ארבעת העמודים, אודסקי ליסטוק הדפיס מחדש סיפורים שכתבתי על אנשים מערים אחרות ומארצות אחרות. הקוראים אהבו את הסיפורים על הרפתקאות של אנשים אחרים ועל חייהם, וזה לא רק הצהרה על החשיבות שלהם על פני האדמה, אלא על החשיבות שלהם עבור האנושות".
משורר אחר, אלכסנדר מוריסון, אמר: "אני כותב שירה מזה שנים רבות, ואני צופה בעניין, איך בדרכים שונות ביטאתי את אותה הפילוסופיה בהיותי בן שמונה עשרה ועכשיו. הייתי המום אז וגם עכשיו, איך אדם, שהנסיבות שיבשו את חייו בצורה שלא תיאמן, יכול לעמוד זקוף למרות השטויות שלוחצות עליו. אני מדבר על האנושות ועל אנשים כמוני - השורדים והתורמים, האנשים שאני חושב שהם בני אנוש מוצלחים."
קבצים מצורפים:
|