ספר סרטן - פרק 20 ההמתנה מהרו והמתינו

תרחישי יום הדין שממלאים את המחשבות שלכם כאשר אתם
נמצאים בתקופות של המתנה הם בדרך כלל הרבה יותר גרועים מהמציאות עצמה.

ההמתנה לביקורים אצל הרופא ולתוצאות של בדיקות יכולה להפוך את החיים עם הסרטן לעיסוק מלא. אתם סופרים את הימים ואת השבועות עד לביקור הבא אצל הרופא, שמים לב לכל כאב או אי נוחות שאתם מרגישים וחושבים שזה סימן שהמחלה מחמירה. ביום שבו נקבע הביקור אצל הרופא אתם מאוד חרדים ומגיעים מוקדם למרפאה ומגלים שהוא מפגר בלוח הזמנים היום ואז זה מאריך את זמן ההמתנה שלכם וגם את החרדה.
אתם תמיד מחכים למשהו: לאבחנה הראשונה לאחר הניתוח, לאחר הביופסיה, הממוגרפיה או שאיבת נוזל בעזרת מחט, תוצאות הטיפולים , ואחר כך כאשר יש נסיגה במחלה, עד הבדיקה הבאה שלכם. החלק הקשה ביותר בהמתנה הוא תחושת אי הוודאות של אי הידיעה על מה שמתרחש בתוך גופכם. "הידיעה" תהיה בבחינת הקלה - גם אם החדשות לא תהיינה טובות - כי אז אתם יחד עם הרופא יכולים לנקוט בפעולה ולדון באפשרויות הטיפול השונות.
אתם צריכים להיות מודעים לעובדה שהזמן שאתם ממתינים לבדיקה או למידע על מצבכם הרפואי נקבע לעתים קרובות על ידי נסיבות שהן מעבר לשליטתכם או לשליטתו של הרופא. לדוגמה, בגלל המצב הכלכלי הרופאים כיום מקבלים יותר מטופלים בשעה מאשר בעבר והתוצאה היא שזמן הביקור שלכם אצל הרופא מתקצר. דבר זה עלול לגרום לכך שתרגישו שהצרכים הפסיכולוגיים שלכם לא קבלו מענה מספיק. עומס העבודה על הרופאים גורם למשכי המתנה ארוכים יותר בין בדיקה לבדיקה בין אם מדובר בייעוץ ראשוני או טיפולים.
גם ההתנהלות של תקופות הרפואיות יכולה לגרום לעיכובים ולהגדיל כתוצאה מכך את החרדה שלכם. גם הבקשה להתייעצות עם רופא פרטי לקבלת חוות דעת שנייה לוקחת זמן, ולפעמים מתברר לכם שהביטוח שלכם אינו מכסה את התשלום הכרוך בכך.
בקיצור, ההמתנה היא חלק מהטיפול בסרטן, אבל בעזרת הבנה הדדית ומאמץ אתם והרופא שלכם יכולים לנסות להפחית את משכי ההמתנה שהם תוצאה של עומס במטופלים, בדיקות מורכבות ודרישות קופות החולים, הביטוח המשלים או חברת הביטוח.