ספר סרטן - פרק 24 בעיות בתזונה: גורמים ופתרונות

עמידה במשטר של תזונה מספקת מהווה אתגר למטופלי סרטן. כתוצאה מהטיפולים עולות בעיות רבות בצורה של תופעות לוואי והשכיחה ביותר היא אובדן התיאבון. המאכלים שאתם אוכלים יכולים להשפיע על הבעיות הללו – הם יכולים להחמיר אותם או להחליש אותם.
בעיות גופניות יכולות להפריע להכנסת המזון ולהוביל לכלכלה חסרה. מטופלים שסובלים מגידולים בראש או בצוואר יכולים לסבול מכאבים בפה או בגרון או מקשיי בליעה. אנשים שכרתו להם חלק מהקיבה, או מהמעי על ידי ניתוח, עלולים לחוש מלאות לאחר מספר חתיכות של אוכל, יכולות להופיע תופעות כמו: שלשולים, התכווצויות, וספיגה קטנה יותר של המזון. גם כריתה של חלק מהמעי או סתימה שלו יכולים לגרום לספיגה נמוכה. מטופלים שיש להם סטומות (שקיות הפרשה) יכולים לסבול מאי איזון של מלחים ומים בגלל השלשולים. השלשולים גם גורמים לספיגה נמוכה של הקלוריות ושל חומרי המזון כי המזון עובר במעיים במהירות רבה.
התוצאה של הקרנות לראש ולצוואר יכולה להיות אובדן חוש הטעם או ירידה ביכולת להבחין בטעם של המאכלים, ירידה בהפרשה של בלוטות הרוק, דלקת ברירית הפה, וכאבים וקשיים בבליעה. זה גורם לאובדן התיאבון ומוסיף לבעיות של התזונה הלקויה וכמות הקלוריות הלא מספיקה. הקרנות לבטן יכולות לגרום לנזק למעיים שמתבטא בהתכווצויות, שלשול וספיגה נמוכה של קלוריות.
הכימותרפיה עלולה לגרום לאובדן תיאבון בשל אותם מנגנונים כמו ההקרנות. לעיתים קרובות זה מחמיר בשל הבחילות. ירידה בכמויות המזון שכיחה לתקופות קצרות בזמן הטיפולים. חשוב לפצות על הירידה במשקל בזמן הזה על ידי השקעת מאמץ מודע לאכול יותר.
כאשר אתם מתמודדים עם בעיות אלה חשוב שתתייעצו עם הרופא שלכם או עם הדיאטנית. בעזרתם, ובעזרת העצות שבפרקים האלה תוכלו לתכנן דיאטה שתקטין את הבעיות הללו. ייתכן שתזדקקו לתרופות מסוימות. הצוות המטפל יכול לעזור בנקודה זו.
בפרק זה אנו דנים בבעיות שבהן אתם נתקלים ומייעצים – איזה אוכל לאכול, מאילו מאכלים יש להימנע, תרופות שיכולות לעזור ועצות נוספות.

ניתוחי ראש ובאזור הצוואר
ניתוחים בראש ובאזור הצוואר לרוב משפיעים על היכולת לאכול. תכנון טוב לפני הניתוח כולל ביקור אצל רופא השיניים כדי להבטיח שהפה בריא, בין אם מדובר בריקבון בשיניים, מחלות חניכיים או שיניים תותבות. במקרה הצורך ניתן להחליף כל שן או רקמה שמורחקים לצורך הטיפול במחלת הסרטן. זה יעזור לכם בשתייה, בדיבור, בלעיסה ובבליעה של האוכל.
ייתכן שיצטרכו לשנות את הכלכלה שלכם עקב קשיים בלעיסה ובבליעה. הסתגלות לניתוח בלשון או בניתוחים אחרים בחלל הפה לוקחת זמן וייתכן שתזדקקו לשיקום הבליעה בעזרתה של קלינאית תקשורת או מרפאה לריפוי בעיסוק שהתמחתה בהפרעות בבליעה כתוצאה מניתוחים בראש ובצוואר.

הנחיות תזונה למטופלים בעלי סטומה
ה-Colostomy הנו תוצאה של כריתה של חלק מהמעי הגס ופתיחה של פתח להפרשות בדופן הבטן, בדרך כלל מתחת למותן. זה יוצר סטומה, פי טבעת מלאכותי דרכו מופרשת הצואה. ניתוח של המעי הדק כרוך לעתים בפתיחת פתח החוצה. אדם שעבר ניתוחים אלה לובש שקיק שמחובר לסטומה כדי לאגור את ההפרשות. למטופלים אלה יש חיים רגילים כמעט בכל המובנים, כולל הבחירה של האוכל.
המאכלים הבאים עלולים לגרום לבעיות למטופלים עם סטומה. אתם בוודאי תרצו לערוך ניסויים עם המאכלים הללו כדי לדעת, אם הם גורמים לכם בעיות.

מאכלים שעלולים לגרום לגירוי
• מאכלים שמכילים גרעינים, כמו תות שדה, תותי בר, עגבניות
• אגוזים, פופקורן, אגוז קוקוס, קליפות של פירות וירקות, כמו תפוחים ותירס
• ירקות טריים מסוימים כמו סלט כרוב עם גזר וכן סלטים אחרים.

מאכלים שיגרמו לגזים
• משקאות תוססים ובירה
• שעועית יבשה או אפונה, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, כרובית,
תירס, מלפפון, פלפל ירוק, בצל, כרוב חמוץ, דלעת, לפת

מאכלים שיכולים לגרום לריחות
• בצל, ביצים, דגים
מה אתם יכולים לעשות
רשמו את כל מה שאתם אוכלים, כך שתוכלו לזהות כל מאכל שגורם לכם אחד מהסימנים לעיל. ההנחיות הכלליות להימנעות מבעיות עיכול יכולות להיות לעזר, כמו לאכול באווירה רגועה ונעימה, ללעוס לאט את המזון ובאופן יסודי. הימנעו מבליעה של אוויר שיכול לגרום להיווצרות של גזים. יוגורט, רוויון ומיץ של חמוציות מונעים בעיות של ריח לא נעים. השריית השעועית והחלפת המים בהם היא הושרתה במים חדשים לפני הבישול יוכל להפחית הן את הגזים והן את הריח. ניתן להוסיף טבליות מיוחדות לניטרול הריח או שקיות מיוחדות עם פילטר לסינון הריח. להתייעצות נוספת - לפנות לאחות הסטומה באיזור המגורים או לאחות המרפאה.
הקפידו על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות. התקשרו לרופא אם אתם סובלים משלשול או מעצירות קשה.

הקרנות לראש ולצוואר
לעיתים קרובות התוצאות של הקרנות לראש ולצוואר מתבטאות באובדן חוש הטעם, ירידה בהפרשות של בלוטת הרוק יחד עם דלקות ברירית הפה, כאבים וקשיים בבליעה. זה מדכא את התיאבון וגורם לירידה בקליטת הקלוריות והמזון.

השפעות ההקרנות
מינון ההקרנות, שנועד להשמיד את תאי הסרטן גורם נזק בלתי נמנע לרקמות מסביב לגידול, וכתוצאה מכך נגרמים סיבוכים חמורים.

שינויים ברירית
לרוב המטופלים יהיה אודם ושיזוף מתון של העור באזור המטופל על ידי ההקרנות. אם השיער נמצא בנתיב של הקרן הוא ינשור, אם כי תופעה זו היא לרוב זמנית. התגובה ברירית הפה משנית למוות של התאים הבסיסיים. אם ההקרנות ניתנות בקצב ששווה ליכולת של תאי הרירית לצמוח מחדש, הדלקת של הרירית תהיה מתונה. מיקרואורגניזמים שחיים בחלל הפה בודאי גורמים להחמרה במצבה של השכבה האפיטלית הניזוקה. גם העישון תורם לעניין זה.
כדי להשתלט על הדלקת ברירית הפה יש לפעמים צורך להפסיק את הטיפולים למשך שבוע. סוג מסוים של חומר הרדמה (Viscous Xylocaine) יכול להועיל, אבל כדי להתגבר על הכאב יש להשתמש במשככי כאבים. היות ויכול להופיע זיהום, יש לברר אם יש פטרייה או חיידקים. דלקת ויראלית היא סיבוך די נדיר של דלקת רירית הפה כתוצאה מההקרנות. מתן קצר של פרדניסון (במינון של 40-80 מ"ג ליום למשך שבוע) עוזר להקל בדלקת ובתחושת אי הנוחות.

אובדן חוש הטעם
בלוטות הטעם שנמצאות בעיקר בלשון, רגישות מאוד להקרנות. בגלל שהן ממוקמות בלשון הן נמצאות בדרך של הקרן שמטפלת בכל סוגי סרטן הפה. על כן, מטופלים ירגישו ירידה בתחושת הטעם או אובדן מלא של חוש הטעם במשך הטיפולים. התאים של בלוטות הטעם יצמחו מחדש כארבעה חודשים לאחר הטיפולים. אולם דרגת הנזק לטווח רחוק בבלוטות הטעם משתנה ממטופל למטופל.
ייעוץ דיאטטי בכל הקשור למתכונים שמכילים מזון עם מירקם מהנה וטעמים מהנים הכרחי כדי לשפר את קליטת המזון על ידי המטופל. אולם, השונות הרבה שיש בין המטופלים מונעת המלצות סטנדרטיות. אובדן חוש הטעם, בנוסף לכאבים, לקשיי הבליעה ומחסור ברוק והדיכאון קשורים באובדן התענוג שמעניק לנו האוכל ועל כן, יש ירידה בתיאבון. תופעות של ירידה במשקל, חולשה, הרגשה רעה, והתייבשות באות בעקבות זה. מצב זה מסתבך כאשר ניתוח שקדם לתופעות הללו גרם לקשיי לעיסה ובליעה. נראה שניסיונות שנעשו עם תוספות כגון, אבץ גופריתי (ZnS04) מעל למינון היומי המומלץ ב-RDA עזרו במקרים כאלה. אנו רשמנו 50-100 מ"ל ליום של אבץ יסודי וזה הצליח אצל כמה מטופלים (220-440 מ"ל של אבץ גופריתי). בעוד שלאבץ יש תפקיד כאנזים חיוני בתגובות ביוכימיות רבות, התפקיד שלו בבלוטות הטעם והרוק אינו ידוע. לרוק יש השפעה על החדות של כמה טעמים (חמוץ, מריר, מלוח, מתוק) באמצעות יחסי גומלין ביוכימיים, והוא מספק סביבה יונית בהעברת אותות לבלוטות הטעם.

תפקידי הרוק
החשיפה של בלוטות הרוק לשדה הקרינה גורמת לפיברוזיס, ניוון הבלוטות ונמק תאי בתוך הבלוטות. טרם זוהתה כמות הקרינה הקריטית. הבלוטות הנסיוביות יותר רגישות לדלקת רירית הפה. במהלך ההקרנות, כמות ההפרשות של הבלוטות קטנה, ההפרשה נהיית סמיכה, דביקה ומהווה מטרד למטופל. יש מטופלים שלא מסוגלים לייצר יותר מ-1 מ"ל של רוק במשך 10 דקות. משך התקופה של תת פעילות של הבלוטות משתנה ממטופל למטופל. יש אפשרות שהבלוטה תשוב לפעילות חלקית מספר חודשים לאחר הטיפולים, והסימנים הלא רצויים של יובש בפה, אי נוחות, קשיי דיבור וקשיים בבליעה עשויים להשתנות. אולם, חזרה לתפקוד מלא עלולה לקחת אפילו שנים עשר חודשים, אם כי אצל אחרים המצב עלול להימשך לתקופה בלתי מוגבלת, וזה המקור העיקרי לתלונות שלאחר הטיפולים. כאשר שתי בלוטות מצד האוזן נחשפות להקרנות, הירידה בכמות הרוק מורגשת ביותר, והסיכויים להחלמה גרועים ביותר. ברור שככל שמינון ההקרנות גבוה יותר, כך קטנים הסיכויים להחלמה מקסרוסטומיה – יובש בפה, קשיי בליעה ודיבור.
כדי לשלוט באופן חלקי בקסרוסטומיה שנגרמת על ידי ההקרנות, יש ללגום מים לעתים קרובות ולשטוף את הפה. מסטיק ללא סוכר וסוכריות חמוצות יכולים לעזור. יש מטופלים שנעזרו ב-Pilocarpine Hydrochloride במינון של 5 מ"ל שלוש או ארבע פעמים ליום כדי לגרות את הפעילות של בלוטת הרוק. תופעות הלוואי של תרופה זו הן הזעה מוגברת ותחושת אי נוחות בבטן. חומר אחר שמגרה את בלוטת הרוק לפעילות הוא ,Cevameline שלוש קפליות ליום למשך 10 ימים.
הפרון של תמיסות הרוק הסינטטי ותחליפי הרוק הוא חלקי בלבד. דוגמה טובה היא התכשיר Oral Balance שנמכר ללא מרשם. למטופלים שמתלוננים על רוק "סמיך" התכשיר Guaifenesin בצורת נוזל או טבליות יכול לעזור (200-400 מ"ל, שלוש ארבע פעמים ליום).
דלקת רירית הפה מכאיבה. יתר על כן התלונות השכיחות ביותר, של מטופלים שמקבלים הקרנות לחלל הפה הן אובדן חוש הטעם וקסרוסטומיה, חוסר חשק לאכול או אי יכולת לאכול. כתוצאה מכך יש ירידה במשקל, חולשה, חוסר חשק לפעילות גופנית ומועדות לזיהומים. על כן, יש לשים לב לכמויות הקליטה של המזון ושמירה על המשקל במהלך הטיפולים ובמעקב. בהקרנות לראש ולצוואר לא נצפו אנמיה, דימום וכשלים של המערכת החיסונית.

עששת
אצל מטופלים שלא הייתה להם עששת במשך שנים רבות עלול להיווצר ריקבון בשיניים בדרגות שונות והתפוררות של השיניים בעקבות ההקרנות. תופעה זו נגרמת על ידי המחסור ברוק והשינויים בהרכב הכימי שלו.
כדי למנוע את העששת כתוצאה מההקרנות או לפחות כדי למזער אותה, יש לשמור על היגיינה מרבית של הפה כולל טיפול אינטנסיבי בבית וביקורים תכופים אצל רופא השיניים לבדיקות ולטיפולי מניעה. שטיפת הפה היא הכרחית. שטיפות פה אנטיספטיות אם המטופל מסוגל לשאת אותן יכולות למנוע התרבות של חיידקים. יש לנסות להגדיל את זרם הרוק באמצעים מקומיים או סיסטמיים. יש להימנע ממשקאות ומזון שמכילים סוקרוז. אם נוצרת עששת, יש לטפל בכך מיד ולעשות שיקום במקרה הצורך.

זיהומים בחלל הפה שנגרמים על ידי פטריה
זיהומים בפה שנגרמים על ידי פטרייה, במקרה זה Candida Albicans, הם תופעה שכיחה אצל מטופלים שקיבלו הקרנות והם קשורים לשינויים שחלים בהרכב הרוק. מבחינה קלינית נוטים לבלבל את הסימנים עם הסימנים של דלקת רירית הפה שנגרמת על ידי ההקרנות או עם מקורות אחרים של זיהום. הזיהום הזה גורם לכאבים חזקים. הטיפול בו בעיקר על ידי תרופות נגד הפטרייה. כגון Fluconazole או. Ketoconazole משך הטיפול תלוי בסימנים ובחזרה של המחלה כי השמדה טוטאלית של הפטרייה מחלל הפה היא בלתי אפשרית. ניתן להשתמש בתרחיץ של Nystatin או Clotrimazole שנמסות בפה. בגלל היובש בפה או הכאבים הנובעים מדלקת הרירית, למטופלים עלולים להיות קשיים בהמסת הטבליות בפה. אפשרות אחרת היא שימוש בתרחיף, אך זה פחות יעיל כי יש מגע מוגבל בין התרופה והפטרייה. יש אפשרות להשתמש במי פה אנטיספטיים לשטיפה כמו במקרה של עששת. בנוסף, ייתכן שיהיה צורך במשככי כאבים כמו Viscous Xylocaine למריחה, או משכך כאבים לבליעה. חיוני ביותר לשמור על הרטיבות בפה. קיימת תמיד אפשרות להתפתחות של התנגדות פטרייתית או צורך במינונים גבוהים יותר כאשר משתמשים בתכשירים אלה לאורך זמן.

נמק בעצמות כתוצאה מההקרנות
נמק בעצם כתוצאה מההקרנות - Osteoradionecrosis הוא סיבוך חמור יותר כתוצאה מהקרנות לראש ולצוואר במחלת הסרטן. עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לתאי העצם ולכלי הדם. למרבה המזל, במקרים רבים פיסות של עצם יתאחו והעצם תחלים. אולם כאשר מתרחש נמק בעצם כתוצאה מההקרנות, קורה שיש כאבים בלתי נסבלים או שברים שיחייבו טיפול ניתוחי.
הסיכון שנמק כזה יתרחש בצורה ספונטנית אינו ניתן לצפייה מראש, הוא קשור למינון של ההקרנות וגודל העצם. הלסת התחתונה היא ברמת סיכון גדולה יותר מהלסת העליונה. חולים ללא שיניים תותבות או שעוברם טיפול שיניים (עקירה) לאחר הטיפול הקרינתי - בסיכון גבוה יותר לפתח נמק.
גם אם אין פגיעה בעצם - עדיין מתבצעות בדיקות תקופתיות לביקורת. אם החולה חש לעתים מזומנות, נפיחות, מוגלה או כאב, מטפלים על ידי אנטיביוטיקה. אם התופעות או הכאב מתרחשים לעיתים קרובות יש לשקול ניתוח. טיפול בתא לחץ יחד עם ניתוח ואנטיביוטיקה יכולים להועיל לתהליך הריפוי על ידי כך שהם מאפשרים את היצירה מחדש של כלי הדם.

נמק ברקמות רכות
תופעה זו מתבטאת בכיב ברירית ברקמה שהוקרנה ושאין בה עקבות של סרטן. התופעה של נמק ברקמות רכות קשורה למינון, לזמן ולנפח של ההקרנות.
נמק של רקמות רכות גורם לכאבים רבים. יש להקפיד על היגיינה מרבית ושימוש במשככי כאבים. בדרך כלל, אנטיביוטיקה אינה עוזרת להקלה בכאבים או בזירוז ההחלמה. היות והכיבים מופיעים במקום של הגידול הראשוני, חשוב לבצע בדיקות תקופתיות כדי לבדוק אם הגידול לא חזר עד שהכיב מתרפא.
תכנון הטיפול בשיניים
לאור הסיכון הכרוך בהקרנות במינון גבוה, רצוי להתמקד ולתכנן את טיפולי השיניים. הגורמים החשובים שיש לקחת בחשבון:
1. מינון ההקרנה הצפוי לעצם 2. טיפול מוקדם במצב של השיניים, 3. טכניקות להוצאת שיניים, 4. מתן זמן להחלמה של מקום הוצאת השן לפני ההקרנות, 5. המוטיבציה של המטופל ויכולתו להסכים לאמצעי המניעה.
היות והרבה זיהומים מתרחשים חודשים ואף שנים לאחר הטיפולים, נראה שהשינוי ברקמות כתוצאה מההקרנות נמשך לתקופה ארוכה וייתכן שיהיה בלתי הפיך. על כן, יש להעריך בזהירות יתרה את המצב של השיניים ולשמור על ההיגיינה של השיניים בגלל הפוטנציאל הנמוך להחלמה כתוצאה מההקרנות, חומרים כימיים וחיידקים. ומתן תשומת הלב לשמירה על ההיגיינה של השיניים היא חיונית בגלל שהנמק בעצם כתוצאה מהקרנות מתפתח במהירות, והוא כולל קטעים גדולים של העצם. הוא יכול להוות בעיה טיפולית ממעלה ראשונה וייתכן שיהיה כרוך בטיפול ניתוחי.
אין אפשרות לקבוע נוסחאות מדויקות כיצד לתכנן את הטיפול בשיניים לפני ההקרנות ולאחריהן. עקירת שיניים מיועדת לשיניים במצב לא טוב בשל מחלות שונות או עששת במצב מתקדם ונגעים אחרים. שיקולים אחרים שיש לקחת בחשבון, הם גירוי של הרקמות הרכות (טראומה), מידת שיתוף הפעולה של המטופל והסכמתו לטיפול ביתי מונע וביקורים אצל רופא השיניים. ההחלטה משתנה בהתאם לכל מטופל על בסיס הפרוגנוזה של המחלה, הגיל, הרצונות של המטופל, היבטים כלכליים וההקרנות עצמן.
המחקרים והניסיון שהצטברו בתחום אינם תומכים בעקירת כל השיניים לפני ההקרנות כאמצעי מניעה. כאשר עוקרים שיניים לפני ההקרנות או אחריהן (יש לשייף ולהחליק את עצם המכתש כדי שתהיה סגירה ראשונית של הרקמות. זה הכרחי כי עיכוב ההתחדשות של תאי העצם מקטין את סיכויי השיקום, ואם למכתש תהיה צורה לא חלקה, זה יגביר את מידת החשיפה של העצם ואת אי הנוחות). זה גם עלול להפריע למטופל בשימוש בשיניים התותבות. יש להמתין לפחות שבוע עד עשרה ימים עד להחלמה הראשונית לפני שמתחילים בהקרנות. אולם במידת האפשר עדיף להמתין עד ארבעה עשר או אפילו עשרים ואחד ימים. ברור שהשיניים שנמצאות מחוץ לאזור הטיפול לא נפגעות באותה המידה.
חשוב לקחת אנטיביוטיקה במשך תהליך ההחלמה כדי למזער את הסיכוי לזיהום. בכל מקום שניתן הדבר שומרים על השיניים כדי לתמוך בגשרים עתידיים בזמן השיקום של הפה.
שומרים על מצב השן על ידי טיפולים שגרתיים ותקופתיים. כאשר מטפלים באזורים שנחשפים להקרנות, יש לנקוט באמצעי זהירות מרביים ובמקרים מיוחדים לקחת אנטיביוטיקה. תוספת של פלואוריד בצורה של ג'ל או שטיפות עוזרת בהקטנת העששת ואיבוד הסידן. בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא השיניים!
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא השיניים!
הקרנות לחזה ולוושט
כאשר מטפלים בסרטן ריאות, סרטן הושט ולימפומה, מבצעים הקרנות לחזה ולושט. מינון של cGy 3,000, לאחר שלושה שבועות, עלול לגרום לדלקת הושט ולכאבים בבליעה. הקטנת הכמות היומית או הפסקה קצרה בטיפולים תוביל להחלמה מהירה.
הקרנות לבטן ולאגן
הקרנות לבטן העליונה ולאגן עלולות לגרום לדלקת המעי. אולם, רק אחוז קטן של מטופלים יפתחו בעיות כרוניות. מידת החומרה של הסימנים תלויה באזור ההקרנות, המינון היומי, המינון הכולל הדרוש והאם יש צורך במקביל גם הכימותרפיה. בנוסף, למטופלים שיש להם היסטוריה של ניתוחים בבטן, דלקות בבטן, דלקת הדופן הפנימית של כלי הדם, סוכרת או לחץ דם גבוה יש סיכוי גבוה להרגיש בחילות ולהקיא בעקבות ההקרנות.
הסיכוי להקאות ולבחילות גבוה יותר בטיפולים בבטן העליונה, ואילו ההקרנות לאגן עלולות לגרום לגירוי בפי הטבעת או לפעילות מעיים מוגברת (שלשולים) ועלולות לגרום לכשל בספיגת השומנים, מיצי המרה וויטמין B.
הרופא שלכם יבדוק את הדלקת במעי לפי תכיפות השלשולים, מרקם הצואה, דם בפי הטבעת והתייבשות או חוסר איזון באלקטרוליטים כתוצאה משלשולים או כשל בספיגה.
מה אתם יכולים לעשות
הטיפול בדלקות כתוצאה מההקרנות כולל שינוי הדיאטה, התרופות ובמקרים חמורים הפסקת ההקרנות. למטופלים שמקבלים הקרנות לבטן ולאגן כדאי להתייעץ עם דיאטן בזמן קבלת הטיפול הקרינתי על מנת להתאים תזונה מתאימה לזמן הטיפולים.המלצות נוספות לתזונה:
• להימנע ממזון שמן או מטוגן כי הוא קשה לעיכול.
• לבשל את הירקות.
• יש להימנע מאכילת מוצרים עם תכולת סיבים גבוהה וחיטה מלאה כמו לחם מקמח מלא, אורז חום, אגוזים, פופקורן, ושעועית, ויש להחליפם בלחם לבן, תפוחי אדמה ואורז לבן.
• ניתן לשתות מיצי פירות מלבד מיץ שזיפים, אבל כדאי להימנע מאכילת פירות טריים, כי הם עלולים לגרות את דרכי העיכול.
• חלק מהירקות והפירות מכילים פקטין שיכול לעזור במקרה של שלשולים, בייחוד בננות, מיץ תפוחים, גזר, תפוחי אדמה, אגוז חמאה ובלוטים.
• זיכרו את הדיאטה של בננות, אורז, מיץ תפוחי עץ, רסק תפוחי עץ וטוסט או תה חלש בתוספת לקבוצות מזון אחרות.
תרופות
כאשר הדיאטה לא עוזרת ודלקת המעיים נמשכת, יש להשתמש בתרופות. פתילה (נר) של 5-ASA במינון של 250 מ"ג בכל לילה יכול לעזור במשך ההקרנות ואחרי הטיפולים. לדלקת במעי הדק - אפשר לקחת את אותה התרופה דרך הפה.
אפשר להרגיע את כאבי הבטן על ידי תרופות נרקוטיות. אם קיימת דלקת בפי הטבעת, אפשר למרוח בג'ל סטרואידי כדי להקל על הגירוי. כדאי להיוועץ ברופא המטפל לפני התחלת כל טיפול תרופתי.
כימותרפיה
לא תמיד ניתן למצוא הנחיות מפורטות על התזונה בזמן הכימותרפיה. ההמלצות על מזונות בספר זה מראות שתופעות לוואי של תרופות ניתנות לשליטה. רצוי שבצוות הטיפולי שלכם תהיה דיאטנית שתעבוד יחד עם האונקולוג ואיתכם.
אובדן תיאבון (אנורקסיה)
הטפולים נגד הסרטן עלולים לגרום לשינויים בגוף שהתוצאה שלהם יכולה להיות אובדן התיאבון, כאבים, בחילות, הקאות, שלשולים או יובש בפה וכיבים בפה המקשים על האכילה וגורמים למטופל לאבד את העניין באוכל. זה די שכיח שמטופלים מאבדים את תיאבונם בשל החרדות שלהם והדיכאון בו הם שרויים. לעיתים קרובות מטופלים יורדים כחמישה עד עשרה ק"ג כאשר הם ממתינים לתוצאות הבדיקות מיד לאחר שהם מקבלים את האבחנה שיכול להיות שהם חולים בסרטן.
המוח מייצר כימיקלים (ציטוקינים וסרוטונין) שיכולים לגרום לאובדן התיאבון. הירידה בכמות הקלוריות גורמת לאובדן רקמת השריר ולירידה בכוח שעלולים לגרום ל:
1. הפסקה בטיפולים הרפואיים וכך מעכבים את הטיפול האפקטיבי בסרטן.
2. יכולת התאוששות נמוכה לאחר ניתוח.
3. ירידה באיכות החיים.
4. ירידה ביכולת החיסונית.
כאשר אין תיאבון, נדרשת גישה שונה לגמרי לאכילה. תצטרכו ללמוד לאכול גם כאשר אינכם רעבים ולהתייחס לאכילה כחלק חשוב בטיפול שלכם. דברו עם הדיאטנית, האחות או הרופא על דרכים שבהן תוכלו לשפר את התיאבון. אכילה של מזונות מזינים ושמירה על המשקל חשובים הן להרגשה הכללית הטובה שלכם והן ליכולת שלכם להילחם במחלה.
היות וחוסר תיאבון גורם לכלכלה ירודה, תזדקקו לתוכנית. אתם יכולים להגביר את התיאבון על ידי כך שתעשו ניסויים בהכנת המזון ובהגשתו. בחרו מזונות עתירי קלוריות וחלבונים כדי שתוכלו לקבל את מירב האנרגיה ולא תרדו במשקל כי זה עלול להחליש אתכם. אם אינכם מתקדמים בקשו מהרופא שירשום לכם תרופות להגברת התיאבון כגון, Megace.
בפרק 23, "תזונה", תמצאו עצות נוספות להתמודדות עם אובדן התיאבון. כמו כן, אתם יכולים לעיין ברעיונות לחטיפים עתירי קלוריות וחלבונים בפרק זה.
שינויים בחוש הטעם והריח
שינויים בחוש הטעם והריח הם שכיחים בקרב מטופלים שמקבלים הקרנות לאזור הצוואר והפה. "עיוורון בטעם" או שינויים בטעם ובריח הם מצבים זמניים שקורים כאשר רירית הלשון ובלוטות הטעם משתנות על ידי ניתוח, הקרנות, (ביחוד לראש ולצוואר), כימותרפיה או בגלל המחלה עצמה. התלונות השכיחות ביותר הן שטעמו של האוכל מתוק מדי או מר מדי או שיש לו טעם מתכתי.
אובדן חוש הטעם מקשה עוד יותר על האכילה וגורם לירידה במשקל. אובדן חוש הטעם ילך ויגדל ביחס ישר לאגרסיביות של ההקרנות. במשך הזמן ועם ההחלמה, חוש הטעם חוזר. לעיתים קרובות נשארת דחייה ממאכלים או טעמים מסוימים.
מה ניתן לעשות אם טעמו של האוכל הוא מר מדי?
1. הוסיפו פירות מתוקים לארוחה.
2. הוסיפו דבש או ממתיק למאכלים ולמשקאות.
3. במקום בשר, אכלו עוף ודגים בטעם נייטרלי, גבינות לא חריפות, ביצים, מוצרי חלב או טופו. טעמם של כל המאכלים הללו ישתפר, אם תבשלו אותם בסיר או בצורת צלי.
4. טיבלו את הבשר והדגים במיץ של אננס, יין, רוטב איטלקי, מיץ לימון, רוטב סויה או רוטב חמוץ- מתוק.
5. שמירה על ההיגיינה של הפה עשויה לעזור. צחצחו את השיניים מספר פעמים ביום, השתמשו במי פה לשטיפה (מים מהולים במלח, מי חמצן או סודה לשתיה או תכשירים מוכנים מדוללים).
מה ניתן לעשות אם טעמו של האוכל מתוק מדי?
1. תה צמחי שטועמי יין משתמשים בו (Gymnema Sylvestra) יקהה את בלוטות הטעם לטעמים מתוקים למשך עשרים דקות אם מחזיקים אותו בפה למשך חמש דקות לפני האוכל.
2. דללו את מיצי הפירות או משקאות מתוקים אחרים עם חצי כמות של מים או קרח.
3. הימנעו מאכילה של פירות מתוקים, איכלו ירקות במקום זה.
מה ניתן לעשות אם לאוכל "יש טעם לא טוב"?
1. שתו מים, תה, ג'ינג'ר אייל או מיצי פירות מעורבים במי סודה כדי להרחיק חלק מהטעם הלא טוב שבפיכם.
2. השתמשו במסטיק ללא סוכר או סוכריות קשות כדי להתגבר על טעם הלוואי.
3. הוסיפו יין, בירה, מיונז, שמנת חמוצה, או יוגורט למרקים ורטבים כדי להסוות את הטעם ה"לא טוב" של האוכל.
4. איכלו מזון עמילני כגון לחם, תפוחי אדמה, אורז ופסטה רגילה. אל תוסיפו חמאה, מרגרינה או חומרים שמנים למאכלים אלה.
5. צמצמו בתבלינים. הטעם של ביצים, גבינות, (כולל גבינת
קוטג'), דייסות חמות, טפיוקה, מרקים עם שמנת, טוסט, תפוחי אדמה, אורז וחמאת בוטנים יהיה פחות מוזר ממאכלים שיש להם טעם מיוחד.
6. זיכרו מה ש"אין לו טעם" היום יוכל להיות טעים בשבוע הבא.
מה ניתן לעשות באופן כללי
1. אכילה בסביבה נעימה ורגועה יכולה להפחית מהבעיות של חוש הטעם/ צורת הגשת האוכל - מסודר בצלחת מעורר תיאבון בהגשה.
2. ייתכן ותתאוו לאכול אוכל מתובל ומלוח. מאכלים מתובלים מדי יכולים לגרום לגירויים. אולם אם הרופא אינו מתנגד ואין לכם בעיה עם זה, איכלו כאוות נפשכם.
3. לעיתים קרובות הוספת טעמים על ידי תבלינים או אמצעים אחרים יכולה לגרום לכך שהאוכל יהיה טעים לכם יותר. מזונות חומציים כגון אשכולית יכולים לגרות את בלוטות הטעם, אבל הימנעו מאכילתם אם הם מגרים את רירית הפה.
4. עשו ניסיונות עם מרקמים שונים של המזון כגון מזון בצורה של מחית, פריך וכד'.
5. מזונות עתירי חלבון ותוספי מזון חשובים במיוחד כאשר אובדן חוש הטעם מונע מכם לאכול בצורה סדירה.

בחילות והקאות
בחילות והקאות הן תופעות לוואי שכיחות של טיפולי הסרטן. אך הן עלולות להיגרם גם על ידי חסימת מעיים, גירוי של דרכי העיכול או עלייה בלחץ התוך גולגולתי.
הקאות מתמשכות אינן מאפשרות הנאה מהאכילה על כן יש לעשות הכל כדי למנוע את הבחילות לפני שההקאות מתחילות. מתן תשומת לב לגורמים פסיכולוגיים ושימוש בתרופות נגד בחילות ותרופות הרגעה שונות יכול לעזור.
הבחילות וההקאות עלולות להתחיל שלוש שעות לאחר הטיפול או אפילו יומיים עד ארבעה ימים מאוחר יותר. ישנם מטופלים שמתחילים להקיא גם לפני התחלת הטיפול הכימותרפי - רק מהמחשבה על הטיפול. הבחילות וההקאות מקשות על השליטה בכאבים ופוגמות באיכות החיים של המטופל. יש מגוון של תרופות נגד בחילות בשוק כדי למזער את הבעיה או למנוע אותה לחלוטין.
תרופות נגד בחילות והקאות
בשוק קיימות תרופות נגד בחילות והקאות. תרופות אלה כוללות Zofran, Pramin, Kitryl.
הרופא המטפל ימליץ על טיפול תרופתי נגד בחילות לפני התחלת הכימותרפיה.
תרופות
באופן כללי את התרופות נגד ההקאות יש לקחת שלושים דקות לפני הכימותרפיה כך שתהיה להן שהות להשפיע. אם כבר התחילה ההקאה, ואינכם מסוגלים להחזיק את התרופה, אפשר להשתמש בפתילות נגד הקאות כגון Pramin.
לוריבן והלידול, שניהם תרופות הרגעה, יכולות לשתק את מרכז ההקאות במוח. זה גם שילוב חזק כדי להקל את הבחילות וההקאות המצופות. במשך התקף בחילות קשה, אפשר לשים לוריבן מתחת ללשון כדי לקבל ספיגה מהירה. קסנקס, תרופת הרגעה נוספת, או תרופות נגד דיכאון, נגד חרדות וסמי שינה שונים יכולים לגרום לכך שהמטופל לא יזכור את ההקאות לאחר שהן מסתיימות.
צורות מסוימות של מריחואנה - טטרהידרוקנבינול (THC) בצורתו הטבעית והמרינול הסינטטי - עשויים להשתלט על הבחילות וההקאות. אולם, הם עלולים לגרום לישנוניות, יובש בפה, סחרחורת, קצב לב מהיר והזעה. בכמה מדינות הותר השימוש במריחואנה כדי להקל על תופעות הלוואי הנגרמות על ידי הטיפולים נגד הסרטן.
גרניסטרון (Kitril), אודיסטרון (Zofran), הן התרופות החדשות החשובות ביותר לשימוש נגד בחילות והקאות שנגרמות על ידי כימותרפיה והקרנות. ייתכן שתזדקקו להן כאשר החומרים האחרים נגד הבחילות אינם עוזרים. לעיתים קרובות תרופות אלה ניתנות באמצעות עירוי. הן מתגברות על ההקאות בקרב 60–80 אחוזים מהמטופלים והן יותר יעילות בשילוב עם תרופות אחרות נגד בחילות. ההשפעה של קיטריל ארוכה יותר אפילו ביום אחד.
בחילות והקאות מאוחרות יכולות להתרחש אחרי כימותרפיה שבה ניתנות התרופות: קרבופלטין וציקלופוספמיד. הטיפול היעיל ביותר לבחילות והקאות מאוחרות הוא Pramin ודקסמתזון. אולם, לתרופות אלה יש יותר תופעות לוואי מאשר ל"סטרונים". יש לקחת סטרון אחרי ה-Pramin והדקסמתזון. אם זה עוזר, יש להשתמש בסטרון כטיפול מונע במהלך המחזור הבא של הכימותרפיה.

בחילות והקאות מצופות
יש הערכה לפיה למחצית מהאנשים שמקבלים טיפול כימותרפי יש בחילות או שהם סובלים מהקאות לפני, ולא אחרי, שהם מקבלים את התרופה הכימותרפית. לתופעה זו קוראים בחילות והקאות מצופות, והיא גורמת לכך שהבחילות וההקאות יותר חמורות בעת מתן הכימותרפיה. מצב זה יכול להפוך לדפוס קבוע וזה מקשה מאוד לשלוט בבחילות ובהקאות לפני ואחרי הטיפול הכימותרפי. תופעה זו תוארה לפני זמן רב על ידי פסיכולוג רוסי בשם פבלוב והיא ידועה כיום כתסמונת פבלוב.
המטרה של הכימותרפיה היא לתת מינון טיפולי של התרופה עם מינימום של תופעות לוואי. אבל כל תרופה כימותרפית יכולה לגרום לבחילות ולהקאות. קבלת שלוש או ארבע תרופות בעת ובעונה אחת, וזה קורה, יכולה להחמיר את התגובה. המינון ומספר מחזורי הטיפול גם תורמים לתגובה.
אתם, בני המשפחה שלכם ואפילו החברים שלכם צריכים לדבר עם הרופא על סוג הכימותרפיה שאתם אמורים לקבל. לכן, תרופה או שילוב של תרופות צריך להיות חלק מתוכנית שתאפשר לכם שליטה כלשהי במצב. היות ולגורמים פסיכולוגיים יש תפקיד נכבד בתהליך, חשוב שיהיה לכם חלק במניעת הבחילות וההקאות.
רמת החרדה שלכם, התחושות שלכם לגבי עצמכם ולגבי הסרטן וכיצד אתם מגיבים למחלה הם גורמים חשובים בקביעת הדפוסים הפסיכולוגים הללו. וברגע שהדפוסים נקבעו, גירויים שונים יכולים לגרום לתחושה של בחילה: הצבעים או הריחות בחדר בו מתבצעת הכימותרפיה, הריח של האלכוהול בו משפשפים את המקום שבו תוחדר מחט העירוי, המראה של האחות שנכנסת לחדר או אפילו מראה בית החולים.
מה אתם יכולים לעשות
כדי להתמודד עם בחילות והקאות מצופות או עם סתם בחילות והקאות, עליכם לנקוט בעשרה צעדים על מנת להירגע לפני הכימותרפיה ולנסות לא להיכנס למצבים שיכולים לגרום לבחילה. יש מטופלים שנעזרים במדיטציה, היפנוזה עצמית, תמיכה פסיכולוגית ותרגול בעזרת קלטות שעוזר להתגבר על הפחד מפני בחילות. המטופלים שלנו נעזרו בהצעות הבאות:
• נסו להירגע בחדר שקט וחשוך לפני סדרות הטיפולים שלכם.
• כדי להירגע ולשלוט באמצעים שיכולים לגרום לגירוי, היעזרו בטכניקות התנהגותיות כמו היפנוזה, תרפית הרגעה, חיזוי או האזנה למוסיקה אהובה עליכם.
• נסו אקופונקטורה או אקופונקטורת לחץ שהוכיחו עצמן כיעילים במקרים של בחילות והקאות.
• המועד במהלך היום בו עליכם לקבל את הטיפול יכול להשפיע. אם אתם בדרך כלל מקבלים בחילות בבוקר או אחרי הצהרים, נסו לשנות את לוח הזמנים של הטיפול.
• הימנעו מאכילה של מזון מתובל אם זה גורם לכם כאבי בטן.
• מלאו את המיכסה של השתיה ושל האלקטרוליטים. שתו הרבה נוזלים לפני הטיפול הכימותרפי כדי לעזור לגוף להיפטר ממוצרי הלוואי של הכימותרפיה.
• הימנעו מאכילה שעתיים לפני הטיפול. איכלו מאכלים קלים לעיכול (מזונות עתירי פחמימות ודלי שומן). קחו עמכם חטיף לטיפול. אם יש לכם התקף של "הקאות יבשות" תוכלו להירגע על ידי אכילה של משהו קל, כגון קרקרים, או טוסט יבש לפני הכימותרפיה. גם תוכניות למניעת בחילות לנשים הרות יכולות לעזור.
• שתו ואיכלו באיטיות. אל תנסו להכניס את האוכל מעבר לנקודה שבה אתם יכולים לשאת זאת. איכלו ארוחות קטנות לעתים קרובות. איכלו קודם מאכלים קרים ומשקאות קרים בייחוד מיצי תפוחים או חמוציות, מיצי פירות, ג'ינג'ר אייל, Up 7 ותה או תה קר. נסו לשתות תה מנטה או עשוי מג'ינג'ר. נסו לאכול חצי כוס עד כוס שלמה של אורז מבושל עם גריסי פנינה.
• מטופלים מסוגלים לאכול קרטיבים, אוכל מלוח, קרקרים וטוסטים. הימנעו מאכילה של מאכלים מתוקים מדי, שמנוניים, חריפים או מתובלים ומאכלים שיש להם ריח חזק אם הם גורמים לכם לבחילות. מוטב להגיש את האוכל כשהוא מקורר או בטמפרטורה של החדר.
• השתדלו שלא יהיו ריחות של בישול. תוכלו לבקש מבני משפחה וחברים להכין לכם את הארוחות בבית שלהם, ולהביא אותם או הזמינו מהמסעדה. כדי להקטין את הריח שעולה מהמשקאות נסו לשתות עם קש.
טיפ: כדאי לא לאכול את המאכל האהוב עליכם בזמן הכימותרפיה. אתם עלולים לקשר את המאכל הזה עם הקאות ובחילות ולפתח דחייה ממנו. אתם זקוקים למאכלים האהובים עליכם כדי שיפתו אתכם לאכול כאשר אינכם חשים רעב.

איך תדברו עם עצמכם על האוכל

כאבים ורגישות בפה ובגרון
כאבים וכיבים בפה ובגרון הם תופעות לוואי תדירות של הכימותרפיה וההקרנות. זה עובר תוך מספר ימים אלא אם כן תהליך הריפוי יואט כי אינכם אוכלים בצורה נכונה. אם הסימנים ממשיכים, יש להתייעץ עם הרופא. ייתכן ויש לכם זיהום ויראלי או פטרייה.
הפה ומערכת העיכול מורכבים מתאים שרגישים יותר לכימותרפיה. על כן, במהלך טיפולי הכימותרפיה וההקרנות המטופל עלול לפתח בעיות בפה מיובש ועד כיבים. תרופות כימותרפיות רבות עלולות לגרום לדלקת ברירית. למצב זה קוראים מוקוזיטיס.
שלושה עד עשרה ימים מתום הטיפול הכימותרפי מטופלים עלולים להרגיש תחושה של שריפה, ואחריה כיבים. כאשר הכיבים מופיעים הטיפול הוא בעיקר טיפול תומך עד אשר התאים מחדשים את עצמם וזה לוקח בין שבעה לארבעה עשר ימים. זה יכול להשפיע על התזונה אבל טיפול מתאים יכול למזער את ההשפעה הזאת.

היגיינת הפה
היגיינה בסיסית של הפה חשובה ביותר ויש להתחיל בה לפני שמתחילים בטיפולים הכימותרפיים. כאשר משתמשים בתרופות ציטוטוקסיות חשוב ביותר לשמור על הפה מזיהומים כדי למזער את הדלקת המקומית ואת כמות החיידקים. חשוב שהמטופל ישמור על דיאטה מאוזנת. החומרים בהם משתמשים בטיפולי הכימותרפיה שמשמידים את תאי הגידול הסרטני פוגעים גם בתאים בריאים, בייחוד באלה שיש להם שיעור תחלופה גבוה כגון רקמת האפיטל בחלל הפה. ההשפעה המדכאת את התחלקות התאים אליהם מופנית הכימותרפיה משפיעה בצורה דומה על ההתחלקות של תאי האפיטל, גורמת לכיבים ברקמה, הופכת אותה לדקה יותר וגורמת לבעיות בתפקוד של בלוטות הרוק והטעם. הכיבים בפה נוצרים כנראה מהשפעה ישירה של החומרים הכימותרפיים וכן בגלל הניטרופניה (ספירה נמוכה של לויקוציטים), טראומה או שילוב של הגורמים הללו. תוכנית היגיינה טובה כוללת, ניקוי השיניים, צחצוח יומיומי ושימוש יומיומי בחוט דנטלי כדי להפחית מההצטברות של הפלאק. יש להבטיח שהפה יהיה תמיד נקי ולח, לאכול נכון ולקבל את התרופות המתאימות לכל זיהום מתפתח בפה.
כל ניקוי שיניים, עקירת שיניים או תיקון של סתימות צריך להתבצע לפני שהטיפולים מתחילים. יש לסיים את עקירות השיניים לפחות שבועיים לפני תחילת הטיפולים כדי לתת לפה מספיק זמן להחלמה. יש לדאוג לכך שהשיניים התותבות יתאימו היטב ואם לא יש לתקנן או להחליפן. כל טיפול תקופתי בשיניים צריך להיות מתואם עם האונקולוג.
לפני התחלת הטיפול בשיניים יש לעשות בדיקת דם על מנת לוודא שספירת הדם מספיקה כדי להתמודד עם זיהום או דימום. (ספירה נמוכה של כדוריות דם לבנות יכולה לגרום לזיהום, וספירה נמוכה של טסיות יכולה לגרום לדימום). אם יש פציעה בפה בעקבות הטיפול בשיניים יש לקחת אנטיביוטיקה אם ספירת תאי הדם הלבנים נמוכה או אם יש זיהום. אלא אם כן מדובר במקרה חירום, יש לדחות את טיפולי השיניים עד אשר ספירת הדם חוזרת לערכים רגילים.
מטופלים צריכים לצחצח שיניים שלוש עד ארבע פעמים ביום במברשת רכה או ספוג ולהשתמש בחוט דנטלי. מטופלים בסיכון גבוה, כאלה שמקבלים 5-FU או מתותרקסט (Methotrexate), צריכים לשטוף את הפה לעתים קרובות במי מלח, סודה לשתיה או פרידקס לאחר הכימותרפיה. יש להימנע מהשימוש בחוט הדנטלי, מברשת שיניים חשמלית מסוג ווטרפיק אם החניכיים נפוחות, פצועות או מדממות.
קסילוקיין הוא חומר הרדמה מקומית שניתן לרכוש אותו בצורה של ג'ל או תרסיס ומשתמשים בו כדי להקטין את עוצמת הכאב. אין להשתמש בו לפני הארוחה כי הוא יכול לגרום לחנק. יש חומרים שמגנים על הכיבים ומקטינים את הגירוי שלהם. יש להתרחק מחומרים שגורמים לגירוי כגון מי חמצן, כי הם עלולים להחמיר את הכיבים. יש להיזהר בשימוש בסטרואידיים בצורת משחה או ג'ל למריחה על הכיבים כי הם עלולים לגרום לזיהום. בנוסף, יש להימנע מאכילה של מזון מתובל, חריף, חומצי או גס. מוטב לאכול מזון רך ולח.
הצעדים הבאים יעזרו לכם לשמור על המצב בפה:
• השתמשו במברשת שיניים בעלת זיפים רכים ורככו אותה על ידי טבילת במים חמים.
• צחצחו שיניים עם משחת ביוטן או משחה שעשויה מסודה שתיה ומים. זה פחות מגרה ממשחות שיניים תעשייתיות.
• אם צחצוח השיניים גורם לכאבים, השתמשו בצמר גפן או מקלונים עם ספוג שנטבלו בחומר לניקוי שיניים.
• הימנעו משימוש במי פה תעשייתיים - בכמה מהם יש מרכיבים, בייחוד אלכוהול, היכולים לגרום לגירוי.
• הימנעו משימוש מספוגיות של לימון וגליצרין כי לגליצרין יש
תכונה מייבשת והוא יכול לייבש את חלל הפה.
• רצוי להשתמש בווטר-פיק כדי לשטוף את חלל הפה.
• מי שטיפה כגון פרידקס יכולים להרגיע דלקת בחניכיים
ולמנוע דימום, אבל הם מכילים אלכוהול שעלול לצרוב.

תרופות נגד בחילות

אם אתם סובלים ממוקוזיטיס (דלקת רירית הפה)
המוקוזיטיס היא תופעה שנגרמת על ידי הכימותרפיה בגלל ספירה נמוכה של כדוריות דם לבנות. בהקרנות לראש ולצוואר - היא נגרמת עקב ההשפעה של האנרגיה של ההקרנות שגורמת לדלקת ולנמק ברירית הפה.
אם הפצעים והכיבים בפה חמורים, ניתן להשתמש בשורה של חומרים מרדימים לטווח קצר. אם הסימנים אינם חולפים, יש צורך בהערכה כללית של מצב השינים והפה. הסיכוי לקבל מוקוזיטיס גדול יותר במקרה של שיניים תותבות או גשרים, או במקרה של נטייה לפצעים ונגעים בפה וכאשר מעשנים.
הטיפולים הבאים יכולים לעזור:
• נוזל בנדריל או סוכריות למציצה שיכולים להפחית מעוצמת הכאב.
• לגרגר ולבלוע ג'ל מרדים כגון, קסילוקיין או בנזוקיין.
• תרסיס ספקל או בצורה של סוכריות למציצה.
• לגרגר 1 כפית תה או סודה לשתיה ומלח עם מים (זה פחות חזק ממי פה תעשייתיים).
דלקות
דלקות בפה יכולות להיות מסוכנות. בידקו את הפה כל יום כדי למנוע פטריות (כל כתם בפה שאינו יורד במים) ודלקות. בדקו מתחת ללשון ובצידי חלל הפה ודווחו לרופא על כל שינוי. אם יש לכם דלקת יש לטפל בה מיד.
אם יש לכם הרפס הרופא ירשום לכם תרופה בצורת טבליות או משחה. אם יש לכם פטרייה בשם מוניליה, זה דורש טיפול בחומרים אנטי פטרייתים.
כאשר נגרם נזק לרירית, קל יותר לקבל זיהום כגון קנדידה או הרפס סימפלקס. יש להתחיל בטיפול מתאים מיד. יש משחות בהן מטפלים בפטרייה מוניליה.

טיפולים ותרופות במקרה של מוקוזיטיס

תרופות נגד פטריות בחלל הפה

תזונה
תזונה עתירת קלוריות וחלבונים עם תוספים מתאימים תזרז את ההחלמה של הפה והלשון מהכיבים. גם שתייה של נוזלים רבים תעזור להחלמה ותקל על הכיבים.
כלכלה עתירת חלבונים וקלוריות כוללת חביתות, רפרפות, מילקשייק, ג'לי, דייסות חמות, מקרוני וגבינה, ומאכלים מרוסקים בבלנדר. תוספי מזון מסחריים כגון אנשור יכולים גם כן לעזור.
עד שהכיבים בפה נרפאים יש להימנע מ:
• מאכלים מאוד חמים או מאוד קרים.
• עגבניות ופרי הדר כגון: אשכוליות, לימון, ותפוזים כי הם יכולים לגרום לתחושה של צריבה.
• מאכלים מלוחים שיכולים לגרום לצריבה.
• מאכלים מתובלים, חריפים, או גסים כולל קרקרים יבשים, צ'יפס, בייגלה, אגוזים וכד'.
• משקאות אלכוהוליים וטבק שיכולים לגרות את הרירית בחלל הפה.
• כל תרופה שמכילה אלכוהול כגון מי פה או סירופ נגד שיעול.

פה יבש (Xerostomia)
לרוק יש הרבה תפקידים. הוא מתחיל את תהליך העיכול של העמילן. הוא יוצר מסה רכה מהמזון בפה כדי שנוכל לבלוע אותו. זה קו ההגנה הראשון של השיניים מפני חיידקים ופטריות. הקרנות לראש ולצוואר משפיעות על בלוטות הרוק. כמות הרוק יורדת והרוק נהיה סמיך יותר והתוצאה היא פה יבש. זה יכול להפריע ללעיסה, לבליעה של המזון, לדיבור ולהיגיינה. התחושה אינה נעימה. מצב זה יכול להיות זמני, אבל אם המינון של ההקרנות עולה על cGy 4,000, ייתכן שיובש מסוים יישאר תמיד.
מה ניתן לעשות אם יש פה יבש
אפשר לטפל בקלות על ידי שתייה של נוזלים, מציצה של קוביות קרח, אכילה של פירות טריים או לעיסת מסטיק. אין להשתמש במוצרים שמכילים אלכוהול וגליצרין כי הם גורמים לגירוי הרירית ומחמירים את היובש. יש אפשרות להשיג רוק מלאכותי וזה יכול לעזור למטופלים מסוימים. אין להתעלם מהיובש בפה כי זה יכול לגרום לכיבים או לזיהומים.
יש לבחור מאכלים עתירי נוזלים כגון רסק תפוחי עץ, רפרפת, פודינג, סוכריות קשות למציצה (בייחוד סוכריות לימון ללא סוכר), גלידה, סורבה, רוב הפירות, יוגורט וגבינת קוטג'.
עצות ללחלוח הפה
• הוסיפו רטבים, חמאה מומסת, ציר מרק או רוטב לסלט.
• טבלו את הלחם או דבר מאפה אחר במשקה.
• שתו כמויות גדולות של נוזלים מזינים עם הארוחות אבל שימו לב שלא תפחיתו מכמות המזון עקב כך. שתו יוגורט ומילקשייק.
• מצצו סוכריות ללא סוכר ולעסו מסטיק ללא סוכר. זה יכול לגרום לפעילות של בלוטות הרוק.
• יש להימנע מאכילה של מוצרים מתוקים כי השיניים שלכם איבדו את ההגנה הטבעית של הרוק. אפשר גם למצוץ קרטיבים ללא סוכר או קוביות קרח.

עצות נוספות
• אפשר להיעזר ברוק מלאכותי. שאלו את הרופא, רופא השיניים או את קלינאי התקשורת.
• nagalaS (Pilocarpine) בצורה של טבליה מגדילה את הפרשת הרוק.
• יש להשתמש במשחת שיניים שמיועדת לפה יבש כמו ביוטן.
• הכינו את מי הפה שלכם עם לידוקאין, סודה לשתיה או מלח שמומסים ב-1 ליטר מים או ערבבו ליטר מים עם 1 כפית (5 מ"ל) מלח, ו-1 כף (15 מ"ל) סודה לשתיה.
• השתמשו בקרם לשפתיים אם הן יבשות.

צרבת וקשיי עיכול
יותר ממיליון אנשים בארה"ב סובלים מצרבת (מעבר חומצות הקיבה אל הושט). התחושה של צרבת היא צריבה או לחץ על הבטן העליונה והושט. זה יכול לגרום לדלקת של הוושט.
קשיי עיכול מתבטאים בתחושה לא נוחה לאחר ארוחה, ונגרמים על ידי אכילת יתר או על ידי אכילה של מאכלים מתובלים או שמנים יתר על המידה. קלקול קיבה נגרם גם על ידי לחץ, עצירות, התנפחות כתוצאה מאגירה של נוזלים, או אכילה כאשר לא רעבים.

כיצד להימנע מצרבת
• להימנע מאכילה של מזון מתובל, חומצי או מבוסס על עגבניות או שמנוני, לדוגמה פרי הדר, מיצי פירות, בצל, שום ושוקולד.
• להגביל את שתיית התה, אלכוהול, קוקה קולה, קפה ושוקולד (כולל נטול קפאין). אפשר לשתות תה צמחים.
• להפסיק לעשן או להפחית את כמויות הסיגריות.
• לשמור על המשקל. עודף משקל מגדיל את הלחץ התוך בטני וזה גורם לצרבות.
• לאכול מנות קטנות לעיתים קרובות.
• לא לעסוק בפעילות גופנית מיד אחרי האוכל.
• לטייל אחרי האוכל ולא לשבת באפס מעשה ולא לשכב.
• לא לאכול חטיפים לפני השינה. לאכול שלוש או ארבע שעות
לפני שהולכים לשכב לנוח.
הרימו את ראש המיטה שינקז את הבטן והחומצות של מערכת העיכול. אפשר גם להשתמש בכריות כדי להרים את הראש בעת המנוחה או השינה.
הגדילו את מנות החלבון.
השתמשו בטכניקות להורדת הלחץ הנפשי.
תרופות נגד צרבת
לקיחה של סותר חומצה שעה או שעתיים לפני הארוחה ולפני השינה יכולה לעזור. אם הצרבת חוזרת או שהיא חזקה, יש להתייעץ עם הרופא בנוגע לתרופות חוסמות חומצה כגון טאגאמט, זנטאק וכד'.
ניתן לרכוש ללא מירשם רופא תרופות כגון מלוקס, טאמס ואחרים.
מה ניתן לעשות נגד קשיי עיכול
שוב, ההמלצה היא על ארוחות קטנות לעיתים קרובות וכלכלה בטעם ניטרלי. באופן כללי, יש להימנע מאכילה יתרה וממאכלים שבעבר גרמו לכם לקשיי עיכול.
תרופות נגד קשיי עיכול
נוגד חומצה שעה או שעתיים אחרי הארוחה יכול לעזור בהקלת תחושת האי נוחות. תרופות נגד התכווצויות כמו דונטל (Donnatal) יכולות לבלום את ייצור החומצה בקיבה.