ספר סרטן - פרק 4 Cancer Net קבלת מידע על מחלת הסרטן מידע עדכני, אמין וכולל על מחלת הסרטן

הנגישות למידע מדויק ואמין היא הכרחית לכל מי שמקבל החלטות על טיפול במחלת הסרטן. חולי סרטן, המשפחות שלהם ורבים מאלה שרואים את עצמם מועדים לקבל את המחלה עומדים בפני משימה מפרכת של איסוף מידע ופירוש של המידע שהם מוצאים או שנותנים להם, כדי שיוכלו לקבל החלטה מתוך ידיעה על האפשרויות העומדות בפניהם. החולים לומדים על האבחנה שלהם ועל ניהול האפשרויות שלהם ממקורות רבים ובמצב ששורר כיום במערכת הבריאות, עשויים לשאול את מספקי השירות הרפואי יותר ויותר שאלות מתוחכמות ובוטות. ההתקדמות בטכנולוגיה של המחשבים ובייחוד הרשת הכלל עולמית (WWW) גרמו למהפכה בנגישות המידע בנושאי בריאות ורפואה.
כאשר צריכים לחפש מידע על סרטן לשימוש עצמי או עבור בן משפחה, האינטרנט הוא מקור בלתי נדלה של מידע מהיר ביותר, לא יקר ובכמויות אדירות. מקורות מידע בעלי ערך, כגון: אתרים שונים באינטרנט, שירותי דואר אלקטרוני (e-mail), קבוצות משתמשים וקבוצות דיון ברשת, עומדים לרשותו של כל מי שמחפש מידע על הסרטן בין שמטרת החיפוש היא טיפולים, ובין שמניעה או תמיכה. מספר גדול של אתרים בנושא מחלת הסרטן מציעים מידע שמתאים בדיוק למי שמחפש כדי לתת מענה לצרכים מיוחדים ו/או עדיפויות. השימוש באינטרנט כמשאב העיקרי לתקשורת בנושאים רפואיים ימשיך לגדול כטכנולוגיית מידע אינטראקטיבית, יהיה מתוחכם יותר, והמחירים של המכשור האלקטרוני ושל הגישה לאינטרנט יירדו.
חשוב לציין שכל מי שיש לו מחשב, חיבור לאינטרנט ואת התוכנה המתאימה, יכול ליצור אתר משלו. לעובדה זו יש השלכות מזעזעות על הכמות ועל האיכות של המידע הרפואי שעומד לרשות הצרכן. קשה להחליט אם המידע הוא עדכני, מדויק ו/או מלא, אלא אם כן מספק המידע מסביר באופן ברור מהו תקן האיכות לפיו נקבע אילו חומרים ייכנסו לאתר, ומהם תקני האיכות שלפיהם הוא עושה קישורים לאתרים אחרים. המשתמשים צריכים להתכונן לקחת אחריות על ההחלטה שלהם הנוגעת לערך וליישום של המידע, בדיוק כפי שאלו שמשתמשים במשאבי מידע מסורתיים יותר צריכים לעשות.
השימוש במילה "סרטן" בחיפוש באינטרנט בעזרת מנועי החיפוש הפופולריים יעלה יותר מאלפיים אתרים שמציעים מידע על מחלת הסרטן מתוך יותר מעשרים אלף אתרים שקשורים לנושא הבריאות. בהרבה אתרים, שירותי דואר אלקטרוני וקבוצות דיון שונות ניתן למצוא מידע לא מבוקר, לא מדעי ולא מעודכן. אונקולוג שחיפש ברשת מידע על הסארקומה של יואינג (Ewing) מצא שמחצית מהמידע היה לא רלוונטי וב-6 אחוזים מהחומר היו טעויות גדולות. מידע לא מדויק הוא רק אחת הסיבות לדאגה. חלק מהאתרים העוסקים בנושאי בריאות מקדמים באתר מוצרי בריאות שונים או מפנים את המשתמשים לשותפים העוסקים במכירה באינטרנט תמורת חלק מהרווחים. מידע מסוג אחר מנסה לקדם גישות טיפוליות למחלה שטרם נבדקו ושאין להם בסיס רפואי או מדעי.

המכון הלאומי לסרטן
המכון הלאומי לסרטן (National Cancer Institute, NCI) בארצות הברית פועל במשך יותר מעשרים שנה לסייע לאנשי המקצוע בתחום הרפואה ולציבור להבין את המידע הרפואי ולהשתמש בו בצורה אפקטיבית על ידי מתן מידע עדכני ואיכותי באמצעי תקשורת שונים. מקורות המידע העיקריים הם PDQ שהוא בסיס נתונים מקיף הכולל סיכומים של מידע הנוגע לטיפול במחלת הסרטן שנעשה על ידי מומחים בנושא ו-CancerLit, מקור מקיף של ציטטות ביבליוגרפיות על פרסומים בנושא מחלת הסרטן.
ה-PDQ הועמד לראשונה לרשות הציבור בשנת 1984. מפליא לראות שהמידע בו מעודכן באופן שוטף ושיטתי על ידי מומחים. חמישה צוותי עריכה שמורכבים ממומחים בתחום מעבדים את המידע לסיכומים קצרים וברורים שמעודכנים באופן שוטף. ה-PDQ מספק מידע שוטף על הטיפול במחלת הסרטן, מניעת המחלה, זיהוי, סרטן ותורשה, רפואה משלימה ואלטרנטיבית וניהול של סיבוכים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים של המחלה. המקור מכיל גם מידע מעודכן על ניסויים קליניים שבוחנים גישות חדשות למניעת מחלת הסרטן, לזיהויה, לטיפול ולתמיכה בחולה. אנשי מקצוע מהתחום הרפואי, מטופלים, ובני המשפחה יכולים להשתמש בחומרים אלה כמקור לימוד שנועד לקדם את ההבנה של האבחנה וסוגי הטיפול השונים העומדים לרשות החולה.
ה-CancerLit הוא מסד נתונים ארכיוני שמכיל 1.5 מיליון מובאות של פרסומים בנושאים, כגון: הביולוגיה של הסרטן, אטיולוגיה - תורת סיבות המחלה, סריקה, מניעה, וטיפול במחלה שפרסם החל משנת 1963 ועד היום יותר מארבעת אלפים מקורות שונים. העדכון נעשה מדי חודש והוא מספק מקור מקיף ועדכני של ספרות בנושא מחלת הסרטן.
ה-PDQ וה-CancerLit מתעדכנים על בסיס חודשי, דבר המבטיח שהמידע שניתן למשתמשים הוא רב יותר מזה שניתן להשיג בפרסומים כתובים. שני בסיסי הנתונים מופצים באתר cancernet.nci.nih.gov, שבו ניתן להשיג מידע ממקורות רבים של המכון הלאומי לסרטן על ידי לחיצה על העכבר. במהלך השנים האחרונות ה-CancerNet הפך להיות המנגנון העיקרי להפצת מידע מה-PDQ ומה-CancerLit. אתר ה-CancerNet מכיל גם כמות גדלה והולכת של פרסומים של המכון הלאומי לסרטן, מילון למונחים רפואיים וקישורים לאתרים אחרים בנושא מחלת הסרטן.
המכון הלאומי לסרטן בשיתוף עם המכון הלאומי לבריאות/המרכז לרפואה משלימה ואלטרנטיבית מכין גם סיכומים מבוססים על גישות לא מסורתיות למניעת מחלת הסרטן, הטיפול בה, השליטה בתסמינים וההתמודדות עם המחלה. ועד מייעץ שמורכב מאונקולוגים וחברים בקהילה של הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית בודקים את הסיכומים כדי לוודא שהם עדכניים, שיש בהם את המידע הדרוש ושהם מאוזנים.
בארץ אתר האגודה למלחמה בסרטן מספק מידע עדכני לחולים ובני משפחותיהם. כתובת האתר www.cancer.org.il. כמו כן, ניתן למצוא גם חומר רלבנטי באתר של משרד הבריאות. כתובת האתר www.health.gov.il.

ניסויים קליניים
לפני שמיישמים גישות חדשות לאבחון מחלת הסרטן, המניעה והטיפול בה צריך להוכיח שהן בטוחות ואפקטיביות. ה-PDQ וה-CancerNet מכילים יותר מ-1,700 סיכומים על תוכניות מחקר קליניות שנקראות ניסויים קליניים שמאושרות לשימוש על ידי מטופלים. כל ניסוי קליני מתוכנן כך שיענה על שאלות מחקר מסוימות ושימצא דרכים חדשות וטובות יותר לעזור למטופלים ולאלה שהם בחזקת סיכון לפתח את מחלת הסרטן.
יש סוגים רבים של ניסויים קליניים. הם נעים משיטות חדשות למניעה, זיהוי, אבחון ושליטה ועד מחקרים על הגנטיקה של הסרטן, ההשפעה הפסיכולוגית של מחלת הסרטן, שליטה בתסמינים, סוגיות של איכות החיים וגישות לא מסורתיות למניעה, טיפול, לשליטה בתסמינים והתמודדות עם המחלה.
כל הניסויים שנתמכים על ידי המכון האמריקאי לסרטן רשומים בו. רופאים יכולים למסור פרטים על ניסויים קליניים שנתמכים על ידי מקורות אחרים ולקבל אישור ממומחים בנושא הסרטן שיושבים בועד המאשר את הניסויים. המכון האמריקאי לסרטן מעודד את החברים בו למסור פרטים על הניסויים הקליניים במחלת הסרטן -PDQ/CancerNet.
טיפולים חדשים כרוכים בניתוחים, הקרנות, כימותרפיה, ו/או תרפיה ביולוגית באופן נפרד או בשילוב של שניים או שלושה מהטיפולים. הניסויים הקליניים ב-PDQ וב-CancerNet ממויינים לפי:
• יעד המחקר (לדוגמה: מניעה, סקירה או טיפול)
• סוג הגידול הראשוני (סרטן השד, לדוגמה)
• המודל או הסוג של הטיפול (ניתוח, רדיותרפיה, או כימותרפיה, לדוגמה)
• סטטוס של הניסוי (פתוח, סגור או מאושר אך עדיין לא פעיל)
• השלב של המחקר ( שלב I, II, III או ניסוי מסייע)
• תרופות מסוימות או חומרים ביולוגיים
• חסות (חסות של המכון האמריקאי לסרטן או תמיכה של מפעל תרופות או של ארגון אחר כלשהו)
סיכומים קליניים נותנים מידע מפורט על היעדים של המחקר, קריטריונים לקבלת מטופלים לניסוי (דרישות רפואיות), ופרטים על משטר טיפולים, כולל מינון ולוחות זמנים. בנוסף, כל ניסוי קליני מספק את השמות, הכתובות, ומספרי הטלפון של הרופאים האחראים לניסוי. מידע על ניסויים קליניים מתעדכן מדי חודש.
משנת 1996 מתפרסמים סיכומים קצרים על כל הניסויים הקליניים. הסיכומים באורך פסקה אחת מכילים מידע על מטרת הניסוי, הרציונל של המחקר ותוכנית הניסוי, השלב שבו המחקר נמצא, האופן שבו מבוצע הטיפול, וכמה מהקריטריונים העיקריים לקבלת מטופלים לניסוי. מידע זה עוזר למטופלים לחפש בקלות ניסויים קליניים שעשויים להתאים להם. בטקסט יש קישורים מיוחדים שמאפשרים למטופלים להשתמש בעכבר שלהם כדי ללחוץ על מילה מסוימת או לבדוק הגדרות של מונחים לא מוכרים במילון. כל סיכום מכיל גם את השם, כתובת ומספר הטלפון של הרופא שעורך את הניסוי. לכל סיכום יש קישור, לגרסה הטכנית של סיכום הניסוי והמטופל יכול למצוא שם מידע מפורט על ההתערבות תחת פיקוח ולקבל יותר פרטים על תנאי הקבלה לניסוי.
משתמשים יכולים להשתמש ב-CancerNet כדי לזהות ניסויים קליניים לפי סוג מסוים והשלב של המחלה, אופן הטיפול, תרכובות התרופות וחומרים ביולוגיים, השלב של המחקר, ומיקום גיאוגרפי. ה-PDQ וה-CancerNet מכילים את המידע העדכני ביותר על ניסויים קליניים שקיימים בארה"ב ומכילים גם מידע על ניסויים שנערכים בקנדה ובהרבה ארצות באירופה ומדינות זרות אחרות. המידע המסוכם יכול לעזור לאנשים שרוצים להשתתף בניסוי הקליני שמתאים להם.

טיפולים ניסיוניים
רופאים ומדענים מפתחים כל הזמן גישות ניסוייות וטיפוליות נגד סרטן. שילוב ייחודי של שלושת הטיפולים הסטנדרטיים נגד סרטן: ניתוח, הקרנות וכימותרפיה, וצורות חדשות של טיפולים אימונולוגיים הם דוגמאות לחידושים האחרונים.

ניסויים קליניים
גישות ניסוייות של טיפול עוברות בדיקה ממושכת במעבדה ובחיות לפני שמשתמשים בהן על בני אדם. אולם, אי אפשר להסיק שהתגובה בבני אדם תהיה דומה לזו שהתקבלה בשימוש בקרב חיות. רגע האמת מגיע כאשר יש אישור לנסות את הטיפול על בני אדם (לשלב זה קוראים ניסוי קליני). חולים שמנסים עליהם את הטיפול, מקבלים תמיד הסבר מפורט מהרופא שלהם על הסיבות שמצדיקות את הטיפול במקרה שלהם. קיים חוק בלתי כתוב שלא ישתמשו בטיפול שעדיין לא ניסו אותו על בני אדם, על חולה שקיים עבורו טיפול אפקטיבי שאינו ניסויי. משתמשים בטיפולים ניסויים רק כאשר יש בסיס הגיוני לצפות שהתוצאה תהיה טובה יותר מהטיפול הקונבנציונלי.
הרופא עשוי להמליץ על טיפול שעדיין לא הוכח כיעיל וזה תלוי בשלב של מחלת הסרטן שלכם. יתכן שתתקלו במילה מחקרי או במילה ניסויי. אם האפשרויות השונות של הטיפולים הסטנדרטיים עלולות לא להיות יעילות במקרה שלכם, הרופא עשוי להמליץ לקחת חלק בניסוי קליני.
המונחים הללו עלולים לגרום לדאגה. אין כל סיבה לכך. טיפולים מחקריים שניתנים כניסויים קליניים ניתנים בתנאים מחמירים ביותר. הניסויים הקליניים הללו לא היו ניתנים אילו לא היה שמץ של תקווה שהם יהיו יותר יעילים מאשר הטיפולים הסטנדרטיים.
מהו ניסוי קליני
ההתקדמות בטיפולים נגד מחלת הסרטן היא תוצאה של רעיון חדש לטיפול שמציע רופא שחוקר את המחלה. לאחר שתרופה נגד סוג אחד או יותר של גידול סרטני נמצאה כיעילה במעבדה מנסים אותה על חולדות או חיות קטנות אחרות כדי לבחון את המינון האפקטיבי והבטוח יחסית לבני אדם. לאחר מכן, מנסים את הטיפול על מספר גדול של חולים (ניסוי קליני) על מנת לבדוק שני דברים: האם הוא יעיל? והאם הוא טוב במידה שווה או טוב יותר מהטיפול הקונבנציונלי? חוקרים גם את בטיחות השימוש בתרופה על ידי ניטור ההשפעות השליליות על החולה.
דרושים מאות ולעתים אלפים של חולים כדי להוכיח שהטיפול החדש הוא יעיל וכדאי. כמעט לא ניתן לערוך את הניסוי בבית חולים אחד או במרכז רפואי אחד. על כן, פיתחו את התפיסה הכרוכה בשיתוף פעולה קליני בין מרכזים רפואיים שונים בהשתתפות רופאים רבים. החוקים להתנהלות ניסוי קליני ברורים מאוד ומפורטים.
הפרוטוקול הקליני
הפרוטוקול הקליני הוא תיאור כתוב של תוכנית הטיפול בניסוי קליני. הפרוטוקול מנוסח ונכתב עם הרבה תשומת לב. לא זו בלבד שהחוקרים צריכים לוודא שהניסוי עונה על שתי השאלות בדבר יעילות הטיפול, אלא עליהם להגן על זכויות החולים בהם הם מטפלים. חייבים למזער את הסיכונים הכרוכים בטיפול ויש לחשוף אותם בפני כל המשתתפים בניסוי. הפרוטוקול הקליני (התוכנית) מתארת את הקריטריונים לבחירת החולים שישתתפו בניסוי. הוא גם מפרט אילו בדיקות יבצעו ואיך החוקרים יקבעו אם הגידול מגיב לטיפול. יהיה גם פירוט של מערכות הניטור של החולה שיבדקו אם יש השפעות שליליות לטיפול. כמו כן, יהיה סעיף המקנה "הסכמה מדעת" וכן סעיף המקנה לחולה את הזכות לפרוש מהניסוי בכל עת.
מי מאשר את הניסוי?
ועדה שמורכבת מרופאים ומחברים שאינם רופאים המעורבים במחקר צריכה לאשר את הניסוי. חברי הוועדה מוודאים שאין פגיעה בזכויות החולה, שהניסוי הוא הגיוני וסביר, ושהמחקר יענה על שאלות המחקר. אותה ועדה מפקחת על הניסוי ותוצאותיו. גם הענף לטיפולים בסרטן שליד המכון הלאומי האמריקאי לסרטן מפקח על הניסויים הללו.
החשיבות של הניסויים הקליניים
כמעט כל התקדמות שנעשתה במחקר מחלת הסרטן במהלך עשרים השנים האחרונות נעשתה תודות לניסויים הקליניים. למעשה, כל טיפול בהקרנות או טיפול כימותרפי סטנדרטי ניתן לראשונה כניסוי בשלב I. הטיפולים הללו ניתנו לחולים שהסכימו להיות בחזית ההתקדמות של הידע המדעי.
לדוגמה, ההיענות של אלפי נשים להשתתף בניסוים הקליניים של פרויקט השד של המכון הכירורגי NSABP (National Surgical Adjuvant Breast Project) נתנה תשובות לשאלות חשובות ביותר הנוגעות לטיפול במחלה. הניסויים הללו יצרו את הבסיס לטיפול כימותרפי מסייע בסרטן השד בקרב חולות שהיו בסיכון גבוה של חזרה של המחלה גם אם לא נשארו עקבות נראים של הגידול לאחר הניתוח. הטיפול הציל חיים של נשים רבות.
שלושת השלבים של ניסויים קליניים
הניסויים נערכים תמיד בשלושה שלבים:
שלב ניסויי I - המטרה של השלב הראשון בניסוי היא למצוא את הדרך המתאימה לטיפול החדש ולגלות איזה חלק ממנו אפשר לתת למטופל ללא חשש. הטיפול החדש ניתן למספר קטן של מטופלים שנמצאים בהשגחה רפואית למנוע תופעות לוואי הרסניות לטיפול. הטיפול הניתן נוסה במעבדה ועל חיות, אולם קשה לצפות מראש את תופעות הלוואי אצל בני אדם. השלב הראשון אם כן, כרוך בסיכון משמעותי ועל כן הוא מוצע רק למטופלים שהסרטן התפשט בגופם ושאין סיכוי שטיפולים קיימים יעזרו להם. בודקים בקפידה את תופעות הלוואי ורושמים אותם. כמו כן, בודקים מקרוב אם אתרי הסרטן בגוף מפתחים נוגדני סרטן. אם אתרי הגידול קטנים בצורה משמעותית משמע שהמטופל מגיב לטיפול. השלב הראשון של ניסויים קליניים שעוסקים באבחון או במניעה של מחלת הסרטן עוסק גם בבטיחות.
שלב ניסויי II - בדרך כלל קבוצה של שלושים עד ארבעים מטופלים שיש להם אותו סוג של המחלה, לדוגמה, סרטן שד שהפך לעמיד לטיפולים הסטנדרטיים - מקבלים טיפול שלב שני של הניסוי. יש מעקב אחר תופעות הלוואי והיות שבשלב זה יש יותר מטופלים מאשר בשלב הראשון יש הזדמנות לעקוב אחר תופעות לוואי פחות שגרתיות. מתקיים מעקב אחר נוגדני סרטן אצל המטופלים ומודדים את מידת התגובה לטיפול. אם חמישית מהמטופלים מגיבים לניסוי מחשיבים את הטיפול כפעיל לדיכוי הגידול שלהם. טיפול המוכח כפעיל נגד הגידול בשלב זה עובר לשלב הבא.
שלב ניסויי III - הניסויים בשלב הזה דורשים מספר גדול של משתתפים. יש ניסויים שבהם משתתפים אלפים, שמחולקים לקבוצות. קבוצה אחת שנקראת קבוצת הביקורת המקבלת את הטיפול הסטנדרטי המקובל. קבוצה אחרת מקבלת את הטיפול החדש. בדרך זו ניתן להשוות באופן ישיר את מידת התגובה, משך התגובה ואת ההשפעה על ההישרדות. קיימת ביקורת קפדנית על תופעות לוואי, ובמקרה שמתגלות תופעות לוואי חמורות הטיפול מופסק. שלב III של הניסוי בגישות חדשות לאבחון מוקדם ומניעה הוא גם מחקר משווה.
טיפול תרופתי שנבדק בניסוי קליני יכול לכלול תרופה שכבר נמצאת בשימוש. טיפול חדש יכול להתבסס על תרופה שנמצאת כבר בשימוש אך משתמשים בה עתה בתמהיל חדש, רצף חדש, מינון חדש או שאפילו ניתנת לחולה בדרך אחרת. אם אומנם מדובר בתרופה חדשה והשלב השלישי הסתיים בהצלחה, המכון האמריקאי לסרטן יאשר את התרופה לשימוש כללי. עם הזמן, הטיפול בתרופה החדשה יהפוך לטיפול סטנדרטי.
ניסוים קליניים ושימוש בתרופות "שקיבלו אישור"
כאשר משתמשים בכימיקלים שהם נוגדי סרטן חשוב מאוד שהן המטופל והן הרופא יהיו מודעים לדרך שבה פועלת תעשיית התרופות. ברגע שחברות התרופות השלימו את התהליך הארוך והמורכב של הבדיקות והצעדים המשפטיים הדרושים כדי לשווק את התרופה, הם לא מקדישים יותר מדי מאמצים כדי לגלות שימושים חדשים לתרופה. הם מאצילים אחריות זו פחות או יותר לרופאים בתחום הסרטן שעורכים ניסויים קליניים.
כל תרופה יוצאת עם "עלון פנימי" שמפרט את המינון של התרופה למחלה מסוימת. המידע הזה נמצא גם בספר התרופות שיש לרופא. המידע שנמצא מכיל רק את מה ש"עבר" את אישור הסוכנויות השונות של הממשל. חשוב לדעת זאת, כי יש הרבה תרופות סטנדרטיות בטיפול במחלת הסרטן שאינן רשומות ככאלה ש"קיבלו אישור". משתמשים בתרופות אלה מידע שנרכש עם הזמו והניסיון עם חולים ונצפה שהן אפקטיביות. אופן השימוש במחצית מהתרופות נוגדות הסרטן הנמצאות בשימוש בארה"ב ובקנדה אינו רשום בעלון הרשמי המצורף לתרופה.
היות והעלונים המצורפים לתרופות אינם מקיפים את המחקר העדכני ביותר של מחלת הסרטן, את השימוש הסטנדרטי השוטף בתרופה, או אפילו את השימוש האופטימלי בה, הרופא לא צריך להגביל את השימוש בתרופה כתוב בעלון. למעשה, השימוש הנכון בתרופות נוגדות סרטן יכול להיות לפי הוראות שאינן רשומות במקורות רשמיים.
משום כך, האונקולוג עשוי להיות חבר מועיל בצוות שמספק למטופל את השירות הרפואי. רופאים מתחום הסרטן מעודכנים בממצאי המחקרים האחרונים וההתקדמות בטיפולים למרות שהמידע הזה אינו מופיע בספרות העוסקת בתרופות.
על פי החוק הפדרלי למזון, תרופות וקוסמטיקה טהורים, יצרן של תרופה חדשה (או שיטת טיפול חדשה) שמעוניין שהתרופה תקבל רישיון לשימוש בציבור, לא זו בלבד שהוא חייב להוכיח שהיא בטוחה אלא שהיא גם אפקטיבית. החוק דן גם במנגנוני פיקוח חמורים על תרופות ניסוייות ותרופות המחקר ובמכירה של תרופות שנמכרות על פי מרשם של רופא.
אם תרופה מסוימת איננה מאושרת על ידי הרשות למזון ולתרופות (FDA) לא ניתן להפיץ אותה באופן חוקי בצינורות המסחר הבין מדינתיים. הפרסום או המשלוח של מוצרים כאלה הוא פשע פדראלי וחוקי הדואר אוכפים את החוק בנושא. מדינות רבות אוסרות את ההפצה והמכירה של תרופות ושיטות טיפול ללא רשיון אולם עד אשר יותר מדינות יחזקו את החקיקה הקיימת בתחום זה, ימשיכו לשווק ולמכור טיפולים שלא קבלו אישור.
במדינות שאין בהן חקיקה נמצאו דרכים כדי לעקוף את האיסור הפדרלי על פרסום כוזב. הרשות הפדרלית למזון ולתרופות פרסמה חוברות, כגון: "התקפת הנוכלים הגדולה: עזרים רפואיים", שמתארות שיטות שונות של נוכלות ומיידעות את הצרכנים איך להגיש תלונות נגד אנשים המשתמשים בשיטות אלה.
המשרד לרפואה אלטרנטיבית נוסד בשנת 1992 כחלק מהמכון הלאומי לבריאות. מטרתו להעריך את כושרן של השיטות המשלימות והאלטרנטיביות בטיפול בתסמינים של סרטן ושל מחלות אחרות ובהקלה שלהם. זהו צעד חשוב בהבהרת החשיבות של שיטות הטיפול המשלימות והאלטרנטיביות בהן משתמשים לטיפול במחלת הסרטן (ראו פרק 12 בנושא רפואה משלימה).
בהתחשב בפחד, בחוסר הביטחון, בתסכול ובבורות של החולה הממוצע ומשפחתו, ניתן להבין את המוכנות שלהם להאמין בתרופות פלא ובטיפולי פלא. הדרך הטובה ביותר להילחם בנוכלים היא על ידי ידע, הבנה ותקשורת.

השלבים של ניסוי קליני
המטרה של ניסויים קליניים היא לבדוק אם גישות חדשות למניעה, אבחון מוקדם, טיפול או תמיכה הן יותר אפקטיביות מאשר הגישות הקיימות בטיפול הסטנדרטי. לדוגמה, ניסוי קליני יוכל להשוות הליך כירורגי סטנדרטי עם הליך שמרני יותר שאחריו יש כימותרפיה כדי לקבוע אם הניתוח הפחות רדיקלי יכול להביא לתוצאות טובות יותר מבלי לעוות את הצורה של האיבר המנותח כפי שקורה בניתוח סטנדרטי. הרבה טיפולים סטנדרטיים מתגלים כאפקטיביים לראשונה בניסוי הקליני, ולכן הניסויים הקליניים מהווים בסיס מדעי לעיצוב גישות ניהוליות חדשות וטובות יותר של הטיפול במחלה. הניסויים אמורים לנצל את הצלחות העבר ולשפר את הבסיס של ההצלחות הללו.
הניסויים הקליניים מבוצעים בשלבים. כל שלב תלוי במידע מהשלב הקודם ונבנה עליו. המטופלים יכולים להתאים לניסוי בשלבים שונים וזה תלוי במצבם הכללי והסוג והשלב של המחלה שלהם.
ניסויים מסייעים - ניסויים אלה נערכים כדי לקבוע אם טיפולים נוספים, טיפולים מסייעים, ישפרו את הפרוגנוזה בקרב מטופלים שיש אצלם סכנה שהמחלה תחזור לאחר ניתוח והסרת הגידול. בעבר הדרך היחידה לטפל בסרטן השד הייתה על ידי ניתוח.
ניסוים מסייעים בכימותרפיה בקרב נשים חולות בסרטן השד, שקבוצה מהן עברה ניתוח בלבד והקבוצה השנייה עברה ניתוח וכימותרפיה, הראו שניתוח ואחריו כימותרפיה יותר יעיל מאשר ניתוח בלבד. כיום, ניתוח ואחריו כימותרפיה הוא הטיפול הסטנדרטי לנשים רבות שחולות בסרטן השד.

ההשתתפות בניסוי קליני
הניסויים הקליניים מציעים למטופל את הטיפול העדכני ביותר שקיים. למטופלים שמשתתפים בניסוי קליני יש הזדמנות ליהנות ממחקר החדש והם יכולים לתרום תרומה חשובה למדע הרפואה. הדרישות הרפואיות להשתתפות בניסוי הקליני תלויות בהרבה גורמים. מטופלים שרוצים לדעת יותר פרטים על הניסויים הקליניים צריכים להתייעץ עם הרופאים שלהם.
על המטופלים ללמוד את כל מה שניתן על הניסויים הקליניים לפני שהם מחליטים להשתתף. מומחה למחלות הסרטן הוא האדם המתאים ביותר לייעוץ בנושא בחירה הטיפול הסטנדרטי או בחירה בניסוי קליני. המטופל צריך לשאול שאלות על הניסויים הקליניים לפני שהוא מחליט להצטרף. שאלות לדוגמה:
• מה מטרת המחקר?
• במה כרוך המחקר? איזה בדיקות צריך לעשות ובאיזה טיפולים מדובר ואיך אקבל אותם?
• מה צפוי במקרה שלי אם אחליט להשתתף בניסוי ואם אחליט שלא להשתתף?
• אילו אפשרויות אחרות יש לי ומה היתרונות והחסרונות שלהן?
האם יש טיפול סטנדרטי למקרה שלי ואיך הוא בהשוואה לניסוי הקליני?
• איך ישפיע הניסוי על חיי היום-יום שלי?
• כמה זמן יימשך הניסוי?
• האם אצטרך להתאשפז? אם כן, באיזה תדירות ולכמה זמן?
• האם יהיו לי הוצאות בגין הניסוי? האם הטיפול יינתן ללא תשלום?
• אם אפגע כתוצאה מהמחקר לאיזה טיפול אהיה זכאי אז?
• איזה מעקב לטווח רחוק כולל הניסוי?

ניסויים בסרטן
מאז אפריל 1998, המכון הלאומי לסרטן מספק מידע נוסף על ניסויים קליניים באתר
ה-CancerTrials http://cancertrials.nci.nuh.gov. האתר CancerTrials נוצר כדי להעלות את המודעות לניסויים קליניים וכדי להתייחס לכמה מהמחסומים התפיסתיים שמנעו מאנשים להשתתף בניסויים אלו בעבר. המידע המצוי באתר מחולק לקטגוריות הבאות:
• מסגרת להבנת משמעות הניסוי הקליני ולהחלטה להשתתף בו.
• מידע על מחקר קליני מחולק לפי סוגי הסרטן (שמכיל קישורי-על למידע על הסרטן בסיכומים שנמצאים ב-CancerNet).
• חדשות ונושאים חדשים שנמצאים במחקר קליני ותוצאותיהם.
• מקורות לחוקרים כולל אלה שניתן להוריד מהאינטרנט על מחקרים קליניים שכוללים תבניות, קווים מנחים, ומסמכים של מדיניות.

בקרת איכות
למכון הלאומי האמריקאי לסרטן היו תמיד הליכי בדיקה רשמיים להכללת תכנים בבסיס הנתונים ובשירותי המידע שלו. כל מידע עובר בדיקה על ידי ועדות עריכה נרחבות שמורכבות ממומחים כדי להבטיח שהמידע הוא מדויק, עדכני ובעל איכות גבוהה.
צוות המכון יצר, בנוסף, תהליך רשמי כדי להבטיח שהאתר CancerNet יספק קישורים לטקסטים באתרים אחרים שהם מדויקים, יעילים ועדכניים. ספקי מידע אחרים מתחום הרפואה
התחילו להכיר בצורך של לקיחת אחריות כדי להבטיח שהמטופלים לא ייחשפו למידע מזויף והרסני בנושא מחלות הסרטן והם משתמשים בקריטריונים לבחירת המידע שהם מפיצים. כדי לעזור למשתמשים בהחלטה אילו אתרים הם אמינים, קרן אתר הבריאות ברשת Health on the Net) HON www.hon.ch) קבעה קריטריונים להערכת אתרים. אתרים רבים שקשורים לנושאי בריאות אימצו את העקרונות של הקריטריונים הללו.

פרטיות
ככל שאפיון המשתמשים בתקשורת האינטראקטיבית בנושאי בריאות הולך וגדל, חשוב להבין יותר ויותר את עמדת האתר בכל הקשור לחיסיון המידע האישי. משתמשים צריכים לקבוע איזה מידע אישי מזהה הם נדרשים למסור באתר; איך ישתמשו במידע זה; עם מי יחלקו את המידע;
איזה אפשרויות עומדות בפניהם בכל הקשור למסירת המידע, ההפצה שלו, אמצעי הבטיחות הקיימים שמגינים על אובדן המידע, שימוש לרעה במידע, או שינוי המידע וכיצד האמצעים הללו יכולים לתקן אי דיוקים במידע.

פקסימיליה - CancerFax
המכון האמריקאי לסרטן מפיץ מידע מה-PDQ באנגלית ובספרדית דרך הפקסימילה, דבר המאפשר נגישות למידע על הטיפול במחלת הסרטן גם לאלה שאין להם מחשבים. המשתמשים מחייגים את המספר של ה-CancerFax (301-402-5874) ומבקשים רשימת תוכן, הם מקישים את מספר הקוד הרצוי מתוך הרשימה ועוקבים אחר הוראות קוליות כדי לקבל את המידע על כל דבר שניתן להשיג דרך שירותי ה-CancerNet Mail. השירות ניתן עשרים וארבע שעות ביממה בעלות שיחת טלפון אחת בלבד. בנוסף, השירות דרך הפקסימיליה מספק מידע שוטף על כתבי העת המדעים של המכון האמריקאי לסרטן, חומרי למידה שנועדו למטופלים ועל ספקי מידע שמפיצים את ה-
PDQ.

CancerMail
המכון הלאומי האמריקאי לסרטן מאפשר קבלת מידע מה-PDQ דרך שירות ה-CancerNet Mail Service שהוא שירות אלקטרוני שמאפשר למשתמשים במחשב נגישות לכל רופא, סוגי טיפול בחולים, תמיכה, סריקה ומניעה, נתונים ביבליוגרפים או מאמרי חדשות דרך האינטרנט שנמצאים ב-PDQ במשך עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. המשתמשים שולחים הודעה אלקטרונית שמכילה את הקוד המתאים למחשב של המכון הלאומי האמריקאי לסרטן ומקבלים את המידע המבוקש באנגלית או בספרדית. כדי לקבל רשימות תוכן של ה-CancerNet Mail Service שלחו הודעה בדואר אלקטרוני ל: cancernet@icic.nci.nih.gov והוסיפו את המילה "עזרה" (Help) בשורת הנושא של ההודעה.
אתר ה-CancerNet עוצב מחדש ונבנה עם תשומות המשתמשים בכל שלבי הפיתוח. החידושים כוללים:
• ממשק חדש שמקל על הדפדוף
• דפים מיוחדים לסרטן שמספקים נגישות מיידית לכל המידע שבאתר על הסרטן
• אפשרויות חדשות ובעלות עוצמה למחקר
• רשת של קישורי-על בין סיכומי ה-PDQ, ניסויים קליניים, ולמובאות מתוך ה-CancerLit
• מדריך למבקרים בפעם הראשונה עם קישורי-על למידע שמתואר במדריך למשתמש
• מפת האתר עם מילון שמכיל יותר מ- 1,200 מונחים רפואיים
• רשימה מורחבת של קישורים לאתרים אחרים הקשורים לנושא הסרטן
• כלי למציאת פרסומים שם המשתמשים יכולים לקרוא, להוריד ו/או להזמין את הפרסומים של המכון הלאומי האמריקאי לסרטן
באזור שנקרא "מה חדש" ניתן למצוא תכנים חדשים, כלי חיפוש ודברים אחרים. אזור זה ישמש גם למשוב מהמשתמשים ויאפשר להם לקבל עדכונים ל-CancerNet. המשובים והבדיקות האינטראקטיביות ימשיכו את פיתוח האתר.

הקריטריונים להערכה של האתר
HON - Health On the Net
נלקח מ-www.hon.ch./honcode/conduct.html
המחבר: סופרים, ההשתייכות והכישורים שלהם. מומחים בתחום הבריאות/רפואה נותנים ייעוץ.
שיוך: מקורות התוכן כוללים רשימה ברורה של זכויות היוצרים. האתר תומך בטענות עם התייחסות ברורה לתוצאות של מחקר מדעי ו/או פרסומים.
גילוי נאות: האתר יכלול גילוי נאות ובצורה בולטת של מקורות המימון שלו; והבעלות על האתר; כולל פרסום חסויות וכו'.
רמת העדכון: העדכונים יציגו את התאריך של העדכון. יש להציג את התאריך האחרון של העדכון בצורה בולטת. הדפים באתר יציגו את כתובת הדואר האלקטרוני או את הקישור אליו בכל דף.
אתר הקישור: יש תיאור מדויק של התכנים שבאתר הקישור, גודלו ומיקומו. האתר או האתרים שהוא קשור אליהם מכבדים את דרישות החוק בכל הקשור לשמירה על חיסיון המידע. המידע ממקורות אחרים עם קישור ב-HTML הוא בתוקף ומעודכן באופן שוטף.
אפיונים ייחודיים אחרים: כדי שהאתר יהיה ידידותי יותר למשתמש ניתן לכלול בו אתרים אינטראקטיביים או כאלה שנבנים לפי הזמנה, סקרים, אפשרויות חיפוש וכו'.
פיקוח ובקרה:
אם קיים באתר ועד שעורך ו/או בודק את מה שהאתר כולל.