חלק II תפקיד הנפש
פרק 18 התמודדות עם דיכאון
אנדרו וו. קנייר Andrew W. Kneier Ph.D
אם אתם מתמודדים עם מחלת הסרטן יהיו מקרים רבים בהם תרגישו שאתם מדוכאים. מחלת הסרטן מעמתת את החולים עם האפשרות שהם עלולים למות ועם כל הפחדים והאובדן שקשורים לכך. זה עלול להפוך את עולמכם על פיו, לשבש את החיים ולאיים על התפקידים, המטרות, והיעדים שנותנים לכם משמעות וסיפוק. לטיפולים נגד הסרטן יכולים להיות תופעות לוואי מחלישות שבמקרים מסוימים עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לגופכם. מחלת הסרטן משפיעה גם על יקיריכם ואף זה מוסיף ללחץ הרגשי.
הרבה מטופלי סרטן עוברים תקופה של דיכאון. הדיכאון הופך את הניסיון שיש למטופל עם מחלת הסרטן לקשה יותר, מחליש את כושר העמידה שלו ומעכב את ההסתגלות למחלה. הדיכאון יכול גם לחתור תחת הרצון של המטופל לחיות ולערער את האומץ, הסבלנות, והנחישות שדרושים למטופל כדי להתמודד עם הסרטן ולשאת את הטיפולים הרפואיים החיוניים.
דיכאון הוא בדיוק ההפך ממה שאתם צריכים: אנרגיה וכשר עמידה, חזון לעתיד טוב יותר, תקווה שנותנת השראה ומחזקת ומוטיבציה ומחויבות ללכת בדרך מלאת החתחתים של הטיפולים נגד מחלת הסרטן. מחלת הסרטן אם כן, היא איום רציני על כל אחד שמתמודד עמה. למרבה המזל אתם יכולים להגן על עצמכם מפני הדיכאון, ואם לא יש תרופות יעילות נגדו.
סוג הדיכאון
כל אחד מאתנו היה מדוכא אי פעם ויודע מה ההרגשה. התלונות השכיחות ביותר הן אובדן עניין בדברים שבעבר נהנינו מהם (מאבדים עניין אפילו בתענוג כמו האזנה למוזיקה החביבה עלינו ביותר), עצבות, תחושה שאנו על הקרשים, דמעות שזולגות מהעיניים כל היום והרגשה שלא נותרה בנו טיפה אחת של אנרגיה ובמקום זאת מרגישים עייפות משתקת.
יש ימים בהם אדם שנמצא בדיכאון מרגיש שהוא סחוט מדי או אפטי מכדי לקום מהמיטה בבוקר.
ייתכן שהוא מרגיש פסימי וחסר תקווה, מתחיל לקדם בברכה את הרעיון של המוות וחושב על התאבדות. הדיכאון יכול לגרום לכך שהאדם ירגיש חסר ערך ואשם, לפעמים מפני שהוא שונא את עצמו בגלל שהוא מדוכא. חלק מהבעיות הנפשיות שמלוות את הדיכאון כוללות קשיי ריכוז, קושי לקבל החלטות ובעיות בזיכרון. חלק מהתלונות הגופניות כולל אובדן התיאבון והחשק המיני, הפרעות בשינה, כאבי ראש ובעיות בעיכול.
גורמי הדיכאון
לדיכאון יש גורמים פסיכולוגיים או ביוכימיים. הגורמים הפסיכולוגיים נובעים מחוויות ואירועים שיש להם השפעה מדכאת, הגורם הביוכימי (או הקליני) כרוך בחוסר איזון בכימיה הנירולוגית שבמוח. ללא כל קשר לגורם, הדיכאון קשור לשינוי ביוכימי במוח.
חוויות החיים עלולות לגרום לדיכאון כאשר הן נושאות משמעות מסוימת לאדם. לדוגמה, מישהו שהתעללו בו בילדותו עלול לחשוב שלא מגיע לו אהבה או חיים שמחים. מחשבות ותחושות של חוסר ערך בין אם בצורה מודעת או לא מודעת, יכולות להביא לדיכאון. מחשבות אחרות הן תחושה של חוסר אונים, חוסר תקווה והרגשה של היותי קורבן. מחשבות ותחושות אלה מקורם באירועים טראומתיים שגורמים למחשבות דכאוניות. הם עלולים לגרום גם לאי שיווי משקל כימי במוח ואי שיווי משקל זה תורם לדיכאון.
ברוב הפעמים שאדם מרגיש שהוא מדוכא הוא יכול לזהות למה הוא מדוכא או את המחשבות המדכאות (לדוגמה, "שום דבר לא יעזור"). אולם, לפעמים הרגשת הדיכאון באה במפתיע. אנשים "נתקפו" בדיכאון בצורה שמזכירה את הדרך בה נתקפו בשפעת ויכול להיות שהם לא מודעים לסיבת הדיכאון. זה מפני שהגורמים הפסיכולוגיים הם בלתי מודעים ומפני שהדיכאון נגרם אך ורק על ידי שינויים בכימיה הנירולוגית של המוח.
סרטן ודיכאון
חולי סרטן מדוכאים לעתים קרובות כי להיות חולה בסרטן יכול להיות חוויה מדכאת. אולם בדרך כלל יש לכך סיבות נוספות. רוב מטופלי הסרטן אינם מדוכאים מבחינה קלינית. הם נפחדים וכועסים בדרגות שונות אך זה אינו דיכאון. כאשר מחלת הסרטן גורמת לדיכאון, יש לכך סיבות פסיכולוגיות וביולוגיות. גורמים אלה הם מובנים וניתנים לטיפול.
מחלת הסרטן עלולה לגרום לדיכאון בגלל המשמעויות השונות של המחלה כתוצאה מהנסיבות או הרקע הפסיכולוגי שבהם היא פרצה.
האדם שחולה בסרטן אינו חולה רק בגופו אלא גם באישיותו. על כן החולה מרגיש במחלה כחלק מחייו האישיים. הסוגיות האישיות, הנושאים, התפיסות והתחושות שטבועות בהיסטוריה האישית של החולה צובעים את החוויה של הסרטן ונותנים לכך משמעות מסוימת.
הדוגמה הברורה ביותר היא התגובה של אנשים בגילאים שונים כאשר הם שומעים את האבחנה של הסרטן. בדרך כלל, אנשים בגיל שלושים מרגישים חוסר שלמות ומהססים להשקיע בעתיד הרחוק, עבורם הסרטן הוא אולי בחזקת איום על העתיד ועל כל המטרות והיעדים שהוא צופן בחובו. לעומתם, אנשים בגיל שמונים, מביאים סוג מסוים של שלמות להתמודדות עם המחלה יחד עם המודעות שהעתיד שלהם הוא יחסית קצר, עבורם אותו סוג של סרטן יכול להתקבל בצורה אחרת כי יש להם מאחוריהם חיים ארוכים ומהנים.
מובן שהגיל הכרונולוגי אינו הגורם המשפיע היחיד על הדרך שבה חווים את המחלה או מרגישים דיכאון. הדוגמאות הבאות מדגימות דרכים אחרות בהן ההקשר הפסיכולוגי של האדם יכול לתרום לדיכאון.
תחושת העצב (של המטופל על עצמו ועל יקיריו) שנגרמת על ידי האבחנה של סרטן איננה דיכאון, אבל אם היא מתעצמת על ידי צרות אחרות בחיים היא יכולה להפוך לדיכאון. במקרה כזה, חוויות ניסיונות העבר לפני שחלה בסרטן היא שהשפיעה על האופן שבו חווים את המחלה. הסרטן יכול היה להיות בבחינת מכה מוחצת להיסטוריה ארוכה של התעללות, חוסר מזל או תסכול. הוא יכל להתחבר לתחושות ישנות או להפעיל אותן מחדש. הדיכאון שפורץ נובע בחלקו ממחלת הסרטן, אבל הוא גם צומח מהניסיון האישי של החולה ומהמטען הרגשי שהוא נושא על גבו.
הטיפול הרפואי נגד הסרטן אינו יכול שלא לגרום לדרגה מסוימת של סבל גופני ונזק לגוף. המטרה האופטימלית של הטיפולים היא להחזיר את הגוף למצב של בריאות, אבל את זה משיגים במחיר מסוים. לפעמים המחיר הוא גבוה (כמו במקרה של כריתת שד, ניתוח בראש או בצוואר,השתלת מוח עצם או נזק לעור כתוצאה מההקרנות). מטופלים שונים מרגישים בצורה שונה את ההשפעות הגופניות של טיפולי הסרטן ואחת מהתגובות היא לעתים דיכאון. התחושות שלנו תלויות במידה מסוימת בהופעה החיצונית שלנו וביכולות הגופניות שלנו. כאשר הם ניזוקים על ידי הסרטן, האובדן שאנו חשים (לפעמים ההערכה העצמית שלנו, ולפעמים לתפקיד ולזהות שלנו) יכול להיות מדכא.
התרבות שלנו מניחה שמה שקורה לאדם קשור בצורה מסוימת לגורלו. לרוע המזל, הנחה זו, שהיא לרוב מאוד סמויה, יכולה להשפיע על חולה סרטן. כאשר הכל הולך טוב, אנו נוטים ליחס את זה לכך שאנו עושים משהו שהוא נכון ומגיע לנו המזל הטוב. מזל רע כמו סרטן יוכל לגרום לנו להאמין שאחרי הכל לא מגיע לנו כל כך מזל טוב. על כן, זה די שכיח שמטופלי סרטן רוצים לדעת במה הם שגו. יש מטופלים שחשים שהעניינים הלכו יותר מדי טוב ושהיו להם חיים קלים מדי או שהם היו שמחים יותר מאנשים אחרים ושהסרטן הוא צורה של איזון. אישה אחת אמרה על הסרטן שלה: "זה כל השנאה והמרירות המודחקות שלי." מטופל אחר הרגיש שהסרטן הוא ביטוי לשנאה העצמית שלו. אחד התייחס לכך "כניסיון מעורר רחמים לקבל את תשומת הלב שמעולם לא קבלתי." רעיונות כאלה יכולים לגרום לדיכאון.
כפי שכבר ציינו, לדיכאון בקרב חולי סרטן יכולים להיות גם גורמים ביולוגיים. התוצאות הרגשיות של הסרטן יכולים לגרום לשינויים ביוכימיים במוח. השינויים הביוכימיים יכולים להיגרם על ידי התרופות של הכימותרפיה, טיפולים הורמונליים, תרופות נגד דלקת, תרופות נגד כאב והקרנות.
חשוב לזכור,
כאשר המטופל נמצא בדיכאון אין זה אומר שהוא לא מתמודד או מסתגל כפי שהוא צריך לעשות.
לא משנה מה הסיבה, הדיכאון יכל להיות מסוכן במיוחד לאיכות החיים ולרצון לחיות של המטופל. יש צעדים שניתן לנקוט בהם כדי להקל על הדיכאון.
כיצד אתם יכולים להגן על עצמכם
יש ארבע דרכים חשובות להגן על עצמכם מדיכאון כאשר אתם מתמודדים עם מחלת הסרטן:
נסו להיות מודעים לרגשות שלכם, ואחר כך תנו להם ביטוי עם מישהו שקרוב אליכם. הדיכאון נובע לעתים קרובות מההדחקה של רגשות כואבים או מרגיזים. המחקרים מראים שחולי סרטן שמבטאים את הרגשות שלהם בצורה גלויה ופתוחה הסיכוי שיהיו בדיכאון הוא קטן יותר.
נסו לשמור על קשר תדיר עם יקיריכם ובקשו את תמיכתם. המחקרים מראים שתמיכה בין אישית היא מחסום חזק נגד תחושות של בידוד ודיכאון.
היו פעילים בטיפוח ההרגשה הגופנית והנפשית הטובה שלכם. שוחחו על אפשרויות הטיפול עם הרופאים שלכם כדי שתקבלו את כל המידע על הטיפולים ותוכלו לשקול טיפולים נוספים (כגון, אקופונקטורה, תזונה טובה יותר, צמחי מרפא, מדיטציה ודמיון מודרך). ההשתתפות הפעילה שלכם בתהליך ההחלמה תעזור לדכא את תחושות חוסר האונים והפסיביות שמאפיינות את הדיכאון.
נסו להגביר את הפעילות הגופנית עד כמה שאפשר. התועלת הנפשית והגופנית של הפעילות הגופנית עוזרת להרחיק את ההשפעה המדכאת של מחלה קשה. הסיבה לכך היא שהפעילות הגופנית מגבירה את היצור במוח של האנדורפינים שגורמים לעליה במצב הרוח באופן טבעי (ראו פרקים 28 ו-29 על פעילות גופנית ועיסוי).
מה לעשות בעניין הדיכאון
כאשר אתם מדוכאים, נסו לבדוק מה מטריד אתכם. כדאי לעשות רשימה של הבעיות והדרך בה ניתן לפתור אותן. שוחחו על הבעיות הללו ועל הרגשות שלכם עם קרוב משפחה או חבר קרוב.
הדיכאון נובע לעתים קרובות מהדחקת הרגשות שלנו, ומשלילת הפורקן שהם צריכים. לדוגמה, כאשר נמצאים בדיכאון במשך זמן רב לאחר מותו של מישהו קרוב זה מפני שהצער לא בא לידי ביטוי. לפי תאוריה אחת, רגשות שלא ניתן להן ביטוי מתעצמים בתוכנו וגורמים לדיכאון, לפי תאוריה אחרת, מתברר שהאנרגייה הנפשית שדרושה כדי להכיל את הרגשות הללו מסתיימת בעייפות נפשית ובלתרגיה שאופיינית לדיכאון.
אנשים אינם מודעים בדרך כלל לסיבה שבעטיה הם מדוכאים. הם עשויים להרגיש שאין להם סיבה להיות מדוכאים, בייחוד מפני שלאחרים יש בעיות הרבה יותר חמורות או מפני שהם אסירי תודה על הרבה דברים טובים שהם נהנו מהם. נסו לדחוף את עצמכם מעבר לזה: תנו לעצמכם ליהנות מהספק, שיש סיבות לגיטימיות לדיכאון שלכם, ונסו למצוא בנבכי הנפש שלכם מה הסיבות. חשבו על הדרכים הרבות שבהן מחלת הסרטן יכולה לגרום לדיכאון, כפי שהזכרנו לעיל.
חשבו באופן מיוחד על חייכם כעל דבר שלם ועל האכזבות והעצב שבהם נתקלתם בדרך. אלה משפיעים עליכם עתה יותר ממה שאתם מודעים. לא משנה מה תעלו בחיפוש זה, חשוב שתדברו על כך עם מישהו שאתם מרגישים קרבה מיוחדת אליו גם אם אתם חושבים שאתם מטופשים, רדודים או מרוכזים בעצמכם. הרשו לעצמכם להרגיש את מה שאתם מרגישים, כבדו את הסיבות לכך וספרו על כך למישהו. אפשר גם לכתוב על כך ביומן, וזה עשוי להרגיע.
בתהליך זה, תרצו אולי לחשוב למה זה כל כך קשה לכם לבטא את הרגשות שלכם. סיבה משותפת לרבים היא אי הרצון להטריד אחרים עם הרגשות והצרכים שלכם. יש אנשים שקשה להם לספר דברים למישהו כי הם מאמינים שאיש לא ינחם אותם וכי ממילא לא ניתן לעשות זאת. נתינת אמון באחרים נראית כמו הזמנה לעוד אכזבות ופגיעה. ייתכן שסיפרתם להורים על משהו שהציק לכם כאשר הייתם ילדים, אך הם לא הגיבו עם התמיכה והנחמה שאתם הייתם זקוקים לה. חוויות כאלה במהלך הילדות יכולות לגרום לכך שאתם תרגישו שזה לא עוזר לבטא את הרגשות וכאשר עשיתם זאת הרגשתם רע יותר. ניתן להבין את החששות הללו, אבל חשוב גם להכיר בעובדה שיש מישהו בחיים שלכם עכשיו (קרוב משפחה או חבר קרוב, כומר או רב, רופא, אחות, מטפל) שיתמוך בכם בתהליך שאתם עוברים.
היבט נוסף של הדיכאון הוא שזה יכול לגרום למטופל להתרחק מאחרים ולהתכנס פנימה. זה עלול להקשות עליו לתת אמון באחרים בכל מה שקשור לרגשות שלו ולבקש את התמיכה שלה הוא זקוק. כך נוצר מעגל קסמים שבו האדם הופך להיות מדוכא, מתכנס פנימה, ולכן אין לו פורקן לרגשות או שאין לו תמיכה ואז הוא נהיה מדוכא עוד יותר. חיוני לשבור את מעגל הקסמים הזה על ידי הושטת יד לבקשת עזרה. אם יש צורך, ציירו עיגול סביב הפסקה הזאת והשאירו אותה למישהו שאכפת לו מכם, וכתבו "עזור לי" בשוליים.
דיכאון כרוך לא אחת ברגשות של ייאוש, מרירות או חוסר משמעות שהתוצאה שלהם היא קריאת כאב של "למה אני?" שעולה ממישהו שנתון בסבל רב. הדת שלכם או הרוחניות יכולות להיות מקור לנחמה ולמשמעות שכן היא תרגיע את הייסורים הרגשיים ואת העינוי הנפשי שהסרטן גורם לפעמים לחולים.
הטיפול בדיכאון
פסיכותרפיה
לעתים קרובות מומחה לבריאות הנפש יכול לתת את העזרה הטובה ביותר במקרה של דיכאון. המחקרים הראו שפסיכותרפיה היא טיפול יעיל במקרה של דיכאון ברוב המקרים. המטפל יעזור לכם לדבר על רגשות קשים וייצור סביבה רגשית בטוחה כדי שתוכלו לעשות זאת. היא או הוא יעזור לכם גם לחקור את כל הגורמים שתורמים לדיכאון שלכם כולל אלה שאתם אולי לא מודעים להם. אתם תלמדו דרכים לשלוט במחשבות שגורמות לדיכאון. באופן כללי הטיפול יתבסס על עיבוד הדיכאון וחוויות החיים שקשורות לכך. זה לא יגרום לכך שהסרטן ייעלם, וייתכן שאתם תרגישו שאתם כועסים ודואגים, אבל לא תהיו יותר תקועים בחור השחור והעמוק של הדיכאון.
תרופות נגד הדיכאון
במקרים רבים יש צורך בתרופות אנטי דכאוניות במיוחד בשילוב עם פסיכותרפיה. הידועות ביותר הן אלה שמעורבות בחילוף החומרים של סרוטונין שהוא אחד מהמוליכים הנירולוגיים הראשיים. כאשר גירוי עצבי מגיע לקצה העצב במוח, הוא משחרר סרוטונין בצומת (סינפסה) שמחברת תא אחד לרעהו, וזה מאפשר את העברת הגירוי מתא אחד לאחר. קורה שהתא העצבי ששולח את האות סופג מחדש את הסרוטונין מהר מדי ועל כן בצומת נשארת כמות קטנה מדי של סרוטונין ואז הגירוי לא מועבר בצורה אפקטיבית. נראה שתופעה זו קשורה לדיכאון.
מעניין שהאיטיות הנפשית או האיטיות של הדיכאון יכולות לשקף את המצב של המוח כאשר רמות הסרוטונין נמוכות מדי. תרופות אנטי דכאוניות (SSRI) חוסמות את הספיגה מחדש של הסרוטונין וכך מקלות על הסימנים של הדיכאון.
קיימים סוגים נוספים של תרופות אנטי דיכאוניות וכל אחת פועלת בצורה שונה. הרופא שלכם או הפסיכיאטר ירשום את התרופה הטובה ביותר המתאימה למקרה הפרטי שלכם. אולם ייתכן שתצטרכו לעבור תהליך של ניסוי וטעייה עד אשר תמצאו את התרופה המתאימה ביותר עם תופעות הלוואי המעטות ביותר בדרך כלל זה לוקח מספר שבועות עד אשר התרופות האנטי דיכאונית מתחילות להשפיע.
ההקלה שמושגת על ידי התרופות נוגדות הדיכאון יכולה להיות מתנה משמים לאדם שנמצא בדיכאון עמוק למרות שאין להן ולא כלום עם הגורמים לדיכאון. ההקלה היא חיונית לעתים, כדי שהאדם יוכל אפילו לשקול דרכים כיצד להתייחס להיבטים הפסיכולוגיים של הדיכאון. המחקרים מראים שבמקרים רבים, הטיפול הטוב ביותר בדיכאון הוא שילוב של תמיכה רגשית, פסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון.
הצעדים שבעזרתם אפשר להתגבר
על הדיכאון
הדיכאון שנגרם על יד הסרטן והטיפולים במחלה יכול לגרום לכם להרגיש שאינכם יכולים להמשיך יותר, ושהמאמץ לא שווה את זה. אולם, יש דרכים אפקטיביות למלחמה בדיכאון ולהתמודדות איתו:
• אל תאשימו את עצמכם בדיכאון.
• נסו לזהות מה גורם לכם דיכאון.
• תנו אמון במישהו קרוב אליכם וספרו לו.
• בטאו את הרגשות שלכם.
• עסקו בפתרון בעיות.
• השתתפו באופן פעיל במאמצים להחלמה (אל תיכנעו לחוסר האונים).
• עשו פעולות שמעלות את ההערכה העצמית שלכם.
• עסקו בפעילות גופנית עד כמה שאפשר.
• דברו עם הרב שלכם.
• העמיקו את האמונה שלכם ברוחניות (דרך תפילות, קריאה ומדיטציה).
• קבלו עזרה מהמטפל שלכם.
• שקלו את התרופות נוגדות הדיכאון.
קבצים מצורפים:
|