|
חלק II תפקיד הנפש
שמיכת טלאים וסרטן שד
סינטיה ד. פרליס Cynthia D. Perlis B.A
ארנסט ה. רוזנבאום Ernest H. Rosenbaum M.D
איזדורה ר. רוזנבאום Isadora R. Rosenbaum M.A
בשנת 1966, בהשראת שמיכת הטלאים של מחלת האידס, הוצע לקרן סוזן.ג. קומן פרויקט שיבטא את קולן של נשים שחולות בסרטן שד. היות והמסורת של עשיית שמיכות מטלאים של בד מהווה עבודה יצירתית לנשים במהלך כל ההיסטוריה, והיות והניסיון של הכנת שמיכת הטלאים על ידי חולי אידס הייתה עבודה יצירתית גם כן, הוחלט שעבודה זו יכולה להביא את דבר המגפה של סרטן השד בקרב נשים למודעות הציבור בדרך יפה ונוגעת ללב. ד"ר רוזנבאום הציע שנשים שחולות בסרטן שד ייצרו שמיכת טלאים משלהן.
סינטיה פרליס, המנהלת של אמנות לשם החלמה, זכרה את הסיפורים הנוגעים ללב ואת הציורים שנשים שחלו בסרטן שד חלקו עמה. הגיע הזמן לתת לנשים אלה הזדמנות להשמיע את קולן בציבור, לתת להן לדבר דרך הרוח היצירתית שלהן ולשתף את הציבור בכאבן, בתקוות ובחלומות שלהן, יחד עם השאיפות והציפיות של בני משפחה וחברים. נשים שהחלימו מהסרטן, או מתמודדות עם המחלה יוכלו לבטא בצורה חזותית את הרגשות שלהן על המחלה. פרויקט שמיכת הטלאים של סרטן השד הפך להיות הפרויקט של אמנות לשם החלמה, דרך סדנאות לעבודת טלאים ומפגשים עם נשים ליד מיטת חולין.
הריבועים הללו החלו לייצג את כל ההיקף של המחלה הנוראה הזאת. בריבוע אחד היה כתוב, "הרווחתי בהגרלה שאיש לא רצה לקחת בה חלק". על פיסת בד אחרת נכתב הסיפור המלא של החוויות של אישה אחת בהתמודדות עם סרטן השד. אישה אחרת רקמה את המילים "מתנה יוצאת דופן" והקדישה את הריבוע לרופא שלה. הנשים שהכינו את הריבועים תפרו אותם ביחד לשמיכה אחת גדולה ויפה.
שנה לאחר מכן, היו כבר חמש שמיכות בגודל של שנים וחצי מטר על שנים וחצי וכל שמיכה הכילה תמונות של עשרים וחמש נשים שחולות בסרטן בשד או לזכר אישה כזאת. בשנת 2001, היו כבר שלושים ואחת שמיכות, והמספר גדל בחמש שמיכות לשנה. השמיכות נכללו בתערוכה נודדת ברחבי המדינה. אחת מהתוצאות החשובות של הפרויקט היא הסיפורים שנשים כתבו על הריבועים שלהן שמתארים מציאות כואבת של סרטן שד. לפניכם מספר דוגמאות:
רציתי ליצור את הריבוע כהבעת תודה לשלוש בנותיי שהיו כל כך אוהבות ותומכות בעשרת החודשים האחרונים. את הרעיון שאבתי מקישוט יפה לעץ האשוח שנתנה לי בתי השנייה. המתנה מאוד נגעה ללבי ומיד תליתי אותה על העץ שלנו. אני באמת לא מבינה מדוע הקישוט הזה כל כך השפיע עלי ואני לא בטוחה שאני יודעת מה התשובה. אני חושדת עם זאת, שאחת הסיבות לכך הייתה שמשהו כל כך יפה מייצג את התקופה הקשה והמאתגרת ביותר בחיי. זה גם שימש תזכורת יומיומית שעלי עמוד כל הזמן על המשמר ולעולם לא לשכוח. אני עונדת סרט ורוד יום יום כדי להמשיך ולהזכיר לעצמי, לבנותיי ולעולם שהאויב עדיין נמצא פה ומוכן לתקוף 180,000 נשים בשנה זו בלבד.
אליסה במבי שוורץ
קבצים מצורפים:
|
|
|
|
|
|
|
תגובות:
|
|
|