חלק I הסרטן: האבחון, המידע והטיפול
פרק 6 המדריך להישרדות לאחר השתלת מוח עצם
קרן שטרונך M.PH. Keren Stronach
מיכאל סי. דוהן M.D Michael C. Dohan
השתלת מוח עצם דומה לעירוי דם. בהשתלת מוח עצם משתמשים בכימותרפיה במינון גבוה ולפעמים בהקרנות כדי להרוס את התאים הסרטניים בגוף. בתהליך זה, נהרס גם מוח העצם של החולה, המקום בו מיוצרות כדוריות הדם. כדי לשחזר את היכולת של מוח העצמות ליצר את כדוריות הדם צריך לתת לאדם מוח עצם בריא שיחליף את מוח העצם שנהרס.
תהליך השתלת מוח העצם החל בשנת 1960 והשתמשו בו לטיפול בסרטן ובמחלות אחרות של מוח העצם. הרעיון היה להרוס את מוח העצם החולה בכימותרפיה ובהקרנות ולהחליף אותו עם מוח עצם בריא של תורם. מאז, התהליך פותח והורחב לטיפול במחלות אחרות כולל סרטן ומחלות שאין להן קשר עם מוח העצמות. בשנים האחרונות משתמשים בהשתלת מוח עצם לטיפול בסרטן השד, הדם, לימפומה, השחלות ובסרטן האשכים. במקרים אלה, אם מוח העצמות הוא בריא החולה אינו זקוק לתרומה של מוח עצם. תחת זאת, נלקח מוח העצם מהחולה עצמו לפני תחילת הטיפול בכימותרפיה או בהקרנות ולאחר מכן משתמשים במוח העצם הזה ומשתילים אותו מחדש בגופו של החולה. לפני שהולכים להשתלה מן הראוי לבחון כמה טיפולים חדשים ומבטיחים שהם בגדר ניסוי לעת עתה.
פיתוח אחד שקיים בזמן כתיבתו של ספר זה, מיועד רק לחולים בגיל מבוגר ולחולים שלא יכולים לעבור השתלה רגילה. בטיפול נותנים הקרנות במינון נמוך לחולה לפני ההשתלה. חולים שעוברים את ההשתלה בשיטה זו סובלים פחות מתופעות לוואי ולא מאבדים את השיער, לא סובלים מפצעים בפה ומתסמינים אחרים שאופייניים להשתלות רגילות. לשיטה חדשה זו קוראים לפעמים השתלה בזעיר אנפין (Mini Transplant). אם מחקרים נוספים יוכיחו שהשיטה אפקטיבית היא עשויה להיות נגישה להרבה חולים. בכמה מקרים יש התקדמות הטיפול במחלות מסוימות שלא כרוכות בהשתלה של מוח עצמות. לדוגמה, התרופה STI571, שנמצאת לעת עתה בניסוי קליני הביאה לנסיגה בלוקמיה מסוג מסוים (Myelogenous Leukemia). אם יהיה אישור לכך שהתרופה היא אפקטיבית, חלק מהאנשים יוכל להימנע מהשתלת מוח עצם.
השתלה עצמונית (Autologous)
בהשתלה כזאת לוקחים מוח עצם בריא מהחולה ומאחסנים אותו עד לזמן ההשתלה. לאחר מכן האדם עובר טיפולים כימותרפיים ובמקרים מסוימים גם הקרנות כדי להרוס את התאים החולים שנשארו בגוף. טיפול זה הורס גם את תאי מוח העצם. בשלב זה מחזירים לגוף תאי מוח העצם שהוצאו ואוחסנו לפני הטיפולים.
בדרך כלל עושים השתלה עצמונית כאשר תאי מוח העצם בריאים והמחלה נמצאת בחלק אחר של הגוף. אולם, יש מקרים שבהם מבצעים השתלות עצמוניות כאשר מוח העצם נגוע במחלה. במקרה כזה ניתן לטפל בתאי מוח העצם שהוצאו או לטהר אותם מתאי הסרטן. כרגע, המרכזים להשתלת מוח עצם משתמשים בשיטות שונות כדי לטהר את מוח העצם. ההחלטה בדבר הדרך בה יטפלו במוח העצם אם צריך לטהר אותו תלויה ברופא שלכם ובכם.
השתלה מתורם (Allogeneic)
כאשר החולה לא יכול להיות התורם של עצמו וצריך לקבל מוח עצם ממישהו אחר ההשתלה נקראת השתלה מתורם (Allogeneic Transplant). אם התורם הוא קרוב משפחה, ההשתלה נקראת בהתאם, אם מדובר בתרומה של מישהו שאינו קרוב משפחה ההשתלה נקראת השתלה מתרומה של תורם שאינו קרוב משפחה. כאשר מחפשים תורם, החולה צריך לעבור בדיקות דם כדי לזהות את סוג הדם כך שניתן יהיה להשוות ולהתאים את סוג הדם לדוגמאות של דם שנלקחו מתורמים פוטנציאלים. עושים זאת על ידי בדיקה שנקראת אנטיגנים של לויקוציטים אנושיים (HLA). בבדיקה זו בודקים אנטיגנים או חלבונים מסוימים שנמצאים על פני השטח של כדוריות הדם הלבנות (הלויקוציטים). האנטיגנים הללו הם בבחינת "טביעת אצבעות" ויש להם תפקיד חשוב ביכולת של הגוף להבחין בין תאים של "עצמו" ובין תאים של "אחר". שלושה זוגות של אנטיגנים HLA-A ,HLA-B ו-HLA-D, נחשבים כחשובים ביותר בקביעת ההתאמה בין התורם ובין החולה. אם החולה תואם את התורם בכל שלושת האתרים לעיל, יש סיכוי טוב שמוח העצם החדש יכיר אותן כ"עצמי" ויתפקד היטב בגוף. אם אין התאמה בשלושת האתרים לעיל, מוח עצם של התורם יזהה איברים מסוימים או רקמות בגוף כזרים ועלול להתקיף אותם. זה נקרא מחלת השתל נגד המאכסן (Graft Versus Host Disease). ככל שתהיה התאמה טובה יותר עם התורם כך יהיה פחות סיכוי לקבל GVHD.
השתלה סינגנאית
בהשתלה סינגנאית התורם הוא תאום זהה של החולה ומוח העצם יהיה זהה למוח העצם שייהרס על ידי הכימותרפיה ו/או ההקרנות.
אשפוז
משך זמן האשפוז תלוי בסוג ההשתלה ובבית החולים בו עוברים את ההשתלה. כיום מבצעים הרבה השתלות מתורם והשתלות עצמוניות באשפוז יום. בחלק מהמקרים של השתלה עצמונית, ובמקרים מסוימים של השתלה מתורם, ייתכן אשפוז ממושך של שלושה עד חמישה שבועות, ולפעמים אף יותר כפוף למצבו של החולה והתהליכים המיוחדים שנהוגים במרכז ההשתלות שבו עוברים את ההשתלה.
מהו מוח עצם?
מוח העצם הוא מרכז ספוגי בתוך העצמות ושם נוצר הדם. מוח העצם הוא גם הבית של המערכת החיסונית של האדם. מוח העצם מכיל תאים הוריים, שנקראים תאי גזע (Stem Cells) שהופכים בבגרותם לתאי הדם הלבנים (התאים שנלחמים בזיהומים), כדוריות דם אדומות (התאים שנושאים את החמצן), טסיות (שמסייעות בקרישת הדם). במהלך ההשתלה יהיה פקוח צמוד על מספרם של תאי הדם. כאשר מוח העצם יתחיל לייצר תאי דם, ספירת הדם של החולה תעלה, המערכת החיסונית תתחיל להתאושש והוא יחזיר לעצמו את הכוחות והאנרגייה שאבדו לו.
תאי הדם הלבנים, הלויקוציטים הם התאים שנלחמים בזיהומים. הם מהווים חלק חשוב במערכת החיסונית. כאשר ספירת תאי הדם הלבנים נמוכה האדם נמצא בסכנה גדולה להידבק בזיהום כלשהו. במהלך ההשתלה יהיה פיקוח צמוד על הספירה של תאי הדם הלבנים בגוף. הנויטרופילים (Neutrophils) הם תאי דם לבנים שיש להם תפקיד חשוב במלחמה נגד חיידקים ופטריות. במהלך ההשתלה הצוות הרפואי יפקח מקרוב על הספירה של הנויטרופילים שנקרא גם CNA (Absolute Neutrophil Count).
תאי הדם האדומים, האריטרוציטים נושאים את החמצן מהריאות לשאר חלקי הגוף. החמצן נישא בתאים אלה על מולקולה שנקראת המוגלובין. במהלך ההשתלה, יהיה פיקוח על רמות ההמוגלובין כדי לקבוע מתי החולה יהיה זקוק לעירוי של כדוריות דם אדומות.
הטסיות חיוניות בתהליך הקרישה של הדם ועל ידי כך מונעות שטפי דם. כאשר ספירת הטסיות נמוכה, יש סכנה של דימומים. על כן, במהלך ההשתלה יהיה פיקוח צמוד על הטסיות כדי להעריך את הסיכון לדימום ולקבוע מתי יהיה צורך בעירוי של טסיות.
תאי הגזע שבתוך מוח העצמות מייצרים תאי דם. תאי הגזע נהרסים על ידי הכימותרפיה ו/או הטיפול בהקרנות. כדי שהחולה ייצר תאי דם לאחר הטיפול בכימותרפיה או בהקרנות, יקבל החולה תאי גזע שנלקחו ממנו או מתורם.
שיטות לקצירת תאי גזע
ניתן לקצור את תאי הגזע שמיוצרים על ידי מוח העצם בכמה שיטות. באופן מסורתי נלקחים תאי הגזע מעצם גדולה, כגון עצם הירך. בתהליך זה שנקרא קציר מוח העצם, נועצים מחט לעצם הגדולה ומוציאים תאי גזע ישירות מהעצם. במהלך השנים האחרונות, הפכו השתלות תאי גזע היקפיות לשכיחות יותר. במקרה כזה, לוקחים תאי גזע מדמו הזורם של החולה או של התורם במקום מהעצם. בחלק מהמקרים לוקחים תאי גזע מהשליה ומחבל הטבור של תינוק שזה עתה נולד. תהליך זה ידוע כהשתלה של דם מחבל הטבור. בהשתלה מחבל הטבור יש פחות סיכוי למחלה של השתל נגד המאכסן (GVHD) מאשר בהשתלה של תאי גזע שנלקחו מהעצם או מדם היקפי.
ההכנות לקראת ההשתלה
ברגע שיש החלטה לעבור השתלה, יש מספר צעדים חשובים שבהם צריך לנקוט כדי להכין את החולה לתהליך. מבחינה רגשית ההכנה להשתלה פירושה לבלות זמן רב יותר עם בני המשפחה ועם חברים. אפשרות אחרת היא לבלות זמן מה לבד כדי להתחבר לרגשות האישיים הנוגעים להשתלה. ברמה הגופנית, ההכנה פירושה לאכול מזון בריא, לטפל בשיניים ולעסוק בפעילות גופנית. במישור המעשי, צריך לבחור את מרכז ההשתלות הרצוי, לארגן טיפול סיעודי בחולה לאחר ההשתלה ולרכוש פריטים הנחוצים לשהות בבית החולים.
הכנה רגשית
האפשרות של השתלה יכולה להיות קשה: מעוררת רגשות של פחד, בהלה וחוסר אונים. החולה צריך להשלים עם העובדה שיש לו מחלה שמסכנת את חייו ובו-זמנית עליו להתמודד עם שפע של מידע וז'רגון רפואי חדש. כל זה יכול לגרום לקהות חושים. כאשר החולה עומד נוכח ההשתלה ומתמודד עם השאלות הקשות ביותר בחייו זה די שכיח שהרגשות מכריעים אותו. החולה עלול להרגיש חרדה, רחמים עצמיים ורגשי אשמה כלפי עצמו. הרגשות הללו הם חלק נורמלי של התהליך. זה גם נורמלי להרגיש שהגוף בגד ולכעוס על אלה שלא צריכים להתמודד עם צרות כאלה ולקנא בהם. עם הזמן, החולה נוכח שהרגשות שלו עוברים שינויים קיצוניים מתקווה וציפיות ועד לפחד.
תגובה נוספת היא ההכחשה. חולה יגיב למצב במשימתיות יתר. חשוב שהחולה יתייחס לעצמו בעדינות ובהבנה. על החולה להתמודד עם כמה מהבחירות הקשות ביותר בחייו ועל כן אל לו להוסיף לחץ נוסף.
ניתן לראות את ההשתלה כעוגן הצלה וכמקור לתקווה וכאתגר שצריך להתמודד עמו. שינויים קיצוניים ברגשות ובמצב הרוח ותקופות של רוגע הם חלק מהתגובה להשתלה.
הדרך שבה החולה בוחר להתמודד עם ההשתלה תלויה בדרך שבה הוא תופס אותה, האישיות שלו הרגשות ודרך ההתמודדות האישית שלו. החולה יוכל לבחור אחת משלוש דרכים להתמודדות:
1. להיות פעיל ולחקור את כל האלטרנטיבות הרפואיות;
2. להעביר את השליטה לאחרים;
3. לשלב את שתי האלטרנטיבות. כל חולה יבחר בתוכנית פעולה שתהיה הטובה ביותר בשבילו.
לבטא את הרגשות
אם החולה פוחד או חושש חשוב שהוא יבטא תחושות אלה כדי שהוא יוכל לעבד אותן. טוב יעשה החולה אם ידבר על תחושותיו עם אנשים מקורבים ומשמעותיים שיוכלו לתמוך בו. אם אנשים מסוימים אינם עוזרים אל תרגיש תחושות אשם כי אתה נמנע ממגע עמם ומפני שאתה מתמקד בצרכים שלך. מה שיכול מאוד לעזור בהתמודדות עם התחושות הללו הוא יעוץ מקצועי על ידי מטפל שהתמחה בייעוץ לאנשים שמתמודדים עם מחלות קטלניות.
ליצור קשר עם אדם שעבר השתלת מוח עצם
יצירת קשר עם אדם שכבר עבר השתלת מוח עצם עשויה לעזור ולהרגיע. באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל פרטים על אגודה של מושתלי מוח עצם בארץ. אפשר לבקש מהעובדת הסוציאלית או מאחד מאנשי הצוות עזרה ביצירת קשר עם מישהו שכבר עבר השתלה בהצלחה. דרך נוספת לחולים שיש להם נגישות למחשב ולמודם היא לחתום על רשימת כתובות באינטרנט שמתמחה בהשתלת מוח עצם.
לחפש בספרים ובקלטות
ספרים שנכתבו על ניסיונם של אנשים שעברו השתלות מוח עצם וספרים שמלמדים איך להירגע ואיך להתמודד עם המחלה עשויים להיות לעזר. כמה מהאנשים שעברו בהצלחה השתלה של מוח עצם טוענים שהספרים שמלמדים איך להתמודד עם ההשתלה גרמו להם לחשוב שהם אחראים לגורמים של המחלה. כאשר אתם קוראים את הספרים חשוב לזכור שאתם אינכם אחראים לפריצת המחלה. מחלת הסרטן נגרמת על ידי סיבות מורכבות שקשורות לסביבה, לגורמים גנטיים, גורמים חברתיים וגורמים אישיים. מחלת הסרטן יכולה לפגוע בכל אחד. אם הספר שאתה קורא מרגיז אותך הפסק לקרוא בו. אין כל סבה שתקרא ספר רק מפני שחבר עם כוונות טובות המליץ עליו. תוכל לשקול גם את האפשרות שחבר יקרא את הספר ויסכם את הנקודות החשובות עבורך.
להפחית מן הלחץ
בתקופה מלחיצה זו כדאי לחשוב על דרכים שיעזרו להפחית מן הלחץ. למרות שלא ניתן להימנע מגורמי לחץ מסוימים כגון האבחנה של המחלה, יש דרכים להתמודד עם הלחץ. אפשר ליצור סולם קדימויות ולזנוח מטלות פחות חשובות. יש אנשים שעושים רשימה של כל הגורמים שתורמים ללחץ שהם חשים ואז הם בודקים דרכים להפחתת הלחץ. דרך אחרת היא לחלק מטלות ומשימות לבני משפחה ולחברים שרוצים לעזור. יש חברים שיסכימו לעזור באיסוף מידע על מרכזים להשתלה או יחפשו ספרים או קלטות על דמיון מודרך או נושאים מעניינים אחרים.
ברוב המקרים האנשים שמסביבך לא יודעים כיצד לעזור. הם ישמחו לקבל ממך הצעות קונקרטיות. הרבה מן הסובבים אותך ירגישו חסרי אונים לאחר האבחנה וההשתלה הקרובה. הצעות קונקרטיות יכולות לעזור לך וגם להם. לחלק מהאנשים דרך אפקטיבית להוריד מהלחץ היא להמשיך בשגרת החיים.
לתרגל טכניקות של הרפיה
כדאי לתרגל טכניקות של הרגעה כדי להפחית מהלחץ, כגון הרפיית שרירים, מדיטציה , היפנוזה, או דמיון מודרך. לחלק מהחולים טכניקות אלה עוזרות להפיג את החששות והן יכולות להיות לעזר במאבק עם הדיכאון ובהורדת הרמה של הכאב ותחושות אי הנוחות.
להתחבר לרוחניות שבך
הרוחניות יכולה להיות מקור נחמה טוב בזמנים של מצוקה. חולים רבים מדווחים שתפילות או מדיטציה יכולות להיות מקור של תמיכה והרגשה טובה.
לקחת חלק בפעילות שאוהבים
ניתן להוריד מהלחץ על ידי עיסוק בפעילויות מרגיעות, ומהנות. גם פעילות יצירתית עשויה להיות אפקטיבית בהפחתת לחצים. יש אנשים שכותבים יומן ויש כאלה שמבטאים את עצמם דרך ציור או ריקוד.
לא לקחת את הדברים באופן אישי
כתוצאה מן האבחנה יש סיכוי שאנשים שמקורבים לך יגיבו בצורה רגשית שונה. הם עלולים להרגיש חוסר אונים ובהלה ויתכן שהם לא ידעו איך לתקשר אתך. ייתכן שתרגיש שנטשו אותך ותכעס על האנשים הקרובים אליך כי הם לא מבינים את הצרכים שלך. רגשות אלה הם נורמליים וניתן להבין אותם. אולם, חשוב לזכור שכל המעורבים זקוקים להבנה וחמלה במצב הקשה הזה. במקרים מסוימים בני משפחה מסתגרים בתוך עצמם לא משום שהם לא דואגים או אוהבים אלא מפני שהם אינם מסוגלים להתמודד עם רגשות הפחד וחוסר האונים, ואינם יודעים כיצד להתייחס אליך, החולה. אם אתה מקבל תגובות לא מצופות מהקרובים אליך חשוב לזכור שהתגובות הללו הן תוצאה של סערת רגשות חזקה.
לחפש מידע רפואי
החיפוש אחר מידע רפואי עשוי להפחית מהחששות ולעזור לחולה להחזיר לעצמו את תחושת השליטה. ניתן לעשות זאת על ידי חיפוש בספריה, שיחות עם הרופאים ועם אנשים שעברו השתלות מוצלחות, ביקור במרכזים שמבצעים השתלות ובהתקשרות לארגונים שונים שעוסקים במחלת הסרטן ובמניעתה שמכירים אנשים שיכולים לענות על השאלות של החולה ולהגיב על הדאגות שלו.
בתהליך החיפוש אחר מידע חשוב תמיד לחפש חוות דעת נוספת. ההחלטה בדבר המיקום, העיתוי והדרך בה תתבצע את ההשתלה היא ההחלטה החשובה ביותר בחייך ועל כן חשוב לחפש כמה וכמה חוות דעת.
כאשר אתה מתייעץ עם הרופא אין להסס לבקש מידע פעם אחר פעם. כדאי שחבר או בן משפחה קרוב יתלווה לביקור אצל הרופא כדי שהחולה יוכל לעבור על מה שהרופא אמר יחד עם החבר וכך לוודא הבנה של מה שהוא אמר. גם הקלטה של השיחה יכולה להיות לעזר.
פנה זמן לעצמך
בעיתות של לחץ אנשים נוטים לשכוח דברים ומתנסים בשינויים קיצוניים של מצבי רוח. זה הזמן שהחולה יפנה זמן לעצמו ויגלה הבנה וחמלה למצבו. מותר לשנות את הדעת, להתפנק ,להיות עצוב ולהתמודד עם הבעיות כל אחת בשעתה. אם החולה יפנה זמן לעצמו הוא עשוי לגלות שהחלקים הטובים ביותר של חייו גדלים דווקא בזמן שבו עליו להתמודד עם טראומה קשה. זה זמן להרהורים מעמיקים על מה שחשוב לחולה כך שהוא יוכל לקבוע סולם קדימויות ולהרחיב את אותם התחומים שהם המשמעותיים ביותר. יש לעשות את מרב המאמצים כדי להמשיך ולקוות. כפי שמיכאל לרנר כתב בספרו: "בחירות בריפוי", "תן לעצמך את הרשות לקוות גם נוכח כל הנתונים העגומים שהרופאים יציגו בפניך. נתונים הם רק נתונים. הם לא אתה. אין דבר כזה שנקרא תקווה כוזבת." אין זה אומר שעליך להיות אופטימי כל הזמן. גם לך מגיעים ימים "רעים".
הכנה גופנית
פעילות גופנית
הרבה חולים מתחילים בפעילות גופנית כדי לשפר את הכושר הגופני שלהם כהכנה להשתלה. כמות התרגילים והעוצמה שלהם תלויים בפעילות היום-יומית ובמצב הגופני של החולה בזמן האבחנה של המחלה. יש חולים שיכולים לתרגל בצורה נמרצת ואחרים עושים זאת באופן מתון בצורת צעדות קצרות או מתיחות במיטה. רצוי לבחור תרגילים שנהנים מהם. אפשר להירשם למכון כושר או למצוא חברים שנהנים מאותם התרגילים שהחולה נהנה מהם. מלבד היתרונות הגופניים לפעילות גופנית היא דרך טובה לתעל את הלחצים וליצור הרגשה כללית טובה.
אם מצבו הרפואי של המטופל אינו מאפשר לו לבצע תרגילי כושר כדאי לדעת שחולים בעלי כושר גופני נמוך עוברים השתלות בהצלחה גם כן. אם המטופל הוא בין אלה שיכולים לבצע תרגילי כושר גופני רצוי לבחור תרגילים שמתאימים למצבו הבריאותי.
תזונה
תזונה נכונה חשובה לפני ההשתלה. אנו יודעים בצורה אינטואיטיבית שגוף שניזון בצורה נכונה יכול להילחם בזיהומים, עוזר בתהליך ההחלמה, ויכול להתמודד עם הטיפול האגרסיבי טוב יותר מאשר גוף שניזון בצורה לקויה. פרק זה אינו עוסק בדיון מפורט בטיפולים תזונתיים שונים. אם המטופל שוקל להתחיל בדיאטה אלטרנטיבית, כדאי לבדוק שהדיאטה תכלול את כל מרכיבי התזונה החיוניים. אם המטופל אינו שמן באופן מיוחד לא מומלץ לרדת במשקל במהירות לפני הטיפולים במחלה.
באופן כללי ההנחיות לשמירה על בריאות טובה המומלצת על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב ועל ידי האגודה לסרטן הן:
• להפחית את השומנים לכמות של 30% מסך כל הקלוריות
שאתה אוכל.
• לאכול יום-יום הרבה ירקות ופירות טריים, בייחוד פרי הדר, עלים של ירקות ירוקים וירקות עשירים בקרוטן כגון גזר ודלעת.
• להגדיל את כמות הסיבים, כגון חיטה וסובין.
• לשתות אלכוהול במתינות, אם בכלל, ולא לעשן.
• לשמור על משקל קבוע בטווח שמתאים לך.
• להקטין את הצריכה של מאכלים מעובדים, מעושנים או כבושים.
• להקטין את הכמות של בשר אדום. ניתן להשלים את צריכת
החלבון על ידי אכילה של פירות ים, בשר עוף או הודו ללא העור, ירקות, טופו ומוצרי חלב דלי שומן.
טיפול בשיניים
הטיפול בשיניים לפני ההשתלה הוא חלק חיוני מההכנות להשתלה. שיניים וחניכיים בריאות יכולות למנוע זיהומים ולמנוע פצעים בתוך הפה שעלולים להופיע בזמן ההחלמה מההשתלה. טיפול קפדני בימים שלפני ההשתלה ובמהלכה יכול למנוע זיהומים על ידי הגבלת מספר הפצעים הפתוחים בחלל הפה. על כן, חשוב לטפל מבעוד מועד בבעיות שיש בשיניים ובחניכיים. מומלץ ביותר להימנע מטיפול שוטף בשיניים לאחר ההשתלה עד אשר המערכת החיסונית שלך תחזור לפעולה תקינה.
כדי שהפה יהיה במצב הטוב ביותר לפני ההשתלה על המטופל לסגל לעצמו כללים לשמירה על ההיגיינה של הפה. מדובר על ניקוי על ידי חוט דנטלי, צחצוח שיניים ושטיפה במי פה מחטאים. רצוי להתייעץ עם רופא השיניים כדי לקבל הדרכה על הדרך בה יש לצחצח את השיניים ובשימוש בחוט דנטלי ולקבל המלצה על מברשת שיניים ומי פה מתאימים.
פוריות
אנשים שעוברים טיפולים כימותרפיים והקרנות עלולים לאבד את הפוריות שלהם. אם המטופל מתכנן ללדת ילדים לאחר ההשתלה מוטב לעבור טיפולי פוריות לפני ההשתלה. גברים יכולים להפקיד זרע בבנק הזרע. זה כרוך בהתקשרות לבנק זרע קרוב למקום המגורים ולהקפאת הזרע ואחסונו עד לאחר ההשתלה. המצב קשה יותר לנשים שכן הן אינן יכולות להקפיא ביציות. הן יכולות עם זאת, להקפיא ביציות מופרות. בתהליך זה הנשים עוברות טיפולים הורמונליים שמגבירים את כושר הביוץ. לאחר שהביציות מבשילות, הן מורחקות מגוף האישה על ידי ניתוח ומופרות על ידי הזרע של התורם (בן הזוג או אחר) בתוך מבחנה, ואחר כך הן מוקפאות להשתלה במועד מאוחר יותר. היות והתהליך הזה לוקח זמן, מוטב להתחיל אותו זמן רב לפני ביצוע השתלת מוח העצם. נשים שמעוניינות בתהליך זה צריכות לוודא שמצבן הרפואי מאפשר אותו.
דרך נוספת חדשנית שפתוחה כיום בפני נשים, היא להקפיא שחלה אחת או חלק ממנה לפני השתלת מוח העצם ולהשתיל אותה בחזרה לאחר השתלת מוח העצם. היתרון של השיטה הזאת הוא שהנשים עשויות להחזיר לעצמן את התפקוד של השחלה וכך למנוע את הסיכונים הכרוכים בתסמינים של בלות מוקדמת. כמו כן, אין צורך בהפריה של הביצית והתהליך זול יותר. יש גם אפשרות שנשים שבוחרות בתהליך זה עשויות להחזיר לעצמן את כושר ההפריה. בזמן כתיבת הספר רק מעט נשים בחרו בשיטה הזאת ואף לא אחת מהן לא עברה השתלה בחזרה של השחלה. בניסויים שנערכו על עכברים וכבשים הסירו את השחלה ואחר כך השתילו אותה בהצלחה וחלק מן החיות הצליחו להרות בכוחות עצמן מאוחר יותר ולהוליד צאצא בריא.
הכנות מעשיות
בחירת המרכז להשתלות
קיימים הרבה יתרונות למרכז השתלות גדול ומנוסה עם נתוני הצלחה טובים. אם יש מרכז כזה בקרבת מקום המגורים שלך הבחירה תהיה קלה. אם אין מרכז כזה בסמוך למקום מגוריך, או שיש מרכז כזה אבל המוניטין שלו אינו טוב או שהוא ביצע עד כה פחות מחמש השתלות מהסוג שאתה זקוק לו הבחירה תהיה יותר מסובכת.
השתלה במרכז גדול ומנוסה תקנה לך הרגשה של ביטחון שהרופאים והצוות ידעו להתמודד עם סיבוכים לא צפויים במידת הצורך. למרכזים גדולים יש גם את היתרון שיש להם נגישות לבנק דם גדול שמשתמש במוצרי דם שליליים ל-CMV ועל ידי כך מפחיתים את הסיכון. עם זאת, מרכז גדול עלול להיות מנוכר יותר ממרכז קטן.
בחירה במרכז קרוב למקום המגורים מאפשרת גישה לבני משפחה ולחברים שיתמכו בחולה בזמן האשפוז ואחריו. זה גם חוסך בעלויות נסיעה וכך תהיה פחות הפרעה לחיים של החולה ושל מי שמטפל בו, וייתכן שהחולה יכיר חלק מהצוות ואת הרופאים כבר לפני ההשתלה.
כדי לדעת מהו שיעור ההישרדות בחיים במרכז מסוים להשתלות, צריך פשוט לשאול מהו שיעור ההישרדות בקבוצת הגיל שלך ובמחלה שלך. איסוף המידע הזה עלול להיות תהליך מייגע ומתסכל, כי יש מרכזים שלא רוצים למסור נתונים. מפני שאיסוף המידע הזה עלול להלחיץ את החולה, כדאי לבקש ממישהו שמקורב לחולה שיעשה זאת במקומו.
לוח המודעות באינטרנט וקבוצת חדשות בנושא השתלות הם מקורות נוספים למידע. אנשים שעברו השתלות קוראים את לוחות המודעות הללו מדי יום ביומו והם נוהגים לענות על שאלות ולהתחלק בחוויות ובניסיון שיש להם. בפרק בנושא "מקורות מידע" תמצאו את הדרך שבה ניתן להתקשר לקבוצות אלה.
שאלות שתרצו לברר לפני ההשתלה:
1. כמה השתלות ביצע המרכז לאנשים שחלו במחלה שלי (רצוי לעבור השתלה במרכז שביצע לפחות חמש השתלות מהסוג שלך)?
2. האם אותו צוות יטפל בי במהלך כל ההשתלה (במקומות רבים הצוות עושה רוטציה כל חודש)?
3. האם ההשתלה מתבצעת באשפוז יום ואם כן, איזו תמיכה ומידע אקבל על הטיפול בבית?
4. האם ירשו לי לטייל במסדרונות או שאני חייב להישאר בחדר (חלק מהמרכזים מרשים למטופלים לטייל מסביב ליחידה וחלק אוסרים זאת)?
5. האם אוכל להשתמש במכשירי כושר גופני או האם אקבל טיפול פיזיותרפי?
6. האם אקבל ייעוץ מעובד סוציאלי או אחר במהלך ההשתלה?
7. האם בית החולים ייתן מענה לצורכי התזונה שלי? האם אוכל לבקש לאכול בכל שעות היום או שמא עלי להזמין את האוכל יום קודם לכן? האם יורשה לי לאכול ירקות ופירות טריים (אם יש לוח זמנים גמיש של אכילה זה יכול לעזור במקרה שיש בחילות ואי אפשר לאכול בשעות הרגילות של הארוחות)?
8. מהו הניסיון הממוצע של אחות ממוצעת במרכז שלכם?
9. עד כמה הרופאים במרכז מנוסים, והאם יש אפשרות לקרוא למומחה במקרה של סיבוכים?
10. האם יש קבוצת תמיכה למטופלים ו/או למשפחות שלהם?
11. מהו שיעור ההישרדות של מטופלים בגילי שחולים באותה מחלה ועברו את אותו סוג של השתלה?
12. האם מטופל שכבר עבר השתלה במרכז שלכם, יוכל להתקשר איתי ולספר לי על הניסיון שלו?
13. מה המדיניות לגבי מבקרים? עד כמה יש גמישות בשעות הביקור (שהיית המטפל שלך לצדך גם בלילה עוזרת מאוד)?
14. האם יש למרכז מחלקה למעקב במקרה שיהיו לי שאלות לאחר ההשתלה (הדבר חשוב במיוחד אם לאונקולוג במקום מגוריך יש מעט ניסיון בהשתלות מהסוג שלך)?
15. אנשים שזקוקים להשתלה מגורם זר צריכים לשאול אם למרכז יש מתאם השתלות ומתקן לבדיקת מתאם רקמות.
בעת ביקור במרכז להשתלות כדאי לבקש רשות לשוחח עם מטופלים שנמצאים שם כדי לקבל מידע על הניסיון שלהם.
סידורי טיפול
במהלך ההשתלה החולה יזדקק לתמיכה של בן משפחה או של חבר אחד לפחות. במקרים רבים רק מטפל אחד יוכל להיות סמוך למטתך. במקרה כזה כדאי לסדר ביקורים של בני משפחה וחברים נוספים כדי שמעמסת הטיפול לא תיפול על אדם אחד.
אף שהרבה מטופלים עוברים את ההשתלה בליווי של אדם אחד, רצוי שיהיו שניים או שלושה. בדרך זו מתבצעת תורנות וכל אחד יכול לנוח ולחזור למיטת החולה בכוחות מחודשים. יתרון נוסף היא האפשרות שיש לחולה לחלק את רגשותיו ואת תחושותיו עם כמה אנשים קרובים. למטפלים יש דאגות וחששות משלהם ואם יש כמה מטפלים האחריות לטיפול מתחלקת ומפחיתה מעט מהחששות. מספר מטפלים מהווה מקדם ביטחון למקרה שאחד מהם אינו יכול למלא את תפקידו בגלל מחלה.
אם יש למטופל חיית מחמד חשוב לדאוג לטיפול בחיה לתקופה של מאה ימים לאחר ההשתלה. בתקופה זו המערכת החיסונית של המטופל אינה פועלת במלואה ועל כן אסור לו להיחשף לחיידקים שמקורם בחיות בית או למזג אוויר לא נוח כאשר מטפלים בחיות מחוץ לבית. חשוב גם לדאוג שמישהו ינקה את הבית באופן שוטף לאחר ההשתלה עד שהמטופל יוכל לבצע עבודות אלה בעצמו.
מה צריך לקחת לבית החולים
ומה צריך שיהיה בבית
1. משיבון - חשוב ביותר כי זה מאפשר לסנן את השיחות וגם להשאיר הודעות על מצבך בשביל חברים ובני משפחה שמטלפנים.
2. טלפון נפרד למטפל ולחברים - כאשר התנגודת של המטופל היא נמוכה והוא פגיע לזיהומים, רצוי שהוא ישתמש בטלפון משלו והחברים ואלה ששוהים ליד מיטתו ישתמשו במכשיר נפרד.
3. פנקס טלפונים וכתובות.
4. תמונות אהובות כדי שהמטופל ירגיש בנוח בחדר.
5. חולצות נוחות ואימונית - מוטב ללבוש בגדים מחומרים שקלים לכיבוס ולייבוש. מומלץ להביא חולצות חמות שנרכסות מלפנים כי למטופלים קר לאחר ההשתלה גם כאשר יש חימום. החולצה שנרכסת מלפנים תאפשר גישה לצינור המרכזי או VAD שהוא צינור קטן וגמיש בחזה שדרכו מכניסים מוצרי דם שונים ותרופות ובעזרתו בודקים את החולה.
6. רצוי להשתמש בפיג'מות שנרכסות מלפנים ולא בכותנות לילה, כי הן שומרות על צניעותו של המטופל ומאפשרות גישה נוחה ל-VAD.
7. נעלים נוחות ונעלי בית.
8. הרבה זוגות גרביים חמים.
9. מחשב נישא כדי לתקשר עם בני משפחה, חברים או עמיתים. יש לבדק אם המרכז להשתלות מרשה שימוש במחשב נישא.
10. חומרי תחביב (צבעים, רקמה, סריגה).
11. משחקים ותשבצים (שבץ-נא, חוברות תשבצים, שש-בש).
12. כובעים, צעיפים, פאות נוכריות, טורבנים - גם אם המטופל יאהב את הקרחת שלו כדאי להכין כיסוי ראש מחמם.
13. משהו שיגרום לכם לצחוק, כמו ספר מצחיק או פאה מצחיקה.
14. קלטת של מוזיקה מרגיעה או קלטות להרפיה. אוזניות כדי שניתן יהיה להאזין לקלטות מבלי להפריע לשכנים.
15. ספרים וכתבי עת - ספרים שניתן להקריא מהם. כתב עת וספרי שירה הם אפשרות טובה כי ניתן לקרוא בהם בהמשכים ולא דורשים ריכוז או זיכרון לטווח רחוק.
16. פנקס שבו ניתן יהיה לרשום את התחושות והחוויות שלך.
17. נייר כתיבה, מעטפות ועטים לכתיבת מכתבים. לא לשכוח את הבולים!
18. כלי מוזיקלי לאלה שמנגנים.
19. מצלמה או מצלמת וידאו.
תהליך ההשתלה
תהליך ההשתלה המיועד מעורר רגשות שונים. השהות של המטופל בבית החולים תלויה בסוג ההשתלה שהוא יעבור. אם ההשתלה היא עצמונית, יש אפשרות שזה יהיה אשפוז יום או אשפוז מלא לתקופה קצרה. אם ההשתלה היא מתורם המטופל ישהה בבית החולים לתקופה של שלושה עד חמישה שבועות ויצטרך להישאר בקרבת המרכז להשתלות לתקופה של שלושה חודשים.
סביבת בית החולים
להלן תיאור של יום אופייני באחד מן המרכזים הגדולים להשתלה. הנקודה החשובה היא שהימים בבית החולים הם מלאי פעילות. אנשים ייכנסו וייצאו מהחדר שלך כדי לבדוק אותך ולבדוק את המכשור הרפואי וכדי לנקות את החדר. כאשר רמת האנרגיה שלך היא נמוכה האינטראקציה עם הצוות שיוצא ובא מהחדר, השמירה על ההיגיינה האישית שלך והפעילות הגופנית ייקחו חלק גדול מהזמן שלך ומהאנרגיה שלך. לכן, חשוב שיהיו לך דברים שמשמחים אותך לפרקי הזמן שבהם אתה תהיה לבד ותרגיש טוב יותר.
סדר יום אופייני בבית החולים (נלקח מאחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים בירושלים. סדר היום עשוי להשתנות בבתי חולים שונים בכפוף למצבו של החולה)
06:00: מעירים את החולים ומודדים לחץ דם, דופק וחום. לוקחים את החולה להתקלח.
07:30: ארוחת בוקר. לוקחים דמים.
08:30: ביקור רופאים, קבלת טיפול.
12:00: ארוחת צהרים.
18:00: ארוחת ערב.
18:00: ביקור ערב של רופא.
מומלץ לארגן את הפעילויות של היום כדי שהמטופל ירגיש שהוא עסוק, ואם יש שגרה יום-יומית זה עשוי לדרבן את המטופל לעסוק בפעילות גופנית ולשמור על היגיינה אישית. למטופל תהיה אפשרות לצפות בסרטים, לטייל במסדרונות, לקבל ביקורים ולנוח. אם הפעילויות של בית החולים מתנגשות עם התוכניות שלך, רצוי לדון על כך עם האחות כדי לראות מה ניתן לעשות.
שלבים במהלך ההשתלה
ההערכה הרפואית
כאשר החולה מגיע למרכז להשתלות הוא יעבור סדרה של הערכות רפואיות שכוללות בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה כדי לוודא שאפשר להתחיל בהשתלה וכדי שיהיה קנה מידה להשוואה בעתיד. יבוצעו בדיקות עיניים ושיניים, לב וריאות, שאיבת מוח עצם, ניקור מותני, צילומי חזה ובדיקות אחרות. ייתכן שהבדיקות הללו יגלו בעיות שצריך לפתור לפני שמתחילים בהשתלה.
חתימה על ההסכמה להשתלה
בזמן זה יתבקש המטופל לחתום על מסמכים שהוא מסכים לבצע את ההשתלה וכן הסכמה להליכי מחקר אם מבצעים את ההשתלה במכון מחקר. מסמך ההסכמה הוא מסמך חוקי שמגן על בית החולים מפני אחריות רפואית במקרה של סיבוכים. לפעמים המסמך מכיל רשימה של סיבוכים קשים כתוצאה מההשתלה, גם כאלה שהם נדירים ביותר.
צינור מרכזי
לפני ההשתלה יוכנס לתוך העורק המרכזי מעל ללב צינור קטן וגמיש. לצינור זה קוראים צינור מרכזי, צנתר מרכזי או הצנתר של היקמן. הצינור המרכזי נוח ביותר ללקיחת דגימות דם ולהכנסת תרופות ומוצרי דם ללא כאב. הכנסת הצינור כרוכה בהרדמה מקומית. רוב המטופלים מתייחסים להליך זה כאל הליך לא כואב ופשוט אולם יש כאלה שחשים כאבים בזמן הכנסת הצינור.
קצירה של תאי מוח עצם או תאי גזע - מטופלים של השתלה עצמונית
בהשתלה עצמונית מוציאים תאי מוח עצם או תאי גזע מגופו של החולה. אם ההשתלה היא מתורם תהיה הוצאת תאי מוח עצם או תאי גזע מגופו של התורם.
מוח העצם מכיל כמות גדולה של תאי גזע - התאים שמצמיחים את כל התאים שמרכיבים את הדם. מספר קטן של תאי גזע משתחרר לתוך זרם הדם. ניתן להוציא תאי גזע ישירות ממוח העצם או מזרם הדם.
אם ההוצאה של תאי הגזע היא ממוח העצם - המטופל יעבור הליך כירורגי בו יחדירו מספר פעמים מחט לתוך עצם המותן. שואבים מוח עצם שעשיר בתאי גזע ומאחסנים אותם עד לזמן ההשתלה. בזמן שאיבת התאים המטופל נמצא תחת הרדמה ואינו מרגיש כאבים אם כי אזור הניתוח עשוי להיות רגיש כמה ימים לאחר התהליך.
קצירת תאי גזע היקפי
ניתן לשאוב תאי גזע גם מזרם הדם. תאי הגזע בזרם הדם נקראים תאי גזע היקפיים. תאי הגזע ההיקפים מסוגלים ליצר כדוריות דם אדומות , כדוריות דם לבנות וטסיות, בדיוק כמו תאי הגזע שבמוח העצם. זרם הדם מכיל כמות קטנה של תאי גזע, ועל כן המטופל יצטרך לקחת תרופה, כגון: G-CSF, כדי להגדיל את מספר תאי הגזע בדם. ברגע שיש מספיק תאי גזע בדם, ישאבו אותם בתהליך שנקרא Apheresis. בתהליך זה מוציאים דם דרך הצינור המרכזי, ואחר כך מכניסים אותו למכשיר להפרדת תאים. תאי גזע יורחקו ויאוחסנו עד להשתלה ושארית הדם תוחזר לגוף בצורת עירוי.
התהליך לוקח כשלוש עד ארבע שעות ביום. בדרך כלל, דרוש יום עד שלושה ימים של התהליך עד אשר יש כמות מספיקה של תאי גזע עבור ההשתלה.
בזמן התהליך לא נגרמת כל אי נוחות למטופלים. יש כאלה שמרגישים תרדמת או דגדוג בקצה האצבעות או הבהונות, התכווצות השרירים בידיים או ברגליים, סחרחורת או צמרמורות. בכל אלה ניתן לקבל עזרה.
הטיפול המכין: הקרנות ו/או טיפולי כימותרפיה
השלב הבא בהשתלה הוא הכנת הגוף. בשלב זה יהיו מספר ימים של טיפולים כימותרפיים עם או בלי הקרנות. סוג הטיפול וכמות הטיפול תלויים בסוג המחלה ובסוג ההשתלה שהמטופל יעבור. המטרה של הטיפול הזה היא להרוס את כל התאים הסרטניים.
את הכימותרפיה נותנים בדרך כלל דרך צנטר היקמן או לפעמים גם דרך הפה. לרוב המטופל לא ירגיש דבר בזמן ההכנסה של הכימותרפיה אבל הוא ירגיש את תופעות הלוואי לאחר מכן. הדבר נכון גם לגבי ההקרנות.
ההשפעה של הטיפול המכין הזה נעה ממתונה לחמורה. התסמינים הרגילים של כימותרפיה והקרנות כוללים בחילות, הקאות, שלשול, אובדן השיער, עייפות, אובדן התיאבון ופצעים בפה. יש מטופלים שסובלים מכל התסמינים לאחר הכימותרפיה בעוד אחרים סובלים רק מחלק קטן מהם.
הטיפול המכין עלול לגרות את שלפוחית השתן ולגרום לדימום. ניתן למנוע זאת על ידי לקיחת תרופה, כגון Mesna, או על ידי החדרת צנתר פולי דרך השופכה לתוך שלפוחית השתן כדי לשטוף אותה.
ההשתלה
יום ההשתלה הוא יום מרגש כי הוא יום של הזדמנות לחיים חדשים. התהליך עצמו הוא פשוט ביותר. עושים עירוי של תאי מוח עצם או של תאי גזע שנמצאים בתוך שקית במשך מספר שעות דרך הצינור המרכזי בדיוק כמו כל מוצר דם אחר או כל תרופה. ברגע שמוח העצם החדש נכנס לזרם הדם תאי הגזע נכנסים לתוך מוח העצם של המטופל ומתחילים להתרבות וכך מאפשרים למטופל לייצר בעצמו דם בריא. תהליך זה נקרא הרכבה (Engraftment).
הרכבה
תהליך ההרכבה קורה כאשר תאי הגזע שהוכנסו לגופו של המטופל מתחילים להתרבות. הסימן הראשון לכך הוא עלייה בכמות כדוריות הדם הלבנות. אם המטופל עבר השתלה היקפית של תאי גזע, ההרכבה תתרחש במהלך השבועיים הראשונים אחרי ההשתלה. אם המטופל עבר השתלה עם תאי גזע שנלקחו ישירות ממוח העצם, ההרכבה תתרחש בדרך כלל במהלך השבועיים או ארבעה השבועות הראשונים לאחר ההשתלה. אם ההרכבה היא איטית, זמן ההמתנה יכול לגרום לחששות.
במשך זמן זה, יהיה ניטור קפדני של כדוריות הדם הלבנות כדי לבדוק סימנים של הרכבה. תשומת לב מיוחדת תינתן לספירת הניאוטרופילית (Neutrophil) שלעתים קרובות נקראת ANC (Absolute Neutrophil Count). הניאוטרופילים הם סוג שכיח של כדוריות דם לבנות שיש להן תפקיד חשוב במלחמה נגד הזיהום שנגרם על ידי חיידקים ושמרים.
מטופלים רבים מעדיפים לעקוב מקרוב אחר ספירת הדם שלהם, ויש להם לוח שנה בחדרם בו הם מסמנים את הימים שעוברים עד להרכבה. דרך טובה להכניס קצת שמחה לחיים של המטופל היא לחגוג את ההרכבה עם בני משפחה ואנשים קרובים. העלייה בספירה של הכדוריות הלבנות מוכיחה שמוח העצמות החדש מתחיל לתפקד. ברגע שהספירה עולה על ערכים מסוימים, המטופל חופשי מזיהומים ומסיבוכים אחרים והוא יכול לעזוב את בית החולים.
השפעות גופניות של תהליך ההשתלה
תהליך ההשתלה כרוך בשינוי עצום. כתגובה לכימותרפיה, להקרנות ולתרופות, גופו של המטופל יעבור שינויים רבים. השינוי ישפיע הן על ההופעה החיצונית, רמת האנרגיה של המטופל, וכוחו והן על התפקוד של איברים שונים בגוף.
במשך כל התהליך יהיה ניטור קפדני של ספירת הדם והמצב הבריאותי של המטופל. תהיה בדיקה יום-יומית של המשקל וחום הגוף, לחץ הדם והדופק ייבדקו מדי כמה שעות. לעתים קרובות המטופל יקבל יומן בו עליו לתעד את כמויות הנוזלים והמזון שהוא מכניס לגוף דרך הפה וכן את כמות השתן, הקיא והצואה שהוא מוציא מגופו. ניטור זה הוא הכרחי כדי להבטיח זיהוי מיידי של כל שינוי במצב בריאותו של המטופל ומתן טיפול בהתאם.
בחילות
הבחילות הן תופעת לוואי שכיחה שנעה מבחילות מתונות במשך כמה ימים ועד לבחילות חזקות במשך מספר שבועות או אפילו חודשים. למרבה המזל, קיימות כיום מספר תרופות אפקטיביות נגד בחילות. חלק מהתרופות הללו עלולות לגרום לישנוניות או להזיות. אם זו היא התוצאה או אם התרופות נגד הבחילות אינן משפיעות חשוב שהמטופל ינסה תרופות אחרות לפי עצתו של הצוות. המטופל יוכל גם לנסות הרפיה או מדיטציה כדי להקטין את עוצמת הבחילות.
עצות להפחתת עוצמת הבחילות:
• ללבוש בגדים נוחים ורחבים ולא הדוקים.
• להימנע ממזון מתוק ושמנוני כי הוא עלול להגביר את אי הנוחות.
• לאכול מזון מלוח ויבש, כגון קרקרים.
• למצוא דרכים להסחת הדעת בעזרת פעילויות שהמטופל אוהב.
• לתרגל הרפיה וטכניקות של נשימה עמוקה.
• לאכול ולשתות כמויות קטנות במשך היום.
• לאכול ולשתות לאט כך שכמויות קטנות של מזון ייכנסו לקיבה בכל פעם.
• לנוח בכיסא לאחר האוכל כשהראש גבוה.
• להימנע ממזון קר מאוד או חם מאוד.
• לקחת את התרופות נגד הבחילות לפני שמרגישים בחילה - המניעה היא התשובה.
• להימנע ממזון או מריחות שלא אוהבים.
• להימנע מאכילת מזון שאוהבים במיוחד כאשר יש התקפה של בחילות כי המטופל עלול לפתח שנאה למאכלים אלה מאוחר יותר.
• אכילת זנגביל עשויה להרגיע את הקיבה ולהקל את הרגשת הבחילה.
פצעים בפה
הטיפול המכין של הכימותרפיה ושל ההקרנות גורם לרקמות שבתוך חלל הפה להיות דקות יותר ועדינות יותר וזה גורם לפצעים ולכיבים בחלל הפה. יש מקרים שבהם כל צינור העיכול עלול להיות רגיש מאוד ומכאיב. מידת הכאב והגירוי תלויים בסוג הטיפול שמקבלים ובתגובה הייחודית של המטופל לטיפול. אם המטופל מרגיש כאבים, יש רופאים שמתמחים בכאב שיכולים לעזור לו להתמודד עם הכאב ופסיכולוגים ופסיכיאטרים יכולים לעזור לו להתמודד עם הלחץ. חשוב שהמטופל יחשוף את הצרכים שלו. חשוב גם לזכור שהכאב הוא בר-חלוף והוא יעבור ברגע שההרכבה מסתיימת ומערכת החיסון מתפקדת.
הידלדלות האנרגיה
המטופל ירגיש חולשה במהלך ההשתלה. אל לו להיות מופתע אם הוא יוכל לבצע רק מספר פעולות במהלך היום. פעילויות פשוטות, כמו קריאה או כתיבת מכתבים עלולות להיראות כמשימות קשות. חשוב שהמטופל יגלה סבלנות כלפי עצמו. הוא יחזיר לעצמו את האנרגיה, אבל זה ייקח זמן.
דימוי גוף
ההתמודדות עם הגוף המשתנה היא חלק אינטגרלי מתהליך ההשתלה של מוח עצם. המטופל יכול להתחיל את התהליך עם הרבה שיער ולסיים אותו עם קרחת. יש מטופלים שמאבדים את הגבות והריסים ויש כאלה שלא. יש מקרים שבעקבות תרופות מסוימות יש התנפחות של הפנים, הבטן, הידיים והרגליים לתקופה מסוימת. יש תנודות במשקל במהלך ההשתלה. למרות שמטופלים רבים מאבדים ממשקלם במהלך ההשתלה, יש כאלה שעולים במשקל בגלל שהם אוגרים נוזלים.
במהלך ההשתלה יכולים להתרחש שינויים נוספים. ברגע שהשיער מתחיל לצמוח יכול להיות שהמרקם שלו או הצבע יהיה שונה. תרופה, כגון ציקלוספורין (Cyclosporine), שמשתמשים בה באופן די שכיח במחלת שתל נגד מאכסן (GVHD) יכולה לגרום לשיעור נוסף. לאחר תקופה שבה המטופל היה קירח ייתכן שהשיער, הגבות והריסים יהיו עבים יותר מתמיד. יש מטופלים שעלולים להצמיח שיער נוסף על הגוף או בפנים.
חשוב לא לאבד את חוש ההומור. מטופלים הציעו הצעות, כגון לעשות תספורת מצחיקה לפני שמאבדים את השיער, לקנות כובעים או פאה נוכרית שאוהבים ולצחוק מהדמות שמשתקפת במראה בייחוד כאשר זוכרים שהשינויים הם כמעט תמיד זמניים. ההסתגלות ל"אני" החדש איננה פשוטה, אבל זה עוזר לזכור שהיא חלק מהתהליך שעוברים בדרך להחלמה.
שינויים גופניים נוספים
שינויים נוספים הם אי שקט, קשיים בהירדמות, ישנוניות, כושר ריכוז נמוך, ידיים רועדות, אובדן זיכרון, טחורים, שלשול וקושי לאכול. לא כל המטופלים עוברים את כל השינויים. חשוב לשמוע מה עובר על אנשים אחרים ולזכור שלמרות הקשיים אנשים עוברים את זה, מחלימים וחוזרים לחיים נורמליים ומלאי פעילות לאחר ההשתלה.
מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD) - מטופלים שמושתלים מתורם
כאשר הספירה של כדוריות הדם הלבנות עולה המטופל עלול לקבל את מחלת השתל נגד המאכסן. הדבר קורה כאשר מוח העצם של התורם אינו מכיר את האיברים ואת הרקמות כ"שלו". הדבר קורה מפני שיש הבדלים גנטיים בין המטופל והתורם. בגלל ההבדלים הללו אם המערכת החיסונית של המטופל מזהה את התאים כתאים זרים, היא תתקיף אותם. מטופלים שעוברים השתלה של מוח עצם מתאום זהה או עוברים השתלה עצמונית לא יקבלו את המחלה. כמחצית מהמטופלים שעוברים השתלה מתורם שהוא קרוב משפחה יפתחו את מחלת השתל נגד המאכסן. הסיכויים לקבל את המחלה גוברים אם התורם אינו קרוב משפחה.
יש מחלת השתל נגד המאכסן חריפה והיא מתפתחת במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה ומחלה כרונית של השתל נגד המאכסן שמתפתחת לאחר מכן. המחלה החריפה משפיעה על העור, מערכת העיכול והכבד. היא עלולה לגרום לתסמינים שנעים מפריחה מתונה על העור שנעלמת מדי פעם ועד לכאבי בטן, בחילות, התכווצויות של המעיים ושלשול. במקרים חמורים יותר המחלה יכולה להשפיע על איברים ראשיים בגוף ועלולה לסכן את חייו של המטופל. מחלת השתל נגד המאכסן החריפה יכולה להיעלם על ידי מתן תרופות מתאימות, אולם במקרים מסוימים היא יכולה להפוך למחלה כרונית.
מחלת השתל נגד המאכסן הכרונית כרוכה ביובש בעיניים, יובש בחלל הפה, בעיות בעור ובמפרקים או בעיות באיברים, כגון הכבד או הריאות. החומרה של מחלת השתל נגד המאכסן משתנה ממטופל למטופל וכך גם משך המחלה.
יש כמה שיטות כדי להפחית את מספר המקרים של המחלה. מטופלים רבים מקבלים תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית, כגון ציקלוספורין ו/או פרדניסון (Prednisone). התרופות הללו מחלישות את המערכת החיסונית של המטופל ועל ידי כך מפחיתות מעוצמת ההתקפה על האיברים שלו. יש מטופלים שחשים דיכאון, בלבול, חרדה, תנודות קיצוניות במצב הרוח, ותחושות מוגזמות של כעס או התרגשות כתוצאה מלקיחת התרופה. כדאי לזכור שההשפעות הללו הן זמניות וכי מטופלים רבים אינם סובלים בתופעות הלוואי הללו.
בחלק מהמרכזים להשתלה מפחיתים מהמקרים של מחלת השתל נגד המאכסן על ידי השימוש בדלדול תאי ה-T. מרחיקים את רוב תאי ה-T או את כל התאים הללו ממוח העצם של התורם ועל ידי כך מגבילים את היכולת של מערכת החיסון החדשה להתקיף את המאכסן - המטופל.
ההתמודדות הרגשית
יש מטופלים שקשה להם להתמודד עם ההשתלה מבחינה רגשית ואחרים עוברים זאת בקלות. יש מטופלים ערניים מאוד ופעילים מאוד במהלך ההשתלה בעוד אחרים סובלים מאוד. איבוד העצמאות והפרטיות, אי הנוחות הגופנית וההסתגלות לשינויים גופניים ורגשיים יכולים להיות הליכים מעייפים מאוד. יש מקרים שבהם התרופות עלולות להשפיע על מצב הרוח. יש מטופלים שיש להם התפרצויות כעס כלפי האנשים הקרובים ביותר אליהם במהלך ההשתלה. ההתמודדות עם הסטטוס השונה והתפקיד החדש במשפחה אינם קלים. המטופל ייווכח שאנשים מסוימים מגוננים יתר על המידה ואחרים אינם מגלים הבנה למצבו. חשוב להתמודד עם כל יום בנפרד והמטופל צריך לזכור לגלות עדינות כלפי עצמו וכלפי אחרים. כמו תמיד, ההתעסקות עם דברים אהובים יכולה להוריד את המתח והלחץ, לדוגמה: האזנה לקלטות של הרפיה ודמיון מודרך, שיחה עם מטופלים אחרים, קבלת הודעות, התחלקות בתחושות עם חברים, משפחה או יועץ.
היה אסרטיבי - דבר על הצרכים שלך
באופן כללי, הצוות הרפואי ואהוביך ירצו שתרגיש עד כמה שאפשר בנוח, וישתדלו לתת מענה לצרכים ולהעדפות המיוחדים שלך. אל תהסס להבהיר לסובבים אותך מהם הצרכים וההעדפות שלך. דברים שנראים ברורים לך לא נראים כך לסובבים אותך. הסבר לאנשים מה אתה רוצה: איזה סוג של אוכל, איזה לוח זמנים, איזה טיפול. שאל אותם על האופציות העומדות בפניך ואילו שירותים אתה יכול לקבל.
זה די שכיח שהצוות הרפואי שוכחים לספר לך על שירותים שונים ואופציות שונות שאתה יכול לקבל. אם אתה מעוניין בשירות מסוים שלא הוזכר, שאל אם אתה יכול לקבל אותו. זכור, זה לא מזיק לשאול.
אם אתה רוצה שיכבדו את הפרטיות שלך, שים שלט על דלת החדר שאתה מבקש שאנשים יקישו עליה לפני שהם נכנסים. אם יש שעות שאתה מעדיף להיות לבד או עם בני המשפחה, בקש מהצוות שיסדר את לוח הזמנים שלך בהתאם. אם אתה רוצה שבת הזוג שלך או אחד מההורים יישאר ללון לצדך בלילה, בקש מיטה בשבילו או רכוש מיטה מתקפלת, ודאג שיביאו אותה לחדרך בבית החולים. אם אין מתירים לינה של אורחים, שאל אם ניתן לעשות משהו שחורג מהרגיל במקרה שלך.
הרעיון הוא שתהיה תקשורת בינך ובין הרופאים והאחיות. אם יש משהו שאתה לא מרוצה ממנו אמור זאת ישירות למישהו בצוות הרפואי שלך או לאחראי שיטפל בזה. שיחה עם אחרים על הצרכים שלך היא הצעד הראשון בטיפול בהם.
שמור על חוש ההומור
צחוק וגישה חיובית הם מקורות בעלי עוצמה לתמיכה ולטיפול. ברור שאם המטופל לא חש בטוב זה אתגר לא פשוט. עד כמה שניתן חשוב לנסות לשלב הנאה בשגרת היום. אפשר לשכור סרטים מצחיקים בספריית הווידאו או לבקש מחברים או מבני משפחה לשלוח סרטים מצחיקים על עצמם. אם אוהבים לרקוד אפשר להגביר את המוזיקה בחדר ולצאת בריקודים. צריך לשלב כמה דברים שאוהבים בסדר היום. כל יום על פני האדמה הזאת הוא יקר ערך ואנו חייבים לעצמנו לנצל עד תום את מתנת החיים הזאת.
הטיפול העצמי תוך כדי אשפוז
בעקבות הטיפול המכין וההשתלה, המערכת החיסונית של המטופל תהיה חלשה, ועל כן יש סכנה של זיהום. כדי למזער את הסיכון שבזיהום מומלץ לשמור על היגיינה, טיפול בפה ועל אימוני כושר גופני.
היגיינה נכונה
כדי להקטין את הסכנה של זיהום יש לבקש מכל מי שנכנס לחדרו של החולה שירחץ את הידיים באופן יסודי לפני כן. גם על המטופל חלה חובה זו ועליו לרחוץ את הידיים מספר פעמים ביום לפני הארוחה, לפני לקיחת התרופות ולאחר השימוש בשירותים. מומלץ להתקלח יום-יום או לעשות אמבטיה כי זה יפחית את מספר חיידקי העור.
טיפול שיניים
אחד מהדברים החשובים ביותר שהמטופל יכול לעשות למען עצמו כדי להפחית מאי הנוחות ומהסיכון לזיהום הוא לטפל בצורה קפדנית בפה. על ידי שמירה על היגיינה אוראלית במהלך ההשתלה ניתן למנוע או להפחית מסכנת הזיהום או דימום מהחניכיים.
הטיפול האופטימלי בפה כרוך בשטיפות במשך היום. צריך לצחצח את השיניים במברשת רכה עשויה מניילון. אם מברשת השיניים הרגילה גורמת לכאב, ניתן להשתמש במברשת שיניים שעשויה מספוג. כאשר מצחצחים את השיניים בצורה יסודית, חשוב לשטוף את הפה מספר פעמים כדי להרחיק את החיידקים ואת שאריות המזון. יש לצחצח את השיניים ולשטוף את הפה לאחר כל פעם שאוכלים או מקבלים תרופה. דבר זה יעזור למטופל להקטין את הזיהום ואת הכאב. אם אפשר להשתמש בחוט דנטלי מבלי לפגוע בחניכיים, מוטב לעשות כן.
אימוני כושר גופני
בימים של חולשה והרגשה לא טובה יהיה מפתה; להישאר מכורבל במיטה ללא תנועה.
אולם, פעילות גופנית ותנועה הם הכרטיס של המטופל לעשיית דברים רבים שירצה לעשות לכשישתחרר מבית החולים. פעילות גופנית קבועה תיתן יותר אנרגיה כדי לבצע את הפעולות היום-יומיות וזה יקטין את הסיכון של פציעה בגלל נפילה או סיבוב הקרסול. הרבה מן התרגילים והמתיחות ניתן לעשות במיטה. היתרונות של הפעילות הגופנית הם רבים:
• הפעילות הגופנית גורמת לזרימה טובה של הדם בגוף ומעודדת את התפקוד הנורמלי של הגוף.
• הפעילות הגופנית מונעת את דלדול רקמת השריר כתוצאה משכיבה ממושכת במיטה וטיפול בסטרואידים.
• הפעילות הגופנית קשורה למצב תזונתי טוב יותר כי היא מזרזת את הספיגה של החלבון ומפחיתה מהשומן בגוף.
• הפעילות הגופנית והנשימות העמוקות מונעות את ההצטברות של נוזלים בריאות שיכולים לגרום לדלקת ריאות.
• הפעילות הגופנית עוזרת להתגבר על דיכאון ומשפר את ההרגשה הכללית ואת תחושות הגוף.
• הפעילות הגופנית מקלה את התפקוד של הלב וזרימת הדם.
בזמן האשפוז וגם אחר כך המטופל עובד עם פיזיותרפיסט כדי לשמור על הכוחות והסבולת שלו וכדי לחזק את הקרסול והתרחבות החזה. אם יש צורך במידע נוסף על פעילות גופנית יום-יומית ועל מתיחות יש לדבר על הצרכים הללו, ולבקש שהפיזיותרפיסט יבוא לעתים קרובות יותר.
תזונה
לעתים קרובות הטיפול ישפיע על התיאבון ועל היכולת לאכול ולעכל את האוכל. לחלק מהמטופלים עלולות להיות בעיות עם האכילה בשל שינויים בטעם ובריח, בחילות, יובש כללי בפה או קשיים בבליעה. מטופל שיהיו לו קשיים באכילה יוזן דרך צנתר היקמן כדי לתת מענה לצרכים התזונתיים והקלוריים שלו. תזונה טובה חשובה באופן מיוחד בתקופה שלאחר ההשתלה כי הגוף זקוק ליותר קלוריות, חלבון, ויטמינים ומינרלים כדי להחלים.
עצות לאכילה
אף שניתן להזין את המטופל דרך הצינורית המרכזית, מומלץ מאוד שהוא ימשיך לאכול בצורה רגילה גם אם מדובר בכמויות קטנות, במהלך התקופה של ההשתלה. על ידי פעולת האכילה ושמירה על צינור עיכול יישמר התפקוד של מערכת העיכול וספיגת המזון וכך יהיה למטופל קל יותר לחזור לאכילה רגילה בצורה מליאה לאחר ההשתלה. בתקופה זו נודעת חשיבות רבה לדיאטנית שיכולה להיות מקור חשוב של עזרה במציאת דרכים שיתנו מענה לצרכים התזונתיים של המטופל.
הצעה טובה היא להתחיל להגדיל את כמות המזון דרך הפה בארוחות קטנות ונשנושים כל כמה שעות. אפשר לשתות משקאות מזינים והם יכולים להיות מקור מצוין של ויטמינים, מינרלים וקלוריות.
כדי לעזור לעיכול של המזון וכדי למנוע צרבות כדאי לאכול ולשתות לאט. רצוי להישאר במצב של ישיבה לאחר האוכל ולא לשכב. אם המטופל אינו מרגיש בחילה כדאי לעשות תרגילים, כגון הליכה, כדי להגביר את קצב העיכול וכדי לתת הרגשה נוחה יותר.
אף שאין הוראות מה צריך לאכול, מטופלים רבים טענו שמרקים דלי שומן ולא חריפים, תבשילי קדירה או מאכלים שעשויים מאטריות קלים לעיכול בהשוואה לאוכל מטוגן, בשר וירקות ופירות טריים מסוימים. חשוב ביותר הוא לאכול את האוכל שמושך ביותר. אם יש מזון כלשהו שהחולה רוצה והוא אינו קיים בבית החולים יש לבדוק אם ניתן לספק אותו.
כדי להפחית מהסכנה למחלה כתוצאה מהמזון, על המטופל לרחוץ את הידיים לפני כל ארוחה ולטפל במזון לפי הוראות הדיאטנית.
הטיפול בבית
ככל שהמטופל היה חסר סבלנות בבית החולים כי רצה לשוב הביתה, הוא עלול להיווכח שהמעבר מבית החולים לבית אינו פשוט. בבית החולים לא היה צריך לדאוג לשום דבר, ואילו בבית חלה על המטופל האחריות לטיפול ועליו להתמודד עם הלחצים שבחיי היום-יום. ההתאקלמות לעולם שהיה מוכר לפני ההשתלה יכולה להיות ניסיון מתסכל בייחוד אם לא ניתן לעשות את כל מה שהיו רגילים לעשות בעבר.
אשפוז יום - הטיפול אחרי ההשתלה
במשך מספר חודשים לאחר ההשתלה על המטופל להתייצב במרפאה לאשפוז יום מספר פעמים בכל שבוע, ובמקרים מסוימים מדי יום ביומו כדי לעשות בדיקות דם, בדיקות גופניות, לקבל עירויים, לבצע בדיקות כגון משטח גרון, בדיקת שתן וצואה כדי לגלות זיהומים. ייתכנו גם צילומי רנטגן תקופתיים שאיבה של מוח עצמות ובדיקות אחרות. המעקב הטיפולי האינטנסיבי הוא הכרחי כדי לפקח על התקדמות ההחלמה וכדי לטפל בסיבוכים אפשריים. לאחר מספר שבועות וחודשים כאשר מצב המטופל מתייצב, תדירות הביקורים במרפאה תלך ותקטן.
אשפוז חוזר ונסיגה
אשפוז חוזר בבית החולים לאחר ההשתלה הוא שכיח, והוא חלק מתהליך ההחלמה והשיקום. אשפוז חוזר או זיהום אינם נעימים ועלולים לרפות את ידי המטופל. אולם, חשוב לדעת שהדרך להחלמה אינה חלקה ולהרבה מטופלים יש סיבוכים קטנים שבגינם עליהם לחזור ולהתאשפז בבית החולים לתקופה קצרה כדי לטפל בתסמינים שאינם ניתנים לטיפול באשפוז יום. האשפוז החוזר הוא רק אחד מהשלבים הרבים של תהליך ההחלמה.
הנחיות לטיפול לאחר ההשתלה
בתקופה שלאחר ההשתלה המטופל פגיע מאוד לזיהומים ועל כן עליו לנקוט אמצעים מיוחדים.
משך הזמן של דיכוי המערכת החיסונית משתנה ממטופל למטופל ותלוי בסוג ההשתלה וכמות התרופות לדיכוי המערכת החיסונית שהמטופל קיבל.
המערכת החיסונית של מטופלים שעברו השתלה עצמונית נפגעת במידה הקטנה ביותר שכן מטופלים אלה אינם צריכים לקחת תרופות לדיכוי המערכת כדי למנוע את מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD). בשל כך, הם פחות פגיעים לזיהומים. על כן, מושתלים עצמוניים צריכים לפעול לפי ההנחיות במשך חודש או חודשיים לאחר ההשתלה. מטופלים שעברו השתלה מתורם צריכים לפעול לפי ההנחיות לתקופה ארוכה יותר לאחר ההשתלה ובצורה הרבה יותר קפדנית. מצבו של כל מטופל שונה, ועל כן על הרופא האישי של המטופל לקבוע כמה זמן על המטופל לפעול לפי ההנחיות. בדרך כלל מדובר בתקופה ששיעורה מספר חודשים עד שנה או יותר בהתאם לסוג ההשתלה ומצבו של המטופל.
ההתמודדות עם כל ההגבלות בתקופה שלאחר ההשתלה היא מאומצת ומעייפת. אף שהחיים בצל אמצעי הזהירות הללו יכולים להיות מאתגרים מאוד, השמירה על כללי היגיינה היא חלק חשוב ביותר בתהליך ההחלמה ובמניעת זיהומים בתקופה שבה המערכת החיסונית מדוכאת.
כדאי לזכור שההגבלות בתקופה שלאחר ההשתלה הן זמניות. תקופה של שישה חודשים או שנה במהלך חייו של אדם שבה יש להימנע מסוגים שונים של מאכלים או ביקור במקומות מסוימים,
אינה אלא קורבן קטן.
רחיצת ידיים
בתקופה שלאחר ההשתלה, על המטופל לרחוץ את הידיים לעתים קרובות במהלך היום שכן מגע ידיים הוא הדרך השכיחה ביותר להעברת מחלות וזיהומים. כאשר נוגעים בידיות של דלתות או בחפצים אחרים ואחר כך נוגעים בפה, באף או בעיניים מעבירים חיידקים ווירוסים. רחיצת ידיים לעתים קרובות היא ההגנה הטובה ביותר נגד זיהומים ועל כן צריך לעשות זאת לפני ארוחות, לפני נטילה של תרופות ולאחר השימוש בשירותים. רצוי שכל מי שבא במגע עם המטופל ירחץ את ידיו לעתים קרובות כדי למזער את הסיכון של העברת מיקרואורגניזמים מזהמים. יש מטופלים שיוזמים "מדיניות של רחצת ידיים" בביתם ודורשים מכל מי שנכנס לבית לרחוץ את ידיו.
היגיינה אישית
ההיגיינה האישית היא נושא בעל חשיבות עליונה בתקופה שלאחר ההשתלה. חשוב להקפיד על אמבטיה יומית ועל השימוש בסבון ובשמפו. לעתים קרובות, לאחר ההשתלה העור יבש ורגיש. במקרה כזה כדאי להשתמש בקרם גוף. השימוש בסבון פחות חריף עשוי להועיל. כחלק מההיגיינה האישית חשוב להחליף את המגבות ואת הבגדים מדי יום ביומו. אין להשתמש במגבות ובמטלית רחצה של אנשים אחרים.
מגע עם אנשים
כדי להקטין את החשיפה לחיידקים ולגורמי זיהום אחרים מוטב להגביל את הנגיעה והחיבוק למספר קטן ביותר של אנשים קרובים. רצוי לא להיקלע למצבים שבהם המטופל יצטרך להיות במחיצתם של אנשים חולים. יש להימנע משהייה בגן ילדים או בית ספר כי ילדים נוטים יותר לחלות במחלות שונות. היות וההשתלה יכולה להרוס את החיסון שהיה למטופל בפני מחלות שונות, חשוב לא להיות במגע עם תינוקות או מבוגרים שקבלו חיסונים עם וירוסים חיים כמו פוליו במהלך שלושים הימים האחרונים. אין זה אומר שצריך להתרחק ממקומות ציבוריים, אבל מומלץ להתרחק מאולמות קולנוע ומסעדות בשעות השיא, ממעליות ומאולמות שבהם מצטופפים אנשים רבים.
אם אדם גר עם המטופל חולה, על המטופל להתייעץ עם הרופא שלו כדי שיקבע מה מידת הסיכון הכרוכה בכך ומה ניתן לעשות. יש סיכוי שהרופא ימליץ שהאדם החולה יעבור למקום אחר עד שיחלים. אם זה בלתי אפשרי, חשוב שהמטופל לא יבוא עמו במגע ולא ישתמש באותם כלים.
אם מטופל שעבר השתלה רוצה לאכול במסעדה, חשוב לוודא שזו מסעדה שידועה כנקייה ושיש בה מזון טרי. בתקופה שבה המערכת החיסונים של המטופל ירודה, צריך לשאול מתי האוכל הוכן ולבקש שיכינו אוכל טרי במיוחד בשבילו. במסעדות רבות הדבר אפשרי.
היגיינה בבית
בתקופה שלאחר ההשתלה חשוב לשמור על ניקיון הבית. ההנחיות לגבי מידת הניקיון משתנות בהתאם לסוג ההשתלה ומידת הפגיעות של המערכת החיסונית של המטופל. בכל אופן, יש להפחית למינימום את כמות האבק, הפטריות והטחב בבית שכן הם יכולים להעביר זיהומים. יש לנקות את הבית פעם בשבוע או יותר, תלוי בכמות האבק והלכלוך שמצטבר. יש לנקות את חדרי האמבטיה, השירותים ואת האזור בו אוכלים לעתים קרובות ויש להחליף את המטליות מדי שבוע. כדאי לנקות את המקרר לפני שמאכסנים בו מזון כדי שלא יהיו פטריות וטחב. מומלץ להשתמש בחומרים מחטאים כגון אקונומיקה. השימוש בחומרים אלה הוא בנוסף לניקיון ולא במקומו. אין להשתמש במקל נוצות כדי להוריד אבק שכן הוא יפזר את האבק בחלל החדר. תחת זאת, יש להשתמש במטלית לחה. כדאי לבקש מבן משפחה לנקות את הבית או, אם המצב הכלכלי מאפשר זאת, כדאי להשתמש בשירותיה של עוזרת בית.
צמחים וחיות מחמד
כחלק מהנחיות הניקיון וההיגיינה שדרושים מומלץ לא להחזיק בבית עציצים ופרחים שכן האורגניזמים שמתפתחים במים, על הצמחים ובאדמה יכולים לגרום לזיהומים. על המטופל להימנע ממגע עם צמחים בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלה. כמובן, אין לגעת באדמה או בדשנים. על כן, אין לעסוק בגננות או לשבת על הדשא, על גזעי עצים או על הרצפה. דבר זה אינו צריך למנוע את היציאה לטבע. אפשר לפרוס שמיכה ולשבת עליה.
באופן כללי כדאי להגביל את המגע עם חיות וחיות מחמד במשך מאה הימים הראשונים שלאחר ההשתלה. אין לנקות אחר החיות ולגעת בצואה של בני אדם או חיות. חשוב מאוד לא לגעת בתיבה שבה גדלים הצאצאים של החתולה ובכלוב של הציפורים. על המטופל לבדוק עם הרופא באיזה מידה הוא יכול לבוא במגע עם חיות המחמד שלו.
אתר בנייה
חשוב להתרחק מאתרי בנייה כי יש בהם ערמות של עפר, קרשים וחומרים אחרים שיכולים לחשוף את המטופל לפטריות או לאבק. אם יש אתר בנייה בסמוך למקום מגוריך, רצוי מאוד להתרחק ממנו. כאשר נוהגים ליד אתר בנייה יש לסגור את החלונות של המכונית.
חשיפה לשמש
ההשפעה של הכימותרפיה, ההקרנות ושל תרופות מסוימות יכולה להגדיל את הרגישות של העור לאור השמש. בשנה הראשונה לאחר ההשתלה כדאי לא להיחשף לאור השמש ולהשתמש באמצעי הגנה בעלי מקדם (SPF) 52 ויותר, גם בימים מעוננים. בימים שבהם השמש חזקה יש ללבוש בגדים שמכסים את הגוף, לחבוש כובע ולהרכיב משקפי שמש.
שחייה
יש להימנע משחייה באגם או במקומות טבעיים. אם ההשתלה הייתה עצמונית מדובר במספר חודשים. יש להתייעץ עם הרופא לפני שמתחילים לשחות.
אמצעי בטיחות הקשורים למזון
עד אשר המערכת החיסונית של המטופל שעבר השתלה תחזור לאיתנה, הוא נמצא בסכנה שיקבל זיהומים שקשורים למזון. על כן, בתקופה שלאחר ההשתלה חשוב ביותר לפעול לפי ההנחיות הקשורות למזון. באופן כללי יש לאכול מזון טרי שהוכן זמן קצר לפני האכילה בסביבה נקייה.
הנחיות בטיחות הקשורות למזון
נלקח מן הנחיות הבטיחות הקשורות למזון של המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרד הטצ'ינסון.
קניות
לא לקנות מוצרים שפג תוקפם.
לא לקנות קופסאות שימורים מנופחות או פגומות.
לוודא שהמזון הקפוא הוא קפוא וקשה בשעת הקנייה ושהוא קר למגע.
אין לקנות ביצים סדוקות או שבורות.
יש להכניס את המצרכים למקרר מיד לאחר הקנייה.
אין לקנות מצרכים בתפזורת שלא ניתן לרחוץ אותם לפני השימוש.
הכנת המזון
יש להכין את האוכל על משטחים שעברו רחצה יסודית בסבון.
יש להשרות את קרש החיתוך בתמיסה שמכילה תשע עשיריות של מים ועשירית אקונומיקה ולאחר מכן לשטוף את הקרש במים רותחים.
יש להשתמש בקרש חיתוך נפרד למזון טרי ולמזון מבושל.
אין להשתמש בביצים שאינן מבושלות או במזון שלא עבר בישול שכן ביצים טריות הן בית הגידול המושלם לחיידקים, כגון סלמונלה.
יש להשליך לפח ביצים או תבשילי ביצים ששהו בטמפרטורת החדר יותר משעה.
יש לרחוץ את מכסה קופסת השימורים ואת הפותחן לפני השימוש.
יש לבשל את כל סוגי הבשר עד אשר הם עשויים היטב.
אין להשאיר מזון מבושל מחוץ למקרר כדי שהוא יתקרר. יש לאכסן אותו במקרר מיד לאחר הארוחה (יש לחלק כמויות גדולות של מזון ולשים אותן במכלים שטוחים כדי שהמזון יתקרר במהירות במקרר).
אין לאכול מזון מתכלה שנשאר מחוץ למקרר במשך יותר משעתיים.
אין לאכול מזון ששהה במקרר יותר משלושה ימים. לצורך המעקב, יש לרשום את התאריך על מכל האכסון כאשר מכניסים את המזון למקרר ביום הראשון. כדאי לאכסן במקרר רק מזון שמתכוונים לאכול במהלך היומיים שלאחר הכנסתו למקרר ולהקפיא את השאר.
יש להפשיר בשר ודגים רק בתוך המקרר.
יש להשליך לפח מזון שיש עליו פטריות.
לעולם אין לטעום מזון שריחו חשוד או שנראה מוזר.
יש לרחוץ ביסודיות כל פרי או ירק לפני האכילה.
סוגי מזון שיש להימנע מהם
סוגי המזון להלן מכילים אורגניזמים שיכולים להעביר מחלות. מומלץ להתייעץ עם הדיאטנית או עם הרופא ולקבל הנחיות נוספות בקשר למזון:
מנות מזון לא ארוזות שמוצעות לקונים כדי לקדם מכירות.
מזון שאין יודעים באיזו דרך הכינו אותו.
מזון שנקנה מרוכלים וממעדניות, מזון שמוצע באופן חופשי או מבר סלטים.
גלידה רכה, מילקשייק או מזון שהוכן במכונות להכנת יוגורט.
סושי, דג נא ודג מעושן.
אין לאכול ביצים לא מבושלות, רטבים שמכילים ביצים לא מבושלות, מזון שמכיל מיונז, פודינג או מזון שמכיל ביצים לא מבושלות.
מיצי פירות או ירקות שלא עברו פסטור.
נבטים לא מבושלים.
אין לאכול ירקות או פירות לא מבושלים שאינם טריים או שלא נרחצו ביסודיות.
אין לשתות מים מבאר, אלא אם כן הם נבדקו ונמצאו ראויים לשתייה.
אין לאכול דבש, חלב, גבינה ויוגורט שלא עברו תהליכי פסטור.
אין לאכול קצפת או מוצרי חלב שלא היו מאוחסנים במקרר.
אין לאכול אגוזים טריים או אגוזים בתוך קליפתם.
אין לאכול גבינה מיושנת, כגון: צ'דר חריפה.
אין לאכול גבינות רכות, כגון: ברי ורוקפור.
יש להימנע מתוספי מזון לא שגרתיים שמכינים אותם מצמחים כי הם יכולים להכיל חומרים רעילים או פטריות שגורמות לזיהומים, שמרים, עובש או חיידקים. תוספי מזון אלה עלולים לסכן את חייו של המטופל שעבר השתלה בשל המערכת החיסונית החלשה שלו. יש להימנע גם מוויטמינים או ממינרלים במינון גבוה כי הם עלולים להתנגש עם התרופות השונות שהמטופל לוקח ולגרום נזק לאיברים שונים בגוף בייחוד לכבד ולכליות.
עישון, סמים ואלכוהול
בעקבות ההשתלה עלול להיגרם נזק לריאות, על כן מומלץ לא לעשן לפני ההשתלה, במהלכה ואחריה. מומלץ גם לא לשהות במחיצתם של מעשנים.
הנזקים של אלכוהול בתקופה שלאחר ההשתלה הם גדולים. על כן, על המטופל להימנע משתיית אלכוהול במשך שישה חודשים שלאחר ההשתלה. אין לשתות אלכוהול אלא לאחר שמתייעצים עם הרופא.
אין לצרוך תרופות שנמכרות ללא מרשם מבלי להתייעץ עם רופא.
עבודה, בית ספר
לאחר השתלה עצמונית אין ללכת לעבודה או לבית הספר לתקופה של שלושה עד שישה חודשים. תקופת החופשה תלויה בסוג העבודה ועד כמה היא מעייפת. יועץ מחשבים שעובד מהבית, לדוגמה, יכול לחזור לעבודה הרבה יותר מוקדם ממורה בבית ספר יסודי. כדאי לנצל את הזמן כדי להחלים לגמרי. לחולה זה מגיע.
יחסי מין
אם שני בני הזוג הם בריאים אין כל מניעה לקיים יחסי מין בתנאי ששומרים על כללי ההיגיינה ואין לבני הזוג מחלה שניתן להידבק בה על ידי יחסי מין. לפני שהמטופל יחזור לפעילות מינית כדאי להתייעץ עם איש צוות מהמרכז להשתלות כדי לבדוק אם אין הגבלות שנוגעות למקרה המסוים של המטופל.
חלק מהמרכזים ממליצים על שימוש בקונדום ואחרים טוענים שאין בכך צורך אם מדובר בבני זוג נאמנים שאינם מקיימים יחסי מין עם אחרים ושאין להם מחלה שניתנת להעברה על ידי יחסי מין. אם לבן/בת הזוג יש מחלה שניתנת להעברה על ידי יחסי מין כדאי להימנע מיחסי מין לאחר ההשתלה שכן המערכת החיסונית של המושתל היא פגיעה והקונדום אינו מהוה מחסום חזק מספיק. חלק מהמרכזים ממליצים להימנע מיחסי מין הכרוכים במגע של איברי מין והפה בתקופה שבה המערכת החיסונית היא פגיעה בעוד אחרים טוענים שאין מניעה לקיים יחסי מין כאלה אם שומרים על היגיינת פה טובה ואין נגעים בחלל הפה או על איברי המין או Mucositis. יש להימנע ממין אנאלי עד אשר הטסיות יתייצבו ברמה שמעל ל-35,000 ואין סימנים לשלשול, לנגעים אנאליים, לדימום או לטחורים.
המידה שבה ההשתלה משפיעה על חיי המין של המטופל משתנה מאדם לאדם. חלק מהמושתלים חוזרים לחיי מין מלאים ומספקים מיד לאחר ההשתלה ואחרים מתקשים בכך.
שינויים בדימוי הגוף או ברמת התשוקה המינית לאחר ההשתלה יכולים לגרום לשינויים בהתנהגות או לגרום לתחושה של אי ביטחון כאשר מתחילים במערכת יחסים חדשה. הגוף משלם מחיר גבוה בהשתלה ותופעות לוואי, כגון בחילה ורמות אנרגיה נמוכות עלולות להפחית מהחשק ליחסי מין. במקרים אחרים, דאגות, דיכאון או חששות שמא תהיינה בעיות "תפקוד" ודאגה שמא המטופל אינו/ה מושך מבחינה מינית יכולים לגרום לאובדן החשק.
אם יש ירידה בתשוקה המינית לאחר ההשתלה, חשוב לחפש דרכים אינטימיות אחרות, כגון: נגיעות, אחיזת ידיים, חיבוקים ונשיקות. בתקופה זו חשוב לתקשר עם בן/בת הזוג כי זה ימסד את השגרה המינית של בני הזוג בדרך שתיתן מענה לצרכים של שניהם לאהבה ולאינטימיות. ייתכן שנקודת פתיחה טובה לשיחה בנושא היא הידיעה שבן/בת הזוג חוששים גם כן לחזור ליחסי מין לאחר ההשתלה. ברגע שמתקיים דיאלוג בין בני הזוג בנושא שבו ניתן ביטוי לרגשות של שני בני הזוג, ייתכן שהמטופל יגלה שבן הזוג נרתע כי חשש שהוא ייראה נלהב מדי, וחסר רגישות בעיני המטופל.
כאשר רוצים להתחיל בקיום מגע מיני הצעה אחת להפגת המתח היא לקבוע גבולות. שני בני הזוג יכולים להחליט להקדיש את הערב הראשון לנגיעות בכל הגוף כשכל אחד בתורו נוגע ונוגעים בו. אם שני בני הזוג מרגישים בנוח אפשר לעבור במפגש הבא לנגיעה באיברי המין. אם חוסר החשק המיני נמשך, ניתן לקחת אנדרוגנים שלפעמים נקראים "הורמונים גבריים" אך יכולים להילקח על ידי גברים ונשים כאחד, כדי להגביר את החשק המיני.
מציאת בן או בת זוג בקרב מטופלים שאין להם בני זוג בזמן ההשתלה או אחריה כרוכה בחששות רבים. המציאות העצובה היא שהמושתל יחווה דחיות מצד בני זוג פוטנציאלים בגלל בעיית הפוריות או כי היה לו סרטן. זה לא צריך להרתיע את המושתל. הרי גם אנשים שלא חלו בסרטן ולא עברו השתלות נדחים על ידי בני זוג בגלל אין ספור סיבות. יתכן שהמטופל ימנע מעצמו את חווית הדחייה אם הוא לא יצא עם בן/בת זוג, אבל הוא עלול להפסיד מערכת יחסים מהנה ומספקת.
נשים ומיניות
גם המיניות יכולה להיות מושפעת מההשתלה של מוח עצם על ידי בלות מוקדמת שנובעת מכימותרפיה או הקרנות. התסמינים של בלות מוקדמת יכולים לכלול גלי חום, יובש בנרתיק, כיווץ בנרתיק, ושינויים במצב הרוח או עצבנות. זה לא קורה אצל כל הנשים. בכמה מקרים נדירים השחלות של הנשים שעברו השתלה חזרו לתפקד ובמקרים נדירים נשים שעברו השתלה חזרו להיות פוריות וילדו ילדים בריאים.
אצל רוב הנשים שמתחילה אצלן הבלות מתחילים בטיפול הורמונלי והוא אפקטיבי בכך שהוא מבטל את התופעות של גיל הבלות: אוסטאופורוזיס (דלדול רקמת העצם) וגלי חום. נשים שעברו כריתת שד אינן יכולות לקחת הורמונים שכן הם עלולים לגרום להישנות המחלה.
נשים שסובלות מיובש בנרתיק לאחר ההשתלה יכולות להשתמש בג'לי מסיס במים.
פעילות גופנית
לפעילות גופנית היום-יומית יש תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה. על ידי שיפור כושר העמידה, מתח השרירים וחוזק השרירים המטופל ירגיש טוב יותר מבחינה גופנית ורגשית כאחד. על ידי הפעילות הגופנית אפשר להקל על מפרקים נוקשים, בעיות נשימה, תיאבון ירוד, וירידות במצב הרוח. כאשר המטופל מרגיש שהוא מתחזק מבחינה גופנית זה מעודד מאוד בייחוד כאשר זה קורה בעיצומו של התהליך בו המטופל חוזר לסגנון החיים הנורמלי שלו.
בתחילה, כאשר המצב הגופני ירוד והמטופל עייף יהיה קשה להתחיל בשגרה של אימונים. אפשר להתחיל בצעדות ולהתייעץ עם פיזיותרפיסט שיתן הנחיות שיגבירו את הכוח ואת כושר העמידה של המטופל. אפשר לבקש מהרופא מכתב הפניה לקניית מכונה לפעילות גופנית, כגון: אופני כושר נייחים.
הפעילות הגופנית חשובה במיוחד אם המטופל לוקח פרדניזון (Prednisone). הפרדניזון יכול לגרום לחולשה ולהרס רקמת השריר. פעילות גופנית קבועה יכולה לעזור בשמירה על מסת השרירים ועל הכוח. כאשר לוקחים פרדניזון הפעילות הגופנית צריכה להיות ללא קפיצות כדי שלא להפעיל לחץ על המפרקים כי הפרדניזון יכול לגרום לנזק שם.
בשעת הפעילות הגופנית חשוב להקשיב לגוף. הפעילות הגופנית צריכה להיות אתגרית אבל יש להפסיק ברגע שמרגישים כאב. הדרך הטובה ביותר להחזיר את הכוחות לגוף היא על ידי פעילות גופנית קבועה ובכל פעם להגביר מעט את רמת הפעילות.
תזונה
לאחר ההשתלה הגוף דורש חומרים מזינים כדי להחזיר לעצמו את הכוחות ולהחלים. הצרכים התזונתיים של המושתל משתנים בהתאם למצבו הבריאותי, סוג ההשתלה והתרופות שהוא לוקח.
הצרכים התזונתיים של המושתל עשויים לגדול ועל כן יהיה עליו לקחת תוספי מזון בצורת מינרלים וויטמינים. בתקופה זו חשוב להתייעץ עם דיאטנית בנוגע למבחר המזונות הרצוי כדי להבטיח שיש מענה לכל הצרכים התזונתיים.
אם יש בחילה וקשה לאכול או לשתות זה עוזר מאוד אם אוכלים ושותים בכמויות קטנות במהלך היום. חשוב שלמטופל יהיה מבחר של נשנושים בריאים ומושכים כדי שיהיה לו מה לאכול אם יחוש רעב. אכילה בסביבה נעימה או סידור מפתה של המזון על הצלחת או המגש יקל על האכילה. יתכן שהמטופל יצטרך להגדיל את כמות הנוזלים שהוא שותה כדי למנוע התייבשות וכדי לשטוף את התרופות ואת המשקעים שלהם מהכליות ומצינורית השתן.
שינויים גופניים לאחר ההשתלה
קיימת שונות בתפקוד הגופני, הפסיכולוגי והחברתי בין המושתלים. יש מטופלים שמחלימים לגמרי וחוזרים לפעילויות הקודמות שלהם כבר מספר חודשים לאחר ההשתלה. אצל אחרים תקופת ההחלמה היא יותר ממושכת והם אף פעם לא חוזרים לרמות הקודמות של מרץ ובריאות.
הקושי בתקופת ההחלמה קשור קשר הדוק לקשיים הגופניים שלאחר ההשתלה. אם לחולה יש זיהומים חוזרים או אירועים כרוניים של מחלת השתל נגד המאכסן, זה מוסיף ללחץ ולקשיים שלו ומקשה עליו לחזור לפעילויות נורמליות. בעיות פוטנציאליות שעלולות להתעורר כוללות עייפות, ירידה בכוחות, התכווצויות שרירים, קשיי ריכוז, בעיות בזיכרון, הפרעות בשינה, חוסר תחושה בידיים ורגליים, קטרקט, בעיות בעור ובמפרקים, עיניים ופה יבשים, זיהומים חוזרים ובעיות בכליות או באיברים אחרים. חשוב לזכור שלא לכל אחד יש את התופעות הללו. בדרך כלל הבעיות הללו נעלמות במשך הזמן ורוב המושתלים שבים לחיים מספקים לאחר ההשתלה.
חלק מהשינויים הנפשיים והגופניים לאחר ההשתלה מופיעים כתופעות לוואי של תרופות מסוימות. תרופות רבות שנלקחות לאחר ההשתלה עלולות להשפיע על תפקוד איברים שונים, על המערכת החיסונית, על ההופעה החיצונית ועל ההרגשה הנפשית. זה עוזר מאוד אם זוכרים ששינויים רבים הם זמניים.
הסתגלות רגשית לאחר ההשתלה
השתלת מוח עצם גורמת לשינויים רבים ודורשת מהמושתל לעשות הערכה מחדש של הרבה היבטים של חייו. חשוב שהמטופל ייתן לעצמו שהות כדי להתמודד עם ההשפעה של ההשתלה. לעתים קרובות אנשים מצפים מהמטופל שיתגבר על החוויה לאחר חודש או חודשיים. במציאות, התהליך לוקח יותר זמן. ההחלמה מהשתלה לא זו בלבד שהיא כרוכה בתהליך גופני אלא דורשת מעבר מדימוי עצמי של אדם חולה לדימוי עצמי של אדם בריא.
יש אנשים שיש להם זיכרונות חוזרים ונשנים של ההשתלה, וזה מחזיר להם את תחושות הפגיעות, החרדה או הדיכאון. מטופלים נוטים לעבור על ההחלטות שקבלו, מעוררים שאלות לגבי נחיצות ההשתלה וחווים שנית את הקשיים. קיים גם החשש מנסיגה או סיבוכים.
אם החרדות מפריעות למהלך החיים התקין או גורמות לנדודי שינה, מן הראוי לפנות לקבלת עזרה. שיחות עם מטפל מקצועי או עם חברים של קבוצת תמיכה יכולות לעזור למטופל לשים את חווית ההשתלה בפרספקטיבה הנכונה וללכת הלאה. שמירה על קשר עם מישהו שעבר השתלה באותו הזמן יכולה לעזור גם כן כי זה מאפשר לערוך השוואה ולהחליף מידע וכך להפחית מתחושת הבדידות. עם זאת, אין לצפות שתהליך ההחלמה של שני אנשים יהיה זהה.
ההשתלה יכולה גם להשפיע באופן חיובי על מצב הרוח ועל הרגשות של המטופל. הרבה אנשים נוכחים לדעת שהם יוצאים מחוזקים מהחוויה, יותר גמישים, ממוקדים ומוכנים טוב יותר לאתגרים שהחיים מזמנים.
שינויים בהערכה העצמית
לעבור השתלה זה בהחלט הישג הרואי. אולם, אנשים רבים שעוברים את החוויה נוטים לערוך השוואה בין הבצועים שלהם לרמת הפעילות הקודמת או לרמת הפעילות של החברים שלהם. אי היכולת לבצע דברים כמו קודם או להיות בלתי תלוי באחרים עלולה להפחית מהדימוי העצמי של המטופל לאחר ההשתלה. כאשר המטופל מתחיל את תהליך ההחלמה הוא צריך לקבוע יעדים מציאותיים ולהתאים את הפעילויות לרמת האנרגיה שלו במקום לכעוס על עצמו על כך שהוא לא מסוגל לעשות יותר. יש לכבד את הצורך במנוחה והתרגעות. בחודשים שלאחר ההשתלה הן בני המשפחה והן המטופל חייבים להסתגל לתפקוד החדש וליכולות החדשות של המטופל.
שינויים ביחסים ובקשרים המשפחתיים
ההשתלה עלולה להשפיע על מערכת היחסים בתוך המשפחה. לרוב, השינויים הללו מקרבים את בני המשפחה אחד לשני אבל יש מקרים בהם השינוי בתפקיד מחריף את המתחים וגורם ללחצים נוספים.
גם חברויות יכולות להשתנות או לקבל משמעות חדשה כאשר המטופל חושב על האנשים שתמכו בו בזמן ההשתלה ועל אלה שלא עשו זאת. חלק מהחברויות יתחזקו ואחרות אולי ייפסקו בגלל הלחצים של ההשתלה.
המלצות להתמודדות במהלך ההחלמה
על אף שקשה לדעת מראש איך המטופל יתמודד עם תקופת המעבר מאשפוז מלא לאשפוז יום, חשוב שהוא יזכור שההחלמה היא תהליך ארוך טווח שלא תמיד מתקדם בצורה חלקה.
לציין אבני דרך
במהלך תהליך ההחלמה קשה לראות את התמונה כולה ולהעריך איזה דרך ארוכה המטופל כבר עשה. ציון תאריכים מיוחדים כגון חצי שנה או שנה מההשתלה יכול להיות תזכורת חשובה להתקדמות. אפשר גם לציין את ההתקדמות על ידי פינוק אישי, כגון ארוחה במסעדה וכו' בסוף התקופה שמציינים.
מעבר להשתלה
ללא שום קשר לאורכו של תהליך ההשתלה ולקושי שכרוך בו, חשוב לזכור שרוב האנשים חוזרים לחיים נורמליים ופעילים לאחר ההשתלה. מושתלים מדווחים שאיכות החיים לאחר ההשתלה דומה או טובה יותר מאיכות החיים שהייתה להם לפני כן. אחרים סובלים מהשפעות מסוימות אולם אינם חשים בירידה משמעותית באיכות החיים שלהם. מספר קטן של אנשים סובלים ממוגבלויות משמעותיות שכרוכות בצורך להחליף מקצוע או להפסיק לעבוד.
אף שתהליך ההשתלה משפיע בצורה שונה על אנשים שונים, כולם, ללא יוצא מן הכלל, משתנים לאחר ההשתלה. עקב ההשתלה אנשים צריכים לבחון את החיים שלהם, ואת הקדימויות שלהם. אלה שעוברים השתלה יפסידו הרבה אבל הם גם ירוויחו כוחות חדשים ותובנות. המודעות לשבריריות של החיים גורמת לכולנו לגלות הרבה אוצרות וללמוד לחיות חיים מלאים יותר.
קבצים מצורפים:
|