ספר סרטן - תרפיה אימונולוגית

התפיסה של התרפיה האימונולוגית מבוססת על מערכת ההגנה הטבעית של הגוף שמגנה עלינו ממגוון של מחלות.
במשך שנים רבות האמינו הרופאים שהמערכת החיסונית שלנו היא אפקטיבית רק במאבק נגד מחלות מדבקות שנגרמות על ידי חיידקים ווירוסים. רק לאחרונה התברר שלמערכת החיסונית יש תפקיד חשוב במניעה של הסרטן ובהתמודדות עם המחלה שכבר פרצה. יש מקרים רבים שהמערכת החיסונית מאיטה את קצב הצמיחה של הגידול הסרטני ואת התפשטותו. היכולת של הגוף לפתח תגובה אימונולוגית לגידולים עשויה לעזור בקביעה אילו חולים יתרפאו ממחלת הסרטן בעזרת טיפולים קונבנציונליים כולל ניתוחים, הקרנות ותרופות.
אחת מהמטרות של המחקר באימונולוגיה של הסרטן היא פיתוח שיטות כדי לרתום את הנטייה הטבעית של הגוף להגן על עצמו נגד גידולים ממאירים ולהעצים אותה. טיפול אימונולוגי מייצג נשק חדש ומלא עוצמה במאגר הנשק של הטיפולים נגד מחלת הסרטן.
התרפיה האימונולוגית נראית מבטיחה כממד חדש בטיפול במחלת הסרטן. אולם, כל העניין נמצא עדיין בחיתוליו.
האימונולוגיה של הסרטן החלה לפני כמאה שנה כאשר ד"ר ויליאם קולי (Dr. William Coley) ממכון סלואן-קיטרינג, הראה שאפשר לשלוט בכמה סוגים של גידולים סרטניים ולרפא חלק מהגידולים המתקדמים על ידי הזרקה של חיסון שהוא תמהיל של חידקים סטרפטוקוקים וסטפילוקוקים שידועים כטוקסין של קולי. החיסון נגד שחפת בצילוס קלמט-גורין (BCG), שפותח בשנת 1922, ידוע כממריץ של המערכת החיסונית ומשתמשים בו כיום לטיפול בסרטן שלפוחית השתן.

אינטרפרון וציטוקינים אחרים
האינטרפרון שייך לקבוצה של חלבונים שידועים כציטוקינים (Cytokines). הם מיוצרים באופן טבעי על ידי כדוריות הדם הלבנות בגוף (או במעבדה) כתגובה לזיהום, דלקת או גירוי אחר. השתמשו בהם לטיפול במחלות וירליות, כולל צהבת מטיפוס B.
האינטרפרון-אלפא היה הציטוקין הראשון שהראה שיש לו השפעה על הגידול הסרטני וגרם להאטה בקצב הצמיחה של הגידול באופן ישיר וגם עזר להפעיל את המערכת החיסונית. הרשות הפדרלית למזון ותרופות (FDA) אישרה את האינטרפרון-אלפא ומשתמשים בו באופן שגרתי לטיפול במספר סוגים של סרטן כולל (Multiple Myeloma, Chronic Myelogenous Leukemia, Hairy Cell Leukemia) ומלנומה ממאירה. אינטרפרון-בטא ואינטרפרון-גאמא, הם סוגים אחרים של אינטרפרון שנחקרו.
ציטוקינים אחרים שיש להם פעילות נגד גידולים כוללים את האינטרלוקין (לדוגמה, IL-2) וכאלה שגורמים לנמק בגידול. משתמשים ב-IL-2 לטיפול בסרטן הכליות ובמלנומה.
אחת מהבעיות עם הציטוקינים, כמו האינטרפרון והאינטרלוקין היא שהם גורמים לתופעות לוואי, כגון בחילות, ותסמינים הדומים לתסמיני שפעת. כאשר הם ניתנים במינון גבוה, תופעות הלוואי מקבלות ממדים גדולים יותר.

נוגדנים מתא אחד
(Monoclonal Antibodies)
טיפולים ביולוגיים חשובים נוספים הם נוגדנים נגד תאי הסרטן או יעדים אחרים שקשורים לסרטן. נוגדנים שבאים מתא אחד הם נוגדנים מלאכותיים שמשתמשים בהם למטרה מסוימת (ה"אנטיגן") ומייצרים אותם במעבדה. בשיטה המקורית השתמשו בתאי היברידומה, אלה תאים שהם מיזוג של שני סוגים של תאים, והם היוו בית חרושת לייצור הנוגדנים. ההתקדמות הגדולה בתחום הושגה לאחר שהצליחו להפוך את הנוגדנים שהפיקו מהיברידומות של עכברים לנוגדנים "אנושיים" שדמו יותר לנוגדני בני אדם. ניתן להשתמש בטכניקות חדישות אף יותר כדי לייצר נוגדנים אנושיים מעכברים שעברו הנדסה גנטית או מחיידקים שמכילים גנים של נוגדנים אנושיים. השימוש בנוגדנים מתא אחד הוא רחב מאוד במחקרים של מחלת הסרטן וגם באבחון של המחלה.
בטיפול במחלת הסרטן ניתן להזריק את הנוגדנים הללו לחולה כדי שיחפשו את התאים הסרטניים בתקווה שהם יפריעו לפעילות שלהם או יעצימו את התגובה האימונולוגית נגד הסרטן. מאז שהומצאו הנוגדנים מתא אחד בשנת 1970, האסטרטגיה הזאת רכזה סביבה עניין רב. לאחר שנים רבות של ניסויים קליניים החוקרים הוכיחו שנוגדנים משופרים מתא אחד יכולים לסייע בצורה אפקטיבית בטיפול במחלת הסרטן. הנוגדן בשם Rituximab - ריטוקסן, יכול לעזור בטיפול בלימפומה ע"ש הודג'קין. בעוד Trastuzumab - הרצפטין, יעיל נגד סרטן השד. נוגדנים נוספים נמצאים בשימוש ובשלבי ניסוי כאלה ואחרים.
החוקרים מנסים למצוא דרכים לשלב תרופות ציטוטוקסיות, טוקסינים, או רדיו איזוטופים לנוגדנים מתא אחד כדי להעצים את האפקטיביות נגד תאי הסרטן.במקרה זה הנוגדנים יהיו כמו "טילים מונחים" שמסוגלים לחפש מטרה מסוימת - תא סרטני.

חיסונים נגד הסרטן
כפי שתואר לעיל, הטיפול הביולוגי או האימונולוגי נחשב לדרך רביעית לטיפול במחלת הסרטן ודוגמאות כמו האינטרפרון והנוגדנים מתא אחד הפכו לטיפול סטנדרטי במחלה. חלק גדול מהטיפול האימונולוגי כמו חיסונים נגד מחלת הסרטן הם עדיין בגדר ניסוי.
החיסונים גרמו למהפכה בתחום הבריאות על ידי כך שמנעו את ההתפתחות של הרבה מחלות מדבקות כולל פוליו (שיתוק ילדים), אבעבועות שחורות ודיפטריה. הרבה יותר קשה לפתח חיסון נגד מחלת הסרטן. הניסיונות לפתח חיסון כזה עדיין לא הניבו תוצאות מוכחות. החיסונים למחלת הסרטן מורכבים מחומר שמקורו סרטני (אנטיגן) יחד עם מרכיבים אחרים שתפקידם לעורר את מערכת התגובה החיסונית נגד האנטיגן. האתגר הוא במציאת אנטיגנים טובים יותר ולעטוף את האנטיגן כך שהוא יוכל להעצים את המערכת החיסונית של החולה כדי שתלחם בתאים הסרטניים שיש בהם האנטיגן.
החיסונים הראו שיש להם היכולת לשפר את התגובה של המערכת החיסונית נגד אנטיגנים מסוימים. התוצאה של השפעה אימונולוגית זו אינה תמיד מספיקה כדי למנוע את ההתקדמות של הסרטן. אולם, באופן כללי, החולים הגיבו היטב לחיסונים ולכן הם יכולים להיות גורם משפיע נגד הסרטן בכמה מצבים. לדוגמה, כמה מחקרים שנעשו במעבדה הראו שהשימוש בחיסונים שהכילו חלבונים שקשורים ללימפומה בשם "Idiotype” לטיפול בלימפומה ממאירה, יכולים לעורר את המערכת החיסונית בקרב עכברים במידה מספיקה כדי להתנגד להתפתחות של הלימפומות.
האסטרטגיות החדשות והרבות במציאת חיסונים ובמציאת גורמים שיעוררו את המערכת החיסונית עשויות להוביל ליצירת חיסונים שיהיו מועילים מבחינה קלינית נגד הסרטן. דוגמא טובה הוא החיסון בו משתמשים במלנומה ובמחלות סרטן אחרות -חיסון מתאים דנדריטים (Dendritic Cell Vaccines). חיסון זה עשוי "להפעיל" את התגובה החיסונית.

טיפולים שלא קיבלו אישור
החיים עם הסרטן יוצרים מצב של חוסר ביטחון ופחד שהם לעיתים קרובות בלתי נסבלים. ניתן להבין שהחרדה יכולה להגיע לרמה כה גבוהה עד שהחולה מוכן לנסות שיטת טיפול שטרם הוכחה ואושרה עליה למד מהעיתונות שם פרסמו אותה כ"תרופת פלא". חולים שפונים לטיפול כזה הם חולים שמקבלים טיפול טוב נגד המחלה וכן מקבלים תמיכה וחולים שאינם מקבלים טיפול טוב ותמיכה. רמת השכלה גבוהה או ניתוח הגיוני של המצב לא ירתיעו את החולה הנואש.
אדם שיש לו סרטן רוצה להתרפא. כאשר הטיפול הסטנדרטי אינו עוזר, אותו אדם עלול לפנות לטיפולים שלא קבלו אישור מרופא בעל שם, חוקר או סוכנות ממשלתית. איש אינו רוצה למות לפני שהוא מיצה את כל האפשרויות לטיפול ולעיתים קרובות בני משפחה וחברים בעלי כוונות טובות אך חסרי ידע בתחום הטיפול במחלת הסרטן מעודדים אותו לנסות טיפולים שלא קבלו אישור.
דיכאון ובהלה יכולים להביא לכך שהחולה יהיה טרף לנוכלים שטוענים שיש להם מרפא למחלת הסרטן. גם הבשורה המרה שהטיפול הקונבנציונלי לא יוכל לעזור יותר דוחפת אנשים לטיפולים אלה.
ייתכן שחלק מהרופאים הנוכלים באמת מאמינים שהתרופה שלהם עשויה לעזור. אחרים רק מנצלים את ביש המזל של החולים ומתעשרים על חשבונם. תרופות "פלא" נגד הסרטן עולות לחולה האמריקאי 3 מיליארד דולר לשנה. יתר על כן, חלק מטיפולי הפלא הללו יכולים להיות מסוכנים ועלולים לגרום למותו של המטופל.
המהלך הקליני של מחלת הסרטן משתנה כל הזמן. החמרה או החלמה יכולים להתרחש מבלי שהחולה יקבל טיפול קונבנציונאלי על אף שזה נדיר ביותר. (מקרים כאלה מתועדים בספרות הרפואית). אולם, אם המאורע המשמח יתרחש עם קבלת טיפול שלא קבל אישור או בסיומו, החולה ייחס תוצאה זו לתרופה.
בכל פעם שמתפרסמים מאמרים על "תרופות פלא" בעיתונים או בכתבי עת, הרופאים מופגזים בשאלות על שיטות הטיפול הלא שמרניות. "מה בדבר דיאטה?" "מה בדבר טיפול במגה ויטמינים?" "מה בדבר תרופה שניתן להשיג רק בחו"ל?" הרופאים יכולים רק להשיב שמהניסיון שלהם ומניסיונם של רופאים אחרים לא הוכח ששיטות הטיפול הללו הביאו תועלת לחולי סרטן.
לרוע המזל, העיתונות והציבור הקדישו תשומת לב רבה ביותר להצלחות הנדירות של טיפולים לא מוכחים מבלי להזכיר אלפי כישלונות של אותן שיטות טיפול כפי שדווחו על ידי רופאים בכתבי עת רפואיים. הכישלונות הללו הם תוצאה של טיפולים חסרי ערך ובעיקר, ניהול רפואי כושל שמלווה את הטיפולים הכושלים.
יש חולים שמלווים את הטיפולים הקונבנציונאליים בלקיחת מנות גדושות של ויטמינים, של לטריל (Laetrile) - תרופה שמופקת מגלעין המישמש, דיאטות מקרוביוטיות, תוספות צמחיות שונות, חוקנים של קפה ושיטות לא מקובלות אחרות. למרות שרוב הרופאים אינם מגנים ולא מאשרים את השיטות הללו עם זאת, הם לא דוחים חולים כאלה ומקבלים אותם לטיפול ואם תהיה דרישה הם יתנו לחולים אלה ספרות רפואית על חוסר התועלת שבטיפולים הללו. הרופא יכול לספר להם על מקרים של הרעלה, ואפילו מוות כתוצאה מלקיחת התרופה לטריל. עם זאת, אל לרופא להתווכח עם החולים. זוהי הבחירה שלהם ועל הרופא לקבל את הפשרה כל עוד החולה גם מקבל את הטיפולים הקונבנציונאליים (ראו פרק 12 בנושא, "רפואה אלטרנטיבית ומשלימה").
במשך עשרות שנים של טיפול לא ראינו תוצאות חיוביות של טיפולים אלה אבל כן ראינו מאות חולים עם סרטן בשלב מתקדם שניסו קודם כל את הטיפולים הכוזבים. לפעמים הצלחנו לשנות את מהלך המחלה לאחר שהתחלנו בטיפול המסורתי, אבל חלק גדול מהחולים הללו לא יצליח להירפא מהמחלה מפני שבחר בטיפול כוזב.