שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Pediatrics - גליון מס' 65 > התוכנית הארצית לבדיקות סקר ביילודים
ספטמבר 2008 september | גיליון מס' 65 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
גנטיקה
התוכנית הארצית לבדיקות סקר ביילודים


ד"ר שלמה אלמשנו1, פרופ' אמריטוס יוסף ז"ק2, פרופ' בן-עמי סלע3, פרופ' יואל זלוטוגורה4 - 1מנהל המעבדה לבדיקות סקר ביילודים, סגן מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות 2מומחה אנדוקרינולוגיה של ילדים, יועץ מומחה לבדיקות סקר ביילודים, המחלקה לגנטיקה קהילתית, משרד הבריאות 3מנהל המכון לכימיה פתולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר; החוג לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב 4מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות; הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

מבוא
בדיקת סקר רפואית מהווה אחת מעקרונות היסוד ברפואה מונעת. התוכנית הארצית של משרד הבריאות לבדיקות סקר ביילודים הינה יישום עיקרון זה למניעת מחלות מולדות. גילוי מוקדם, אבחנה וטיפול יכולים להיטיב באופן מהותי את מצב בריאותם של תינוקות הלוקים במחלות הנבדקות. ביצוע הסקר ביילודים מאפשר מתן אבחנה, במרבית המקרים, עוד טרם הופעת התסמינים הקליניים (טרום-סימפטומטי). חשיבות האבחנה המוקדמת היא במתן טיפול מונע עוד טרם התרחשות נזק בלתי הפיך לבריאות היילודים.
בדיקת הסקר הראשונה ליילודים, עבור מחלת פנילקטונוריה (PKU), התאפשרה עם יישום השיטה שפותחה על ידי הרופא והמיקרוביולוג Robert Guthrie. הבדיקה הנקראת Bacterial Inhibition Assay מבוססת על חיידקים שאינם מסוגלים להתרבות ללא תוספת פנילאלנין ממקור חיצוני. הבדיקה מתבצעת על גבי מרבד החיידקים שעליו מונח נייר מיוחד הספוג בדם. הפנילאלנין בדם הנבדק עובר בדיפוזיה מהנייר הספוג למרבד החיידקים, ומאפשר את צמיחתם. קיימת קורלציה טובה בין כמות הפנילאלנין בדם והיקף הצמיחה סביב טיפת הדם (1).
בארצות הברית החלו בביצוע בדיקת הסקר ביילודים מיד עם סיום הפיילוט שנערך בחסות הנשיא קנדי באמצעות ה-NIH בשנים 1963-1961. ישראל לא איחרה להצטרף, וכבר בשנת 1964 החל פרופ' אריה שיינברג בביצוע בדיקת הסקר במכון לכימיה פתולוגית של המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. התשתית לביצוע הסקר במרכז הרפואי ע"ש שיבא אפשרה לפרופ' יוסי ז"ק, בשנת 1976, להרחיב את הסקר ולכלול בו גם את הבדיקה לתת-תריסיות ראשונית מלידה. ישראל הייתה מבין הראשונות בעולם שהכניסה את הבדיקה בהיקף לאומי.
הגנטיקה משנה את הדרך שבה אנו מאבחנים, מטפלים ומונעים מחלות. תחום בדיקות הסקר ביילודים עבר בחמש עשרה השנים האחרונות מהפכה של ממש עם התעצמות משמעותית בשנים האחרונות, השוטפת את העולם כולו, בכלל זה הרחבת המידע הרפואי, הטכנולוגיה לאיתור ולאבחנה של מחלות מטבוליות ומתן טיפול מונע יעיל. תוכניות לבדיקות סקר ביילודים ברחבי העולם שונות ומגוונות. ברוב מדינות העולם מבצעים את הבדיקות לתת-תריסיות ופנילקטונוריה ובחלקן הסקר מורחב לבדיקות נוספות. סוג ומספר הבדיקות הנוספות שונה ממדינה למדינה, והדבר מדגיש את חוסר ההסכמה בקרב הקהילה הרפואית
הבין-לאומית. סוללת הבדיקות הנחשבת כסטנדרט בארה"ב הורחבה לאחרונה, והיא כוללת 29 הפרעות תורשתיות שונות (2), ויש גם המציעים בדיקות עבור יותר מ-50 הפרעות שונות (3).

תוכנית בדיקות הסקר עבור יילודים בישראל
ההפרעות הנבדקות
יותר משלושים שנה מתבצעות בישראל בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת התת-תריסיות מלידה (Congenital Hypothyroidism) ומחלת פנילקטונוריה (PKU) הקלאסית. אבחון מוקדם של הלוקים במחלות אלו מאפשר התחלת טיפול ומניעת פיגור שכלי. ועדת מומחים המליצה למשרד הבריאות על הרחבה הדרגתית של התוכנית הקיימת וזאת בהתאם לשכיחות המחלות באוכלוסיית הארץ. במקביל, תודות לתרומה שניתנה למרכז הרפואי ע"ש שיבא, המעבדה המבצעת את בדיקות הסקר חודשה וצוידה במכשור המתאים להרחבת בדיקות הסקר ביילודים.
החל בינואר 2008 כל יילוד נבדק במסגרת פיילוט, גם עבור שגשוג מלידה של יותרת הכליה Congenital Adrenal Hyperplasia – 21 Hydroxylase Deficiency. במהלך השנה יורחב הפיילוט לסה"כ עשר הפרעות שונות הכוללות:
PKU - Phenylketonuria, Classical
CH - Congenital Hypothyroidism
CAH - Congenital Adrenal Hyperplasia – 21 Hydroxylase Deficiency
MCAD - Medium-Chain Acyl-CoA Dehydrogenase Deficiency
MSUD - Maple Syrup Urine Disease
HomoCys - Homocystinuria
Tyr I - Tyrosinaemia Type 1
MMA - Methylmalonic Acidaemia
PA - Propionic Acidaemia
GA I - Glutaric Aciduria Type 1
ההפרעות הנבדקות קשורות במסלולים אנדוקריניים, במסלולים המערבים חומצות אמינו חופשיות, אצילקרניטינים של חומצות אורגניות ואצילקרניטינים של חומצות שומן כחלק מתהליך חמצונן. על פי תוצאות הפיילוט תישקל מחדש סוללת בדיקות הסקר בישראל.

תוצאת בדיקת סקר תקינה אינה שוללת לחלוטין קינונה של מחלה
בדיקות סקר מטבען אינן אבחנתיות, ולכן תוצאת בדיקת סקר תקינה אינה שוללת לחלוטין קיומה של מחלה. מסיבה זו בכל מקרה של היסטוריה משפחתית או תסמינים קליניים יש לבצע ללא תלות בבדיקת הסקר גם בדיקות אבחנתיות. הספרות המקצועית מתעדת כי ייתכן שסקר בימים הראשונים לחיים לא יזהה מחלות (תוצאת כזב שלילית) כגון תת-תריסיות שאינה מלידה, HomoCys ,Tyr I ,GA I (4,5). כמו כן, יש חשיבות לסטטוס המטבולי של הנבדק בעת ביצוע הדיגום: כך למשל, אם היילוד קיבל מספר ארוחות מאז הלידה ועד ביצוע הדיגום, אם הוא מקבל TPN, חומצות שומן או קרניטין. חשיבות גם לעובדה שהיילוד קיבל עירוי דם בסמוך לנטילת דגימת הדם וכיוצא באלה (6).
בדיקה ראשונה מפגים מהוות את עיקר תוצאות הכזב החיוביות, לכן הפג, בשונה מיילוד רגיל, נבדק לפחות פעמיים. הפג בבדיקה הראשונה נבדק עבור TSH, כמו כן גבול הנורמה עבור17-Alpha-Hydroxy-Progesterone המטבולית שנבדק במחלת CAH, תלוי בשבוע ההיריון והמשקל בלידה. פג בבדיקה השנייה מקבל את סוללת הבדיקות הזהה ליילוד שנולד בזמן.

מה נחשב כבדיקת סקר ראשונה, שנייה וחוזרת?
בדיקה ראשונה
בכל יילוד, כולל פג, מתבצע דיגום הדם בתחום הזמן שבין 48
ל-72 שעות שלאחר הלידה. דיגום הדם של יילוד שגילו קטן מ-48 שעות מתבצע לפני ניתוח, לפני עירוי דם או לפני מעבר לבית חולים אחר.
בדיקה שנייה
נוסף על הבדיקה הראשונה, לכל יילוד הנשאר באשפוז (כולל פג) מעל לעשרה ימים מבצעים בדיקה נוספת, "בדיקה שנייה". את הדיגום לבדיקה השנייה מבצעים לקראת השחרור או במהלך האשפוז עד סוף החודש הראשון לחיים, המוקדם מבין השניים. בדיקה שנייה מתבצעת גם במקרים של צום מהלידה, ניתוח ו/או עירוי דם לפני גיל 48 שעות. מועד ביצוע הדיגום לבדיקה השנייה מתבצע על פי שיקול דעתו של הרופא המטפל. כמו כן, ליילוד שהועבר מבית חולים אחר על בית החולים המקבל לבצע בדיקה שנייה.
בדיקה חוזרת
בדיקה חוזרת היא בדיקה המתבצעת על פי דרישת המעבדה אם משום פסילת הבדיקה או משום תוצאה גבולית או חיובית. בבדיקה החוזרת מתבצעות אך ורק הבדיקות שלשמן הוזמנה, ולכן בדיקה חוזרת אינה מחליפה את הצורך בבדיקה שנייה!

חשיבות זמן ביצוע דיגום הדם
עד כה לא כללה תוכנית הסקר מחלות המעמידות את החולה בסכנת חיים כבר בימים הראשונים לחיים. הרחבת הסקר הוסיפה הפרעות מטבוליות ואנדוקריניות העלולות להתפתח לכדי מחלה כבר בשבוע עד עשרה ימים הראשונים לחיים. מכאן שרצוי לסיים את תהליך הבדיקה עד סוף השבוע הראשון לחיים. למרות הדחיפות אין לבצע את דיגום הדם לפני גיל יומיים וזאת משום שביומיים הראשונים עדיין נמדדת השפעת דם האם על מרכיביו המטבוליים. כך גם לתהליך הלידה השפעה על תנודתיות הורמונלית בדם היילוד. כמו כן, על המערכת המטבולית של היילוד להיות עצמאית ולכלול מספר האכלות כדי שתאפשר הצטברות מטבוליטים במקרה של מחלה. מכאן שזמן אופטימלי לדיגום דם היילוד הינו 72-48 שעות מהלידה (סמוך לשחרור מבית החולים). על כרטיסי הבדיקה שעליהן ספוג הדם, להתייבש לפחות ארבע שעות לפני שניתן לשלחן למעבדה. נדרש יום אחד לפחות לאיסוף הבדיקות מבתי החולים ולהעברתן למעבדה המרכזית. במעבדה נדרשים שלושה ימי עבודה. מכאן ניתן להסיק עד כמה חשוב להקפיד על דרך נטילת הדם ומילוי הפרטים הנלווים.

דגשים לדרך דיגום הדם מיילוד
דיגום הדם נעשה מעקב הרגל. על מבצע הדיגום להספיג טיפה אחת ארוכה בכל אחד מארבעת העיגולים המסומנים בכרטיס הבדיקה (נייר כותנה סופג מיוחד). חישוב ריכוז המטבוליטים בטיפת הדם יוצא מנקודת הנחה שהקטע הנבדק ספוג במלואו בדם. הספגת מספר טיפות אחת על גבי השנייה או הספגה לא אחידה בזמן נטילת הדם גורמת להטיית התוצאה המחושבת. המוליזה של הדם כתוצאה ממגע עם אלכוהול או מעבר דרך מחט או קפילרות גם היא גורמת להטיית התוצאות שאינן משקפות יותר את המטבוליטים החופשיים (שאינם צבורים בתאים). נוכחות של נוגדי קרישה, כגון EDTA בדם הנספג, גורמת במהלך הבדיקה ליצירת משקעים (של הריאגנטים) שאינם נראים לעין. התוצאות המתקבלות אינן מהימנות ונזק עלול להיגרם למכשור היקר (7). נטילת דם מפרפר או ממקור עירוי גורם למיהול המטבוליטים הנבדקים וגם כאן לאי דיוק בחישוב הריכוז האמיתי.

דיווח תוצאות בדיקת הסקר
תוצאה תקינה - תוצאה תקינה בבדיקה הראשונה תירשם בתחילת 2009 באתר אינטרנט מיועד.
דחיית בדיקה מסיבה טכנית - במקרה שבו יש צורך בבדיקה חוזרת מסיבה טכנית מודיעה על כך המעבדה ללשכת הבריאות על פי כתובת מגורי האם שנמסרה על גבי כרטיס הבדיקה. לשכת הבריאות בתיאום עם בית החולים שבו נולד היילוד מבצעים את דיגום הדם החוזר הנשלח למעבדה.
תוצאה גבולית - במקרה של תוצאה גבולית גורם שהוסמך לכך במעבדה מודיע על כך ללשכת הבריאות על פי כתובת מגורי האם. אם היילוד אינו מאושפז, לשכת הבריאות מבצעת את דיגום הדם החוזר. עבור יילוד המאושפז המשך הבירור והטיפול מתבצעם בבית החולים שבו הוא מאושפז. עבור יילוד מאושפז חלה חובת דיווח של בית החולים חזרה למעבדה על החלטתו ואו תוצאת הבדיקה שביצע במסגרתו.
תוצאה חריגה הדורשת הפנייה - במקרה של תוצאה בלתי תקינה הדורשת הפניה מיידית, גורם מוסמך במעבדה מתאם את הפניית המשפחה לגורם הרפואי המתאים וזאת על פי תוצאות הבדיקה ורצון המשפחה. במקרים לא דחופים הפניה להורים מתבצעת ישירות באמצעות לשכת הבריאות.

אבחנה למחלה באמצעות בדיקות הסקר ומעקב שלאחר האבחנה
לצורך אבחנה (אישור או שלילת תוצאת הסקר) ותחילת הטיפול ביילוד המשפחה מופנית לאחד מבתי החולים המהווים חלק מתוכנית הסקר. המשך המעקב מתבצע במסגרת הקופה המבטחת את היילוד, זאת פרט לחולי פנילקטונוריה שבה כל החולים נמצאים במעקב המרפאה הארצית.

אבחנה שלא באמצעות בדיקת הסקר
במקרה של אבחנה לאחת מהמחלות הנבדקות בסקר שנתקבלה למרות תוצאת בדיקת סקר תקינה (תוצאת סקר שלילית כוזבת), הרופא המאבחן מתבקש להודיע על כך למעבדה וזאת כדי לאפשר למעבדה לתקן את נקודות ייחוס ערכי הנורמה בביצוע בדיקות הסקר.

אחריות הרופא המטפל בקהילה
בפנייה הראשונה של יילוד לרופא המטפל בקהילה או לאחות טיפת חלב עליהם לוודא כי בדיקת סקר נלקחה ונרשמה בפנקס החיסונים ובטופס השחרור מבית החולים. מתחילת 2009 ניתן יהיה לבדוק באמצעות אתר אינטרנט כי בדיקה בוצעה ונמצאה תקינה.
על הרופא המטפל להיות מודע לכך כי בדיקות הסקר מתבצעות בדם מלא, ולכן גם אם תוצאות הבדיקה משתמשות ביחידות דיווח דומות לאלה התבצעות בסרום או בפלזמה, ערך הייחוס ייתכן שיהיה שונה!
בנוסף, בדיקת הסקר לתת-תריסיות מלידה מבוססת על בדיקת Total T4)  TT4) שונה מהבדיקה האנדוקרינית של FT4.
באבחנה המבדלת יש לזכור כי בדיקות סקר מטבען אינן אבחנתיות, ולכן תוצאת בדיקת סקר תקינה אינה שוללת לחלוטין קיומה של מחלה. בכל מקרה של היסטוריה משפחתית או תסמינים קליניים יש לבצע ללא תלות בבדיקת הסקר את הבדיקות הרלוונטיות.

הסבר קצר על המחלות החדשות הנבדקות בסקר
הפרעות במסלולי חומצות אמינו חופשיות
1. Maple Syrup Urine Disease - MSUD

במחלה זו יש הפרעה בדה-קרבוקסילציה של שלוש חומצות האמינו המסועפות ואלין, לאוצין ואיזולאוצין. הקו-פקטור של אנזים זה הוא ויטמין B1 (תיאמין). בשל חוסר והפרעה בפעילות הביוכימית מצטברים האלפא קטונים של החומצות הללו בדם ומופרשים בשתן.
בצורה הקשה של המחלה יש הידרדרות נוירולוגית בסביבות גיל שבוע, שלעתים מלווה בשתן בעל ריח אופייני של סירופ מייפל. ללא טיפול, מחלה זו יכולה להביא למוות בגיל מוקדם. הטיפול הדחוף כולל הרחקת החומצות האמינו המסועפות מהדם, לרוב בעזרת דיאליזה.
הטיפול לטווח ארוך מבוסס על דיאטה דלה בחומצות האמינו המסועפות ומעקב אחר רמותיהן בדם. הפרוגנוזה טובה ככל שהטיפול מיושם מוקדם יותר (לפני 14 יום) וההקפדה עליו דקדקנית יותר.
סקר יילודים עבור המחלה נכלל זה שנים במערך הבדיקות במדינות שונות. כיום חיים בוגרים וביניהם נשים (מטופלות) שהקימו משפחות נורמליות מכל הבחינות. המחלה אובחנה בישראל באשכנזים, בחולים בגליל (מוסלמים ודרוזים) ובשבט בדואי בנגב (10,9).
2. Homocystinuria
הומוציסטינוריה היא לרוב הפרעה בפירוק חומצת האמינו מתיונין, וברוב המקרים המחלה נובעת מחוסר באנזים Cystathionine Synthase. הסימפטומים כוללים מראה הדומה למחלת מרפן, לעתים פיגור, הינתקות של העדשה בעין, אוסטאופורוזיס ותופעות טרומבואמבוליות. הטיפול כולל דיאטה דלת מתיונין. חלק מהחולים מגיבים למתן ויטמין B6 (שהינו קו-פקטור לאנזים). טיפול חדש הניתן זה מספר שנים הינו מתן Betaine. מטרת הטיפול הינה להוריד את רמת ההומוציסטאין בפלזמה לפחות מ-30 מיקרומול לליטר. סקר יילודים עבור המחלה נכלל זה שנים במערך הבדיקות במדינות שונות (11).
3. Tyrosinaemia Type 1
קשה להבדיל בין טירוזינמיה ראשונית לבין זו שמשנית לפגיעה כבדית. טירוזינמיה מסוג 1 (Hepatorenal Tyrosinemia) מתבטאת בחצי השנה הראשונה לחיים כהפרעה בגדילה (FTT), אי שקט, אי ספיקה כבדית עם הפרעה כלייתית טובולרית, ובלי טיפול - מוות. עד שנות התשעים, הטיפול היה דיאטה דלת טירוזין והשתלת כבד. מאז, כל חולה המאובחן כסובל מבעיה זו מקבל את התרופה NTBC, שהינה מעכבת של האנזים 4-OH-Phenylpyruvate Dioxygenase, וכך נמנעת ההצטברות של המטבוליטים הטוקסיים (Succinylacetone). הפרוגנוזה השתפרה בעקבות מתן
ה-NTBC, אך נדרש עוד זמן ללמוד את הפרוגנוזה ארוכת הטווח. סיבוכי המחלה כאשר אינה מטופלת הם קרצינומה של הכבד ואי ספיקת כליות (11).

הפרעות בחומצות אורגניות
Methylmalonic Acidaemia
חומצה מתילמלונית היא איזומר של חומצה סוקסינית שהינה נגזרת של חומצה פרופיונית במסלול הקטבולי של איזולאוצין, ואלין, טראונין, מתיומין, כולסטרול וחומצות שומן באורך שרשרות אי זוגי. ויטמין B12 משמש כקו-אנזים לאחד מהאנזימים המעורב במסלול זה. חסר אנזימי של המותז (מתילמלוניל קו-אנזים מותז) או הקו-אנזים גורם להצטברות החומצה. קיימת חמצת מטבולית ולחולים הלא מטופלים יש קליניקה מגוונת הנעה בין יילוד חולה מאוד למבוגר אסימפטומטי. בין שאר ההפרעות נמצא פיגור, הפרעות תנועה אקסטרה-פירימידליות ואוסטאופורוזיס. ממצאי המעבדה כוללים קטוזיס, אצידוזיס, אנמיה, נויטרופניה, טרומבוציטופניה, היפרגליצינמיה, היפראמונמיה והיפוגליקמיה. הטיפול מורכב בעיקרו מדיאטה הדלה בחומצות האמינו המתוארות, בתוספת קרניטין, אנטיביוטיקה נגד זיהום אנאירובי וניסיון טיפולי בוויטמין B12 כדי לראות אם יש תגובה (11). המחלה אובחנה בחולים מהמגזר הערבי ובכורדים ובעירקים במגזר היהודי (12).
Propionic Acidaemia
חומצה פרופיונית הינה תוצר מטבוליטי של איזולאוצין, ואלין, טראונין, מתיונין, כולסטרול וחומצות שומן באורך שרשרת
אי זוגי. מרבית החולים מפתחים תסמינים בשבועות הראשונים לחייהם. תסמינים אלה כוללים חוסר תיאבון, הקאות, היפוטוניה, עייפות, התייבשות וסימנים קליניים של קטואצידוזיס קשה. אצל כשליש מהחולים יש גם פרכוסים. ללא טיפול יופיעו פיגור שכלי קשה, דיסטוניה והפרעות תנועה קשות. הדיאגנוזה נעשית על ידי חומצות אורגניות בשתן. חלק מהחולים מגיבים לביוטין, ושאר הטיפול דומה למתילמלוניק אצידמיה (11).
Glutaric Aciduria Type 1
חומצה גלוטרית מהווה שלב ביניים משותף בתהליך פירוק חומצות האמיניות ליזין, הידרוקסיליזין וטריפטופן. לרוב אין תסמינים בתקופת הילדות, ובגיל מספר חודשים חלה הידרדרות נוירולוגית הכוללת היפוטוניה, חוסר שליטה על הראש, כוריואתטוזיס, התכווצויות, ריגידיות ודיסטוניה. לרוב יש תמונה של אטרופיה פרונטו-טמפורלית שקל לזהותה בהדמיה. הטיפול מורכב ממתן קרניטין, מלווה בדיאטה דלת ליזין וטריפטופן, ויש צורך להיזהר לא להגיע לחוסר בטריפטופן. הפרוגנוזה טובה במקרה של גילוי מוקדם לפני אירוע משברי (לרוב גיל 18-6 חודשים) (11).

הפרעה בחמצון חומצות שומן
Medium-Chain Acyl-CoA Dehydrogenase Deficiency) MCAD)
מחלה שבה הגוף אינו מסוגל לפרק חומצות שומן ולנצלן כמקור אנרגייה, והמקור העיקרי, הגלוקוז, מידלדל. התהליך תלוי בפעילות של מספר אנזימים. ידוע על קבוצה של מחלות שבכל אחת נמצא אנזים שאינו פועל כשורה. בדרך כלל ילדים עם חסר באנזים MCAD חולים לראשונה בגילים שבין חודשיים לשנתיים. היו מקרים של חולים שחלו מוקדם יותר ואף כאלה שחלו לראשונה בגיל שש שנים. יש לדאוג לילדים אלה בעיקר כאשר הם מקיאים, משלשלים, ישנוניים מאוד או כשקשה להעיר אותם, כשהם סובלים מפרכוסים או כשיש להם קשיי נשימה. לפעמים ילד עם ההפרעה יפסיק לנשום, יסבול מפרכוסים או שהלב שלו יפסיק לפעום, לכן ילד כזה עלול למות בשינה (מוות בעריסה). ללא סקר יילודים, בערך חמישית מהילדים המפתחים סימני מחלה מתים כבר בתחלואה הראשונה, עוד לפני שהם מאובחנים במחלה (15,14,13).
הטיפול העיקרי הוא מניעת צום העולה על עשר או שתים-עשרה שעות ברציפות. מומלץ שילדים עם ההפרעה ימשיכו לקבל ארוחת לילה בשעה מאוחרת וזאת עד גיל שנה, ובכל מקרה יש למנוע מצב של צום העולה על עשר שעות.

הפרעה אנדוקרינית
שגשוג מלידה של יותרת הכליה
1. Congenital Adrenal Hyperplasia – 21-Hydroxylase Deficiency
במחלה זו קיים חסר אנזימי בבלוטת יותרת הכליה, המונע יצירת קורטיזול. לחסר בפעילות זו ההיפופיזה מגיבה בהפרשה מוגברת של ACTH, וכתוצאה מכך הגברת ייצור ההורמונים האנדרוגנים. בבנות נגרם שינוי במראה איבר המין עד כדי קושי לקבוע את מין היילוד (Ambiguous Genitalia). במחלה, בצורתה המולדת החמורה, נפגמת גם הפרשת המינרלוקורטיקואידים, וכתוצאה מכך נגרמים איבוד מלחים בשתן, ירידה בריכוז הנתרן בסרום ועלייה בריכוז האשלגן וחמצת בדם. השינויים בריכוז האלקטרוליטים יכולים לגרום להתייבשות, להפרעות בקצב הלב ולמוות פתאומי כבר בשבועות הראשונים לחיים. בדיקת הסקר בודקת את רמת (17-Alpha-Hydroxy-Progesterone) 17OHP הסובסטרט של האנזים 21-Hydroxylase. בפגים בריאים יש רמות מוגברות של 17OHP, ולכן דגימות מפגים מהוות את עיקר תוצאות הכזב החיוביות. הטיפול העיקרי בחולים כולל מתן קורטיזון, ומעקב צמוד בעיקר בזמן תחלואה הכולל מתן מינרלוקורטיקואידים במקרה הצורך (11).
הערה: המאמר מייצג את דעתם של הכותבים, ואין לראות בו מסמך רשמי של משרד הבריאות

References
1. Guthrie R. Ada S. A Simple Phenylalanine Method for Detecting Phenylketonuria in Large Populations of Newborn Infants. Pediatrics 1963;32:318-343. US Department of Health & Human Services http://mchb.hrsa.gov/screening/
2. Newborn Screening: Toward a Uniform Screening Panel and System, US Department of Health & Human Services, http://mchb.hrsa.gov/screening/summary.htm
3. Pediatrix screening. http://www.pediatrix.com/body_screening.cfm?id=1681
4. Peterschmitt MJ, Simmons JR, Levy HL. Reduction of false negative results in screening of newborns for homocystinuria. NEJM 1999;18;341(21):1572-1576
5. Turgeon C, Magera MJ, Allard P, et al. Combined newborn screening for succinylacetone, amino acids, and acylcarnitines in dried blood spots. Clin Chem 2008;54(4):657-664. Epub 2008 Feb 15
6. America Academy of Pediatrics. http://www.aap.org/healthtopics/newbornscreening.cfm
7. Holtkamp U, Jeanette K, Johannes S, et al. EDTA in Dried Blood Spots Leads to False Results in Neonatal Endocrinologic Screening. Clinical Chemistry 54 2008;602-605, 10.1373/clinchem.2007.096685
חוזר מינהל רפואה "בדיקות סקר ביילודים" בהכנה לקראת הפצה      .8
9. Chuang JL, Wynn RM, Moss CC, et al. Biol Chem Structural and biochemical basis for novel mutations in homozygous Israeli maple syrup urine disease patients: a proposed mechanism for the thiamin-responsive phenotype. 2004; 23;279(17):17792-1800. Epub 2004 Jan 23
10. Chinsky J, Appel M, Almashanu S, et al. A nonsense mutation (R242X) in the branched chain a keto acid dehydrogenase E1a subunit gene (BCKDHA) as a cause of Maple Syrup Urine Disease. Human Mutation, Mutation in Brief #160 online; print citation 1997;12 (2):136
11. Charles RS, Arthur LB, William SS, et al. The Metabolic and Molecular Bases of Inherited Disease, McGraw-Hill 
12. Joel Z. Mendelian Disorders Among Jews & Mendelian Disorders Among Non-Jews in Israel. http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=42&catId=146&PageId=1136
13. Iafolla, Pediatr J, et al. Medium-chain-acyl-coenzyme A dehydrogenase deficiency-clinical course in 120 affected children. J Pediatr 1994;124:409-415
14. Wilson, et al. Outcome of medium chain acyl-CoA dehydrogenase deficiency after diagnosis. Arch Dis Child 1999;80(5):459-462


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©