|
בריאות האישה
השפעת החינוך, הרקע התרבותי וסגנון החיים על סימפטומים מנופאוזליים: מחקר בריאות האישה באמצע החיים בישראל
ד"ר שלומית שדמון סייג
המחלקה לרפואת המשפחה, שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי; הטכניון – הפקולטה ע"ש רפפורט, חיפה
מחקר ישראלי שבוצע במכון גרטנר לאפידמיולוגיה ופורסם ב-2010.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההבדלים בתסמיני גיל המעבר בקרב נשים מרקע תרבותי שונה ולזהות מאפיינים חברתיים, בריאותיים ומאפייני סגנון חיים הקשורים להבדלים אלה. במחקר נבדק מדגם אקראי של נשים בנות 64-45 שנה משלוש קבוצות: תושבות ותיקות בישראל, עולות מחבר העמים וערביות ילידות ישראל. רואיינו 540 ישראליות יהודיות תושבות ותיקות, 151 עולות ו-123 ערביות.
בריאיון נשאלו הנשים לגבי 16 סימפטומים שחולקו לשלושה מקבצים.
מתוצאות המחקר עולה כי יש הבדלים משמעותיים במרכיבים הסוציו-דמוגרפיים בין שלוש האוכלוסיות. העולות היו מבוגרות יותר מהוותיקות ומהערביות. רמת ההשכלה של העולות הייתה גבוהה יותר ורמת ההכנסה שלהן הייתה נמוכה בהשוואה לוותיקות. אוכלוסיית הערביות הייתה מלומדת פחות והעיסוק העיקרי שלה היה עקרות בית או אבטלה.
באשר למאפייני סגנון חיים ובריאות, נמצא כי שכיחות מחלות כרוניות גבוהה יותר בקרב עולות. לעומת זאת, כ-40% מהוותיקות מנהלות אורח חיים בריא לעומת 10% ו-16% בקרב הערביות והעולות, בהתאמה. השמנה שכיחה יותר באוכלוסיית העולות והערביות לעומת הישראליות הוותיקות.
ששת הסימפטומים המטרידים ביותר את הנשים בגיל שסביב המנופאוזה הם כאב צוואר וגב, כאב ראש, עצבנות, גלי חום (34%) וקשיי שינה.
כל הסימפטומים חולקו לשלושה מקבצים: גלי חום כסימפטום יחיד, סימפטומים מנטליים, כגון עצבנות, עייפות וקשיי זיכרון, וסימפטומים סומטיים, כמו כאב ראש או צרבת. נשים ותיקות בארץ דיווחו בשכיחות רבה יותר מחברותיהן העולות מחבר העמים ומן הנשים ערביות לגבי כל שלושת מקבצי הסימפטומים.
רמת השכלה נמוכה משמונה שנות לימוד נמצאה קשורה לעלייה בתדירות הופעת סימפטומים משלושת המקבצים. ממצא זה דווח במחקרים קודמים.
התסמונת המנופאוזלית: גלי חום דווחו על ידי 34% מהנשים בגילים 64-45 שנה. סימפטום מטריד זה דווח ב-37% מהנשים הוותיקות בארץ לעומת 20% מהעולות ו-31% מהערביות. שכיחות גלי החום דווחה יותר בנשים פרימנופאוזליות, פוסטמנופאוזליות ולאחר כריתת שחלות. בגיל 54-50 דיווחו 45% מהנשים במחקר על גלי חום. נשים שעברו ניתוח כריתת שחלות דיווחו יותר על סימפטומים משלושת המקבצים.
שמירה על אורח חיים בריא, פעילות גופנית סדירה ותזונה נכונה נמצאו קשורים לדיווח נמוך יותר של סימפטומים סומטיים, בדומה לממצאים שעלו במחקרים קודמים.
שימוש בטיפול הורמונלי נמצא קשור לעלייה בשכיחות גלי חום. להערכת החוקרות, ממצא זה מצביע על קשר ישיר בין הימצאות גלי חום לבין שימוש בטיפול הורמונלי ולא קשר סיבתי.
השמנה לא נמצאה קשורה לסיכון מוגבר לאף אחד משלושת מקבצי הסימפטומים. לעומת זה נמצא קשר בין דיכאון להימצאות סימפטומים מטרידים משלושת המקבצים.
באותה אוכלוסיית מחקר נבדקה השפעת הבדלים ברמת ההשכלה והתרבות על קבלת שירות רפואה מונעת ורפואה ראשונית בנשים באמצע החיים. נתונים אלה פורסמו ב-2008 על ידי אותה קבוצה ממכון גרטנר.
נבדקו מספר הביקורים אצל רופא ראשוני, ביקורים לרפואה מונעת וביצוע בדיקות סריקה, כמו ממוגרפיה, משטח צוואר הרחם ובדיקת צפיפות העצם.
נמצא כי נשים ותיקות בארץ ביקרו יותר לצורך רפואה מונעת, וביצעו יותר בדיקות סריקה לעומת עולות מחבר העמים ונשים ערביות. 46% מהוותיקות נבדקו בדיקה גינקולוגית שגרתית לעומת 21% מהערביות ו-38% מהעולות.
לעומת זאת, הוותיקות עשו פחות שימוש ברפואה ראשונית בהשוואה לעולות ולערביות. 16% מהוותיקות ביקרו אצל רופא משפחה לעומת 33% מהעולות ו-44% מהערביות.
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות תפקידו של הרופא הראשוני במתן שירותי בריאות לאוכלוסיית מיעוטים. נשים ערביות ועולות פוגשות את רופא המשפחה, והוא יכול לעודד ביצוע בדיקות סריקה וקידום רפואה מונעת. יש לעודד העסקת רופאות מרקע תרבותי דומה ודוברות את השפה של המטופלות כדי להגביר את הרגשת הנוחות והאמון.
נראה מניתוח הממצאים כי ההבדלים בין הקבוצות אינם נובעים מהבדלים ברמת השכר או מחסומים גאוגרפיים בהגעה לקבלת השירות הרפואי, אלא בעיקר מהבדלים בהשכלה והבדלים תרבותיים, בעיקר כאלה הנובעים ממסורת ודת באוכלוסייה הערבית וחיים רוויי עקה בעולות מחבר העמים.
ממצאים אלו תומכים בכך שגזע ומוצא הם רק גורמים המתווספים לגורמים העיקריים המשפיעים על התנהגות הבריאות: משאבים, ערכים ואמונות בריאות.
הערות עורכת המדור
מעניין לראות כי שכיחות תסמיני המנופאוזה בישראל מגיעה עד כ-45% בנשים בנות 54-50 שנה, לא 75%-80%, כפי שמצוטט בספרות האמריקאית הקלאסית. לממצאים אלו השלכות לגבי הדיון הסוער בנושא הטיפול ההורמונלי בגיל המעבר. אחוז הנשים שיגיעו אלינו בגיל המעבר עם סימפטומים סוערים וקשים של מנופאוזה, נשים שאצלן קיימת התוויה לשקול מתן טיפול הורמונלי אינו כה גדול.
במחקר זה עולה חשיבות רופא המשפחה והשפעתו על בריאות נשים באוכלוסיות חלשות. על פי ממצאי המחקר, אנו רואים כי דווקא נשים מאוכלוסיות חלשות מבצעות פחות בדיקות שגרה ומנהלות אורח חיים פחות בריא. לעומת זאת, הן מגיעות יותר אל הרופא הראשוני. ביקור אצל רופא משפחה הוא תמיד הזדמנות לקידום רפואה מונעת והמלצה לשיפור אורחות חיים. התאמת רופאי משפחה מבחינת המין והתרבות לאוכלוסיות חלשות עשויה לתרום לקידום בריאות באוכלוסיות אלו.
References
1. Benyamini Y, Blumstein T, Boyko V, et al. Cultural and educational disparities in the use of primary and preventive health care services among midlife women in Israel. Women's Health Issues 2008;18:257-266
2. Lerner-Geva L, et al. The impact of education, cultural background, and lifestyle on symptoms of menopausal transition: The women's health at midlife study. J Women's Health 2010;19:975-985
קבצים מצורפים:
|