|
מן הספרות
פעילות גופנית ואוסטאוארתריטיס
ד“ר דניאל פלוסר
מחלקה לרפואה פנימית ד, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע
Effect of Recreational Physical Activities on the Development of Knee Osteoarthritis in Older Adults of Different Weights: the Framingham Study
Felson DT, et al. Arthritis and Rheumatism 2007;57:6
אחת השאלות העולות מעת לעת היא: האם פעילות גופנית יכולה לפגוע או להחמיר אוסטאוארתריטיס (א‘) של ברכיים? במאמר שתמציתו מובאת כאן, נבדקה שאלה זאת. החוקרים בדקו את ההשפעה ארוכת הטווח של פעילות גופנית על 1,279 משתתפים ללא א’ של הברכיים, שהיו בגיל ממוצע של 53 בתחילת המחקר (טווח 81-26). משך המעקב היה כתשע שנים. המשתתפים נשאלו לגבי פעילות שכללה הליכה, ריצה ופעילות גופנית אחרת. כמו כן נשאלו המשתתפים על כאב בברכיים, ובוצעו צילומי רנטגן של הברכיים בתחילת המחקר ובסופו.
בסוף תקופת המחקר נבדקו 2,259 צילומי רנטגן של ברכיים ולפיהם א‘ חדשה התפתחה אצל 9.5% מהחולים. לאחר תיקונים סטטיסטיים והתאמה לגיל, למגדר, למסת גוף ולסיפור של פגיעה קודמת בברך נמצא כי פעילות גופנית לא הייתה קשורה לעלייה בסיכון לפתח א‘, אך גם לא הגנה מפני התפתחות א‘. אצל המשתתפים שסבלו ממשקל עודף, לא נמצא הבדל בסיכון לפתח א‘ בין צורות הפעילויות הגופניות השונות. עם זאת, גם במחקר זה כמו באחרים, משתתפים שסבלו מעודף משקל פיתחו א‘ בשכיחות גבוהה יותר מאלו שמשקל גופם היה תקין.
סיכום
משמעות מחקר זה היא שפעילות גופנית, כדוגמת הליכה, במבוגרים ללא א‘ אינה מגדילה את הסיכון לחלות בא’ של הברכיים גם כאשר הם סובלים מעודף משקל.
קבצים מצורפים:
|
|
|
|
|
|
|
תגובות:
|
|
|